0
| אני רוגם בחלל הזמן מקצבים סתורים למגע האור מסגרות ריקות מתוכן על פני משך הסופה. דמויות רפאים אוחזות בשמים נצץ כוכבים כחול ואום אד הרוח הגדולה במסך הלילה שמיכה כבדה של חלומות. מישהו נגע בי עמוק מעבר לשלשלאות המילים הנכונות הייתי אז בעולם אחר של הכרה חלק בלתי ניפרד מהשלם. הכנפיים פועמות בתדר צלילים עמוקי מים שירת לווייתנים רדומה חלומות בהקיץ הזמן. |