הייתי נותנת לך קצת קרקע כדי שתהיה יציב אבל אפילו זאת שמתחתיי כל הזמן נשמטת.
בדרך לבית כנסת בתענית אסתר עזבתי, מצאת את התשובה לשאלה שלא הבנתי.
ועבר עוד זמן, וגם אתה כבר לא היית בטוח.
חזרת אלי שואל ושוב לא הייתה לי תשובה. אז שחררתי אותך והרגשתי כבולה.
כשהתמוטט העולם שלך, מבין חורבותיו נדרת נדר.
החזרת את הכיפה. הורדת אותה שוב אחרי שהפרת.
אחר כך גם אני התבלבלתי. |
boldy5
בתגובה על לא מצליחה למנוע את הבלתי נמנע
המלך שלמה
בתגובה על חרדה
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבנתי, הבניתי, או שאולי לא הבנתי. סתם נו בטח שהבנתי.
מבולבל. כמו שצריך.
כלומר, הקטע נראה מבולבל, כמו מה שהוא מתאר.
כמו שצריך להיות.
הבנת?
(-:
דווקא נראה לי שזאת חלק מהסיבה שמניעה אנשים לחזור בתשובה.
תודה
לא נראה לי שעם הפיתויים והבילבולים שבעולם הייתי יכול לחזור בתשובה
כתבת יפה!
וואלה? תודה
קודם כל תודה
,
אני אשתדל,
שיהיה גם לך יום נפלא או ערב נפלא (תלוי מתי תראה את זה)
כרגיל מעניין לקרוא אותך
"אחר כך גם אני התבלבלתי" - מזדהה עם הסיטואציה ...
שיהיה לך יום נפלא שירי
ותכתבי יותר(פליז?)
תודה יריב.
זה סיפור חיים של מישהו אחר לא שלי אז זה בטוח יותר מורכב מכמה מילים שאני יכולה להגיד.
בין מעט מילים מסתתר סיפור חיים שלם.
כמה יפה הכנסת את זה בתוך זה