כל הזמן אני כותבת לכם על מנהלים מתחילים. דילמות למנהלים מתחילים, טיפים למנהלים מתחילים, כלים למנהלים מתחילים, אסטרטגיות למנהלים מתחילים, מה לא? לא שאלתם את עצמכם למה? למה דווקא הם? מה יש בהם שכל כך מעניין אותי? הרי יש כל כך הרבה דרגי מנהלים, אז למה בחרתי ב-underdog של הארגון? במנהלים הכי פחות סקסיים? כי הייתי שם. כי אני יודעת מה זה סבל של מנהל חדש. אני יכולה לשמוע את הזעקה השקטה שעולה מגרונם כשהם חוזרים אחרי יום עבודה הביתה. אני מסוגלת להבין מהו חוסר ביטחון של מנהל מתחיל מול הצוות שלו. אני רואה איך צוות יכול לגרום למנהל חדש להרים ידיים. את כל זה אני רואה, שומעת, מרגישה ומבינה. מבינה שזה לא יכול להימשך! מנהלים מתחילים צריכים הכוונה. צריכים להרגיש שיש להם אבא ואימא שדואגים ועוזרים להם להתפתח, שהם לא שם לבד מול התפקיד, מול הצוות, מול המנהל שלהם וכמובן מול הארגון עצמו. זאת הסיבה  שהחלטתי- אני יוצאת למסע הזה איתם ביחד. שוחה איתם בתוך המים העמוקים, עד שהם מסוגלים לעשות את זה טוב גם בלעדי. אני מרגישה שאני בתוך סוג של שליחות מעצימה. שליחות חיים אפשר לקרוא לזה. אני רוצה שכל מנהל מתחיל יכיר את "אופטימיות ניהולית" וידע שיש לו בית חם. מישהו כאן מקשיב, תומך, מייעץ, מכוון ולא נותן ליפול. בשום פנים ואופן לא נותן ליפול. להיפך, מעצים, מעודד, חיובי, מפרגן. כל מה שצריך לספק לתחילת המסע הזה שנקרא קריירה ניהולית.

ובנימה אופטימית זו- סופ"ש נפלא!