כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    התחברות אל הטבע...

    ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והכלכלה עושה "ניסים" ומניות עולות ויורדות ובטלפון סלולרי ניתן כמעט לעשות כל פעולה יומיומית,גדלה והולכת ההשפעה של ההתחברות אל הטבע בשלל של דוגמאות ואפנים.. בחרתי להציג דווקא את בחירתו של בני ניצן לחיות את חייו הקוסמופוליטיים באוהל אינדיאני אשר בשלב מסויים הפך להיות אוהל מונגולי,החיים באוהל הם קשים וחושפים את הקשיים הבסיסיים של ההישרדות אך מביעים מאידך את הנפש לשיאים ..לשיפוטכם!

    ארכיון

    אז למה התגרשנו

    6 תגובות   יום רביעי, 18/2/09, 13:41

    הי לכולכם

    מכיוון שרבים מיאתנו עברו ,עוברים ולצערי עוד יעברו את התהליך הקשה הזה

    אני מזמינכם בזאת לנסות ולהביא את הגוון האישי של כל מי ומי מיכם.

    אין כאן הכוונה לחשוף ללא רצון פרטים אישיים,אלא יותר נסיון ולהביא כל

    אחד מנסיונו ודרכו ואולי ביחד המיוחד שיווצר כאן נועיל למי שהמידע הזה

    חסר לו וכמובן אם נצליח להשאיר ולו גם זוג אחד שלם שיירתע מהתהליך בעקב מה שקרא כאן באתי על שכרי.

     

    לא היה לי שום מושג ולו הקלוש ביותר שנישואיי ייפסקו בגיל 45

    כבר היסכנתי עם העובדה שאין ברירה וזו תהיה המסגרת עד הסוף...

    ואולם לפתע כמו משום מקום צצה המועמדת בסיטואציה מאוד מיוחדת

    ובהחלטה של רגע גמלה בי ההחלטה0זהו לא חוזר לחיים הקודמים!

    לא היו בי חשבונות,לא התחשבנויות פשוט חד וחלק!

    התהליך עד לפירוד ארך למעלה משנה וכמובן היה מלווה ברגשות כבדים

    בתחושות אשם כלפי הילדים ועזיבת כל הקיים והתחלת חדש!!

    והיום 13 שנה אחרי.. :

    יש חדש (גם ילדה חדשה..הדבק בין החדש והישן) אבל יש בהחלט גם בעיות

    שחשוב לדעת אותן- היחסים עם הילדים הקודמים,מקומם במשפחה החדשה?

    היחס בינם לבין האשה החדשה? כלכלה של כולם -האם ביכולתנו לקיים את המערכת

    תחושות של ניגודים בין הילדים שח האשה החדשה לילדים שלי מנשואיי הקודמים

     

    על כל אלו חייבים להתגבר עם הרבה סבלנות וויתור והתחלות חדשות (בעיקר גידול ילדים קטנים עוד פעם)

    ורק מטרה חשובה אחת מול העיניים - המשפחה הגדולה ,היחד, השותפות שמחת גידול

    הילדים,נכדים והיכולת ליצור מכנה משותף לכולם למרות המרחק ולעיתים השוני בין

    אלו שהם ילדיך הישירים ובין אלו שהוגיעו עם אישתך והפוך.

     

    ברצון אשמח לפרוט יתר במידה ואתבקש!

     

    אנא הכניסו את נסיונכם/ן ונלמד האחד מהשני.

    יוסי

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/09 11:00:

      צטט: מיטל מורג 2009-03-16 10:48:56


      אולי אין מספיק מילים בלקסיקון האישי בכדי לתאר תחושה של בן/בת להורים גרושים.

      אין מילה מספיק טובה לתאר את תחושת הנטישה וצביטת הלב בשנייה שאתה מבין שגם אתה חלק מהסטיסטיקה...

      אם כי למזלי קיבלתי חינוך מדהים מהורי ומהחברה שגדלתי לתוכה ואם כי אני יודעת בוודאות כי הגירושים עדיפים על פני חיים באשליה מתייפיפת, עדיין הכאב החרדה והחשש נשארים לאורך החיים.

      כטבעה של טראומה היא מצלקת חלק בנפש ומותירה אותנו הילדים להורים פרודים עם חשש מתמיד מזוגיות ומאהבה.

      היא מותירה אותנו הילדים בפחד מפני חגים, מפגשים משפחתיים ויותר מזה לעיתים עם תחושת אשם לאורך כל החיים.

       

      "לא בחרתי לבוא לעולם, לא בחרתי בשמי הפרטי. לא בחרתי ממש כמו כולם באבי אימי ומשפחתי..."

      בלית ברירה באמצע חיי בלי הודעה מוקדמת אבל עם המון אזהרות ונורות אדומות, "נכפה" עליי ועל אחיי להצטרף אל הסטיסטיקה הכל כך מפחידה ויומיומית. וככה ביום בהיר הפכתי להיות ילדה להורים גרושים.

      אני מודה בריש גלי כי מתוך מודעות ובחירה ובמרדנות שמאפיינת את גיל ההתבגרות התעללתי בהוריי לא מעט באותה תקופה, ובתחושת צדקנות מלווה קצת בנקמנות התקופה הזו נראתה לי כמו נצח.

      ואז יום אחד בהיר בסיוע של אחותי הגדולה נפלה בי ההכרה כי אולי הגירושים האלה היו הדבר הכי נכון עבור הוריי ועבור כל משפחתי.

      אני זוכרת את התחושה המדהימה של ההשלמה כביכול עם המצב הקיים, אך תחושה זו מהר מאד התנפצה.

      בלית ברירה באמצע חיי בלי הודעה מוקדמת קיבלתי משפחה חדשה, לכל דעות האופטימים שבניכם בטח הייתי צריכה להיות מאושרת. ביום בהיר אחד קיבלתי למשפחתי עוד 3 נפשות נוספות ויותר מאוחר גם חצי אחות נוספת.אבל לא היה ביכולתי להכיל או לקלוט את הכל. 

      ושוב אני חסרת שליטה על חיי ולא רק שאני בת להורים גרושים אני גם חלק מאותה סטיסטיקה של משפחות "מאוחדות".

       

      לכל אותם תוהים בדרך ומתלבטים, זיכרו שהמטרה בגירושים היא אכן לייצר עולם חדש וטוב יותר עבורכם ואכן הוא מגיע לכל אדם באשר הוא.אבל פיקחו עיניים והקשיבו לילדכם לאורך כל הדרך והמשיכו להיות קשובים אליהם.

      תנו להם לדעת שאת השינוי והתפנית הזו תעברו ביחד ותוכלו לייצר מערכת יחסים חלופית ואולי יותר טובה עבורם, כי בסופו של דבר ילד צריך את הוריו בשביל ביטחון והגנה ויותר חשוב מכך בעיקר בשביל החום והאהבה.

       

      ולכל אותם ילדים להורים גרושים אל תפסיקו להילחם על המקום שלכם ועל האהבה שמגיעה לכם ועל תחושת הביטחון שהיא חלק מחייכם.

       

       

      היי מיכל, בוקר טוב.

      קראתי את תגובתך, שהיא בעצם אמירתך, הרגשתך, חוויתך.

      בתור אם שחוותה לא מזמן , גרמת לי מייד לחשוב על ילדיי. גם אם קיימת הפתיחות ומדברים על הכל

      מה מהחוויות שהם אוספים ולא משתפים,אלה שצצים בעקבות הגירושין שלנו, הוריהם, אני צריכה לנסות בכל מאודי לקלוט ככה, לבד, בעצמי?

      כואב לי לחשוב שאיכשהו הורים מתגרשים, כאלה שנמצאים בעיצומו של תהליך, או מייד בסיומו, מתמקדים קצת יותר מדיי

      בעצמם ואיכשהו מזניחים ריגשית את הילדים. שהרי הקטנים, גם אם הם לא מאוד קטנים,מקבלים דברים אחרת..

      הבלבול שהופך מנת חלקנו כהורים, הוא לא אותו בלבול שנוחת עליהם ככה, ביום בהיר אחד.

      תודה על שהארת את עיניי. אין לי ספק שמעתה אעשה אפילו מאמץ כביר יותר כדי לגלות ולהתגלות לילדיי.

      כדי לתת את ההרגשה הכי טובה, שהנה, למרות הכל, אני שם, קודם כל בשבילכם ולמענכם.

      יום נעים ותודה

      איריס

        16/3/09 10:48:


      אולי אין מספיק מילים בלקסיקון האישי בכדי לתאר תחושה של בן/בת להורים גרושים.

      אין מילה מספיק טובה לתאר את תחושת הנטישה וצביטת הלב בשנייה שאתה מבין שגם אתה חלק מהסטיסטיקה...

      אם כי למזלי קיבלתי חינוך מדהים מהורי ומהחברה שגדלתי לתוכה ואם כי אני יודעת בוודאות כי הגירושים עדיפים על פני חיים באשליה מתייפיפת, עדיין הכאב החרדה והחשש נשארים לאורך החיים.

      כטבעה של טראומה היא מצלקת חלק בנפש ומותירה אותנו הילדים להורים פרודים עם חשש מתמיד מזוגיות ומאהבה.

      היא מותירה אותנו הילדים בפחד מפני חגים, מפגשים משפחתיים ויותר מזה לעיתים עם תחושת אשם לאורך כל החיים.

       

      "לא בחרתי לבוא לעולם, לא בחרתי בשמי הפרטי. לא בחרתי ממש כמו כולם באבי אימי ומשפחתי..."

      בלית ברירה באמצע חיי בלי הודעה מוקדמת אבל עם המון אזהרות ונורות אדומות, "נכפה" עליי ועל אחיי להצטרף אל הסטיסטיקה הכל כך מפחידה ויומיומית. וככה ביום בהיר הפכתי להיות ילדה להורים גרושים.

      אני מודה בריש גלי כי מתוך מודעות ובחירה ובמרדנות שמאפיינת את גיל ההתבגרות התעללתי בהוריי לא מעט באותה תקופה, ובתחושת צדקנות מלווה קצת בנקמנות התקופה הזו נראתה לי כמו נצח.

      ואז יום אחד בהיר בסיוע של אחותי הגדולה נפלה בי ההכרה כי אולי הגירושים האלה היו הדבר הכי נכון עבור הוריי ועבור כל משפחתי.

      אני זוכרת את התחושה המדהימה של ההשלמה כביכול עם המצב הקיים, אך תחושה זו מהר מאד התנפצה.

      בלית ברירה באמצע חיי בלי הודעה מוקדמת קיבלתי משפחה חדשה, לכל דעות האופטימים שבניכם בטח הייתי צריכה להיות מאושרת. ביום בהיר אחד קיבלתי למשפחתי עוד 3 נפשות נוספות ויותר מאוחר גם חצי אחות נוספת.אבל לא היה ביכולתי להכיל או לקלוט את הכל. 

      ושוב אני חסרת שליטה על חיי ולא רק שאני בת להורים גרושים אני גם חלק מאותה סטיסטיקה של משפחות "מאוחדות".

       

      לכל אותם תוהים בדרך ומתלבטים, זיכרו שהמטרה בגירושים היא אכן לייצר עולם חדש וטוב יותר עבורכם ואכן הוא מגיע לכל אדם באשר הוא.אבל פיקחו עיניים והקשיבו לילדכם לאורך כל הדרך והמשיכו להיות קשובים אליהם.

      תנו להם לדעת שאת השינוי והתפנית הזו תעברו ביחד ותוכלו לייצר מערכת יחסים חלופית ואולי יותר טובה עבורם, כי בסופו של דבר ילד צריך את הוריו בשביל ביטחון והגנה ויותר חשוב מכך בעיקר בשביל החום והאהבה.

       

      ולכל אותם ילדים להורים גרושים אל תפסיקו להילחם על המקום שלכם ועל האהבה שמגיעה לכם ועל תחושת הביטחון שהיא חלק מחייכם.

       

       

        18/2/09 19:34:

      אני שמחה לכתוב שלמזלי אין לי נסיון בגירושין

      אבל מצטערת עבורך. מאחלת כל טוב והצלחה בהמשך הדרך. לצערי נותרתי ללא כוכבים. אחזור ב"נ מחר.

      גילה

        18/2/09 18:32:


      www.amilli.co.il

      היא מתקשרת מהטלוויזיה היתי אצלה עם תמונה של גרושתי (אז אישתי)  היא סיפרה לי הכל  אבל הכל כאילו היא גרה אצלי בבית............ממליץ בחם לכל מי שב   פרשת דרכים שפשוט יגיע אליה עם תמונה......קוראים לה אמילי

        18/2/09 18:29:


      www.amilli.co.il

      היא מתקשרת מהטלוויזיה היתי אצלה עם תמונה של גרושתי (אז אישתי)  היא סיפרה לי הכל  אבל הכל כאילו היא גרה אצלי בבית............ממליץ בחם לכל מי שב   פרשת דרכים שפשוט יגיע אליה עם תמונה......קוראים לה אמילי

      פרופיל

      ymorag
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין