הקשר שיש לי לשואה, מהו? גם אני תהיתי בנושא זה רבות? למה יש לי קשר לשואה, הרי כל חיי אמרו לי "השואה איננה רק של היהודים, היא שייכת גם לצוענים ולמיעוטים נוספים" אז הקשר שלי איננו קשר של דת או לאום, אין זה בגלל שאני מרגישה יהודיה! בימי הזיכרון אני מוצאת את עצמי בוכה, רוב האנשים בגילי אינם בוכים בימי זיכרון לשואה. לפעמים מסתכלים עלי מוזר, או לפעמים חברה אחת רוצה שירחמו עליה ומתחילה לבכות בקולות, אבל בעצם, מי אני שאשפוט!? אני חושבת שהבכי שלי בא ממקור מאוד אמיתי, אני מגיעה הביתה, ואני יכולה להסתכל בכל תמונה משפחתית, והיא ריקה, אנחנו 4 נפשות במשפחה המצומצמת, ואם אני אספור, תוך כמה שניות אני אוכל לברר שאנחנו פחות מ 20 איש במשפחה המורחבת, זה עצוב באמת לספור, לעיתים רחוקות זה קורה לי. כשאני חושבת על המס' הזעום הזה של הנפשות שאנחנו אני חושבת כמה היינו יכולים להיות לולא היטלר ומשתפי הפעולה שלו היו משמידים את כל משפחתי הענפה שהיתה, לסבי נשחטו באכזריות 7 אחים ו2 הורים, וכל שאר משפחות הענפה, לא נשאר זכר למשפחתו כלל, חוץ ממנו... ולסבתי, כל משפחתה המורחבת נרצחה ואביה גם כן, היא שרדה יחד עם אמה ואחותה. נס גדול נפל בחלקה. אז הקשר שלי לשואה הוא לא קשר לאומי, או דתי או גזעי... הוא קשר משפחתי. השואה קשורה בדמי, אני מנסה מיום ליום להבין יותר מה עברו שם אהוביי. רבים אומרים לי שמענין אף יותר להציב עצמי בצד השני, לא הפעיל אלא הסביל, זה ששתק, זה שנתן את הסכמתו בכך ששתק ונתן כוח למנהיג, קשה לי לחשוב מה אני הייתי עושה במצב כזה, התשובה מבחינתי ברורה, מתנגדת! אבל אני יודעת שאינני אוביקטיבית, אני יודעת שהאופי שלי בחיים לא הייה נותן לי להצטרף לדבר כזה, לא הייתי מהתומכים. אני יודעת שאת סבתי מס' פעמים גרמניות הצילו בכך שנתנו לה אוכל או מחסה, אני מאמינה, ומקווה להאמין שכזו הייתי אני במצב דומה, לשניה חלפה המחשבה בראשי, באיזה צד הייתי מעדיפה להיות, היהודי או הגרמני? האם עדיף לי לפחד על חיי ועל שפיותי או שמא עדיף לי לאבד את המוסר והמצפון? הלב אומר ואפילו זועק, ברור שיהודי, אני יהודיה, אינני רוצה להיות גרמניה בשום פנים ואופן! יהודיה נולדתי ויהודיה אמות, ולכן אם בגלל היותי יהודיה אאלץ לוותר על חיי כך יהיה. ומצד שני המוח ההגיוני אומר, טיפה מפחד מכך שאני אמורה לבחור בחיים, בתור מתה אין אני יועיל לאיש, ואם גרמניה חיה, ויהודיה מתה, אני טובה יותר בתור גרמניה. אני לא יודעת ואני לא מבינה, אני קוראת שוב את מה שכתבתי וזה מוזר לי, אני לא יכולה בכלל לדון על כך! |