הייתי נותנת לך קצת קרקע כדי שתהיה יציב

אבל אפילו זאת שמתחתיי כל הזמן נשמטת. 

בדרך לבית כנסת בתענית אסתר עזבתי,

מצאת את התשובה לשאלה שלא הבנתי. 

ועבר עוד זמן, 

וגם אתה כבר לא היית בטוח. 

חזרת אלי שואל ושוב לא הייתה לי תשובה.

אז שחררתי אותך והרגשתי כבולה.

 כשהתמוטט העולם שלך,

מבין חורבותיו נדרת נדר. 

החזרת את הכיפה.

 הורדת אותה שוב אחרי שהפרת. 

אחר כך גם אני התבלבלתי.