0
| שולחנות ריקים של סדר מתבלים במארג כלי המזון עקבות תנועה קפואת זמן במקצבים של רגש. בלונים נעים ברוח בצבעים של אדום ולבן האור בוהק בבדי הדעת ניצוצות של שמשות רחוקות. חלונות שחורים של חוסר הכרה סתורים למגע עיניים פקוחות אני מקשיב לשירת הרעד הפוצעת במיתרי נפשי. צמרות עצים בירוק מזהיבות בצהוב שחוק רקמות פרוות הטבע לוטשות בגידי ההבנה. |