0
| גדר עץ חומה תוחמת את חלל הנפש סבכת הארץ רוחשת אדוותיה המציאות משתנה בכול מבט רוטש. דרך הבשר מטשטשת צעדיה עקבות ברורים למגע האור אד על פני משטח האופק אוניות בכחול ולבן. שברי הזגוגית פועמים בצבע נפץ אלף עולמות של אור התדר רושף בגלי הנצח צורות של מציאות בוהקות. איך נוגעים בחיות הקסם מבלי להיצרב ברוח הגדולה אני קופץ אל געש הסופה וניכנע ליהבי הזמן. |