אומרים שהבית הוא התחתונים של הנשמה. יש בזה משהו. אתה נכנס לבית ויודע איזה מין תחתונים לכל אחד יש בנשמה. יש את זה שגר בדירה גדולה. יותר מידי מקום בשביל הציוד אבל אחלה בריזה. כל החלונות פתוחים. חופש תנועה מקסימאלי. כל מה שחשוב בהישג יד. ערסל במרפסת ודיאלוג פתוח עם עצמו. אין מצב לשים את הנייר טואלט במתקן. החבילה על הרצפה. ליד הטיפות. הגבר עם תחתוני בוקסר.

 והחנבץ עם תחתוני דלתא? הבית שלו פונקציונאלי. מסודר. הכול במקום. שום דבר לא זז ימינה או שמאלה.  הביצים במקרר תמיד בקרטון. אך פעם לא בדלת. מדבר עם אמא לפחות פעמיים בשבוע. אם התחתונים באים עם שכבת בידוד כפולה סטייל זלמן שז"ר, רוב הסיכויים שאמא שלו גם מגהצת אותם לפני. 

השווה האסרטיבית גרה בדירה מדוגמת. סטייליסטית אבל בלי להשאיר סימנים על הקירות. היא מסדרת את המיטה בבוקר ותמיד מורידה את האיפור בלילה. ליד המיטה יש לה שני ספרים שהיא קוראת כבר שנתיים.  יש לה סלוגי בלי תפרים. יש לה גבר בלי ביצים. 

המאמי מתגוררת בדירה צפופה. מלאה דובונים. כריות צבעוניות. מגזינים מבריקים. חזיות על הכיסא. נעלים בסלון. וילונות בכל חלון ותמונות תחובות במסגרת המראה. יש לה מיליון חברים. כולם יודעים את הכול. אמא של במבי לא מתה ואלביס לא עזב את הבניין. אם הוא ידפוק בדלת היא תזרוק עליו תחתוני כותנה עם דאפי דק. אף גבר לא עזב אותה. הם נעלמו לרגע. אין לה קביעות האובייקט.  הם משחקים גוגואים עם אלביס וכבר חוזרים לעשות לה כביסה ביד. 

לכוסית האישששה יש כורסה של לואי ה XXVI באמבטיה, מחזרים עם תעודות סטייל הברון דה קרם ברולה, הנעליים זהב, הלק זהב, השיער זהב והיא תמיד תעשה ברזילאי. היא יודעת לרדת על צלחת קציצות ולגבר שלה באותה שמחת חיים והיא תמיד תגיד לו ללכת להביא לה את התיק מהאוטו מהצד איפה שהאישה יושבת. יש לה תחתוני תחרה. 100% פוליאסטר. היא עמידה. 

והשאר..?