0
| תבניות הרעד פולשות במסך הבהקי שמש בחום היום תנועת ילדים על פני המים צללים באפור ולבן. צירי העיניים מפלסים בשריג מערכים רדומים של זמן אני מפלג במיתרי הלילה שעות כבדות למגע. פניה משתנות ללא הכרה אני מנסה לאחוז בהד השקוף מבעד לסופות הנפש הצרובה הכאב נושק לקסם המילים. גופי האור סחרחרים עלי רטש הסערה בעיניי המתבונן סודק במהלך ההצגה אני יוצא החוצה מן המחזה. |