0
| כבר הזכרתי פה ושם את שני ספריו של אלן דאונז – The Half Empty Heart ו-Why Does it keep Happening to me?. הראשון עניינו ספיצפית בדיסתימיה ואילו השני מדבר על תקיעויות של כל אדם. בפוסטים הבאים אנסה לכתוב דוקא על השני, אולי מכיוון שהראשון נוגע לי יותר מדי. האמת היא שמבחינת סדר הכתיבה זהו הספר הראשון, רק שאני רכשתי אותו אחרי שקראתי את האחר. דאונס טוען שכאשר אנחנו חוזרים שוב ושב אל אותם המצבים שאיננו רוצים להיות בהם אנחנו סובלים ממה שהוא מכנה משבר. המשבר בא לידי ביטוי בתחושת ריק בחיים. למשברים ארבעה מצבי צבירה: משבר סמוי, משבר בוער, משבר מודחק ומשבר פתור. משבר הוא סמוי כל עוד הוא לא כואב. אנחנו מרגישים איזה חוסר במשהו אבל החוסר לא גורם לנו לכאב כלשהו, נניח אנחנו מרגישים שהיה נחמד אם היה לנו יותר מעניין בעבודה אבל זה לא כואב מספיק כדי שנתחיל לחפש עבודה אחרת. משבר סמוי הופך למשבר בוער בעקבות אירוע טראומטי כלשהו, למשל פיטורין מהעבודה. במקרה שהאירוע הטראומטי מבעיר אצלינו משבר, אנו חשים לא רק צער על אבדן העבודה, אלא תחושה של ספק כללי לגבי החיים. כאשר המשבר בוער הספקות רודפות אותנו בלי יכולת לחמוק מהן. כאן יש לנו שתי אפשרויות: האחת, להדחיק את המשבר, למשל, מיד לקחת את העבודה הראשונה שמוצעת לנו או לפתור את המשבר - תהליך שהספר אמור ללמד אותנו. כאשר שוב ושוב אנחנו מוצאים עצמנו באותם מצבים לא רצויים, זהו סימן שאנחנו מדחיקים את המשברים. ההדחקה עוזרת לנו להתמודד עם הכאב אבל גם משאירה אותנו באותו המקום, בלי יכולת להתקדם. הדחקה של משבר גוזלת מאיתנו את האנרגיות, אומר דואנז, מדלדלת את המשאבים הנפשיים, לא מאפשרת לצמוח, לקחת סיכונים ולהתקדם. יש כאלו, אומר דאונז, שכל חייהם מדחיקים משברים וחיים חיים נוקשים שכל מטרתם להימנע מלהגיע למשברים בוערים. אחרים, חיים תקופות ארוכות תחת להבות המשברים הבוערים, בלי יכולת להדחיק אותם או לפתור אותם. באשר אלי, אני חושבת שאני חיה לסירוגין בין שני המצבים האלו, נוטה יותר לעבר השארת לפיד המשבר בוער ופחות להדחקה בזמנים מסויימים ולנוקשות חסרת אנרגיה בתקופות אחרות. או שאולי יש לי גם מזה וגם מזה בו זמנית. דאונז מונה שבעה משברים בסיסיים שאנחנו עשויים לחוות (לי, דרך אגב, נראה שאני סובלת מכולם): משבר התשוקה משבר הקשרים משבר הבטחון העצמי משבר אינדיבידואציה משבר פחד משבר המשמעות הרוחנית משבר החלומות המנופצים על אלו, כל אחד בנפרד, בהמשך.
|