ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
במקביל לחדשות המדכאות על שיאים במספר המפוטרים, מתרחשת מציאות קצת פחות עגומה, ועדיין משונה. בשבועיים שלושה האחרונים קשה להשיג שולחן, על אחת כמה וכמה שולחן המצויד בשקע חשמלי לידו, בבתי הקפה הטובים בצפון תל אביב. בית הקפה הקטן והמתוק שחשבתי שיש לי בו מניית יסוד, על כל אלפי השקלים שהזרמתי אליו בשנים האחרונות, הולך והופך קשה להשגה בכל שעות היום, במיוחד כשמדובר בשולחנות הנחשקים, ששקע חשמלי לידם.המון אנשים ישובים לידם עם הלפטופים הסקסים שלהם, בפרצופים מאוד מרוכזים במסכים, מה הם עושים שם? בין היתר יושבת שם מנהלת קרן השקעות לשעבר, ששיערה הבלונדי מוכר היטב מטורי הרכילות בעיתונים הכלכליים, עיתונאים, ועוד אנשים כמוכם. אז הבוקר הייתה לי הארה תרבותית משמעותית: כמובן! גל הפיטורים המכוער מחברות ההייטק והפיננסים משגר את כולם לבתי הקפה. שם, עם הלפטופים החדישים שלהם, הם יושבים ומחפשים עבודה ליד ההפוך והקרואסון המשובח, והייאוש בהחלט יותר נוח. כמוני, הם יודעים שהדרך הטובה ביותר לפתוח את הבוקר היא בגלישה משודרגת קפאין, ויש להניח שחלקם מדפדפים באתרי אול ג'ובס, בין כתיבת הרומן הבא שלהם לתשלום חשבונות ברשת. לא מזמן הפכתי לעצמאית, בית הקפה הוא מעין משרד לחלק משעות היום, עכשיו, כשהוא פחות זמין לי, אולי הגיע הזמן להקים איזה סטארט אפ בדיוק כזה, לאנשים שלעבוד מהבית יום שלם נראה להם חונק מידי. כורסאות קטיפה, מוזיקה משובחת, עכשיו צריך אנג'ל או משקיע שעוד לא איבד את כספו בצונאמי האחרון, וחשק לקום מהכיסא הזה.
|
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הפיטורין הן אכן בעייה קשה וכואבת נורא לכולם. בעיקר בפריפרייה ואצל אנשי הצווארון הכחול. להייטקסיטים לאנשי כספים, בתי ההשקעות הבנקים והתקשורת, יש לא מעט צרות של עשירים הם צריכים לחושב במה לחתוך? בבילויים, בדלק, בסרטים, חדר כושר? רבים מהם או מחוסרי עבודה כליל או הופכים לפרי-לאנסרים עם רווחים נמוכים בהרבה מן המשכורות היציבות שהרוויחו. בגלל קרנות ההשתלמות השונות והחסכונות מפעם, הבנק משאיר אותם לשמחתם (או שלא) עם כרטיס אשראי מוזהב.
לוקח זמן להבין ששני קפה וארוחה עסקית פשוטה בבית הקפה השכונתי, בלי קינוח אבל עם טיפ יפה (לא נעים הרי מבלים שם כמה שעות טובות עם הלאפ-טופ כמה פעמים בשבוע) זה 100 שקל. 100 שקל שפעם היו כמעט שעת עבודה שכירה, והיום הם שעת עבודה
עצמאית שמושגת בעמל רב.
"אולי הגיע הזמן להקים איזה סטארט אפ בדיוק כזה, לאנשים שלעבוד מהבית יום שלם נראה להם חונק מידי. כורסאות קטיפה, מוזיקה משובחת, עכשיו צריך אנג'ל או משקיע שעוד לא איבד את כספו בצונאמי האחרון, וחשק לקום מהכיסא הזה".
זה לא הרעיון ההוא של דבורית? זכור לי משהו כזה מהבלוג שלה ברשימות.
פעם הבאה תקראי לי, ימי רביעי הם הימים שאני פותחת את הסֶכֶר ונושמת אוויר ולא של מזגן משרדי. והישיבה בהם ממכרת, אני יכולה לכתוב סיפורים על העוברים והשבים כאילו יש לפני חגיגת יְצִירָתִיּוּת עם סיפורים.
הייתי בחופש אתמול וישבתי בבתי הקפה הללו העמוסים וכרגיל תהיתי, אם כולם ביום חופש כמוני. אין לי לפטופ אבל יש לי זיכרון, עיניים, דַּף ועט. תרמתי אתמול מֵאָה זוזים סך הכל לשלושת בתי הקפה שפקדתי ביממה.מה שהם עוד לא הפנימו זה שהיה כדאי לבוא עם תרמוס לדעתי. או שיש יופי של חשמל בבית.
שמח מאוד בשביל בתי הקפה אבל בעוד כמה חודשים לדעתי הם כבר לא יבואו לבתי הקפה הללו.
כשאני רואה אנשים עם הנייד שלהם בקפה
זה גורם לי קצת קנאה שהלוואי אני הייתי עושה זאת
גם. אני רואה את זה כסוג של אינטמיות האדם והמחשב.
ואת ריקי בעולם אחר בכלל כשאת יושבת עם הלפטופ
ואינך מרגישה את הסובב אותך וכולך במה שבמחשב
מקווה שצדקתי. את עושה בשכל. למה לשבת בבית
בקור בעוד שהעולם מחייך אליך בחוץ שאפו*
עוד מעט המיתון יעמיק ואת ההפוך יעברו לשתות בבית וגם לזה ימציאו שם של טרנד.
אחר כך ימכרו את מכונת הקפה או יאפסנו אותה ויעברו לשתות נס רגיל.
אני מפחד לחשוב על השלב שלאחר מכן. שלב היאוש.
צריך לעצב שולחן קומפקטי לך וללפטופ ויהיה אחלה בית קפה.
אכן כך וטוב שכך. העיר השפוייה היחידה במדינה.
זה לא איזה תובנה עמוקה.. זה פשוט נסיון של שלושה משברי היטק שעברתי....(כולל ידע אישי ושתי קופות גמל וחסכונות שעפו דרך החלון...)
אבל זהו הוא יש לו איכויות אחרות זה יגיע לBROHER CA U SPEAR ME A DIME
ריקי, זאת אני. את לא מזהה אותי?... :)
אהלן! באיזו מדינה את גרה?
זה נכון, חשבתי על זה.
אדרבא! יעברו דרך שולחני, אחתום להם על הלפטופ ברצון.מבלילהיות מובטלת - בערך יום בשבוע אני עובדת מבית הקפה השכונתי (של ישראלי, ברור - שהיה חמודי והתקין במיוחד בשבילי אינטרנט אלחוטי כי פה זה לא כזה נפוץ). ועוד יומיים שאת המשמרת השניה אני עושה באותו בית-קפה אגב ארוחת ערב.
אלפי שקלים אמרת? אלפי אירו התכוונת!
<אבל יותר כייף>
כל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מתמלא ומה שהיה הוא שיהה...
כל מפוטרי ההיטק החדשים עדיין הפרוטה מצויה בכיסם ועדיין לא דגמרו חסכונות חייהם...הם עדיין מקבלים פיצויי פיטורין, קרנות השתלמות למבוגרים שבהם קופות גמל נזילות ודמי אבטלה. בעוד כמה חודשים התמונה תתהפך לחלוטין....
הו כמה שאת טועה.
כמה. אנשים מזמינים ועוד איך, והרבה. אני לא רוצה להגיד לך כמה מעות שלשלתי לכיסם.
ואני חושבת על בעלי הקפה
שחשבו שחיבור לאינטרנט
ישביח את הכנסותיהם
וכעת הם רק מתפללים שכל יושבי
הלפ-טופ ששותים שני קפה לאורך 4 שעות
ילכו כבר!!
רעיונות טובים יותר לכתיבה עולים לי בבית הקפה שלי,
חוץ מזה, בבית קר לי.
אחלה :-)
פוסט מקסים - את מתייחסת בצורה חיננית לנושא ללא ספק מבאס - אז תודה על החצי חיוך באמצע היום
מריסה
http://mbdesig.cafe.themarker.com
דווקא לא, פשוט להיות כל היום בבית לא מתאים לי, האקשן מסביב מכניס אותי למוד עבודה.
גם אני, אבל זה לא הנושא הפעם.אם מטעינים את הבטריה מראש אפשר לשבת חמש שעות בבית קפה בלי להזדקק לנקודת חשמל.
(פרקטיות, יכולת תכנון, סדר וארגון: תכונות נדרשות עבור מחפשי עבודה)
אני אף פעם לא אבין את האנשים שעובדים בבית קפה.
ויש הרבה מאמנים אישיים שהופכים את הבית קפה למשרד- זה בכלל נראה לי מוזר.
לדעתי המניע הוא שאתה בבית אולי הבן זוג שלך חושב שאתה לא עושה כלום.
ככה שאתה בחוץ ושניכם חוזרים בערב. מי מהעבודה ומי מבית הקפה-עבודה.
התחושה הכללית היא יותר טובה.
לעשות הכל רק לא להיות בבית. לא לעבוד מהבית. וכמובן, לא לעשות את עבודות הבית- (איך אפשר שהבן אדם כל היום בחוץ???)
אצלי זה שונה, אני בבית קפה רק נהנת מהקפה ומהארוחה. גם בקושי מוכנה לדבר על עבודה,
רק אם יש לי משהו נחמד לספר.
ומי מרויח מהמיתון? כל מי שיכול לקנות עכשיו בזול יותר דברים גדולים. לא כוס קפה.
בדיוק. ויש הרבה מהסוג הזה.