0
| בנעלי בלויות הארץ אני פוסע ברחובות השכחה העפר דבק לנפשי כשמש עתיקה וזכה. להבי האש מפארים בבשר את שירת הארץ הטובה אתה יודע את שמי אלו הם גבולות מבצרי. עוז המילים הנכונות לגעת בצר הסופה והזעם קציר השדות הרוויים טוב הזמן הנושף מיתריו. בכי כלבים נטושים פרווה סדורה בלבן גוף הדוגמנית קפוא על שמריו המילים כאן חסרות כול ערך. |