כל האהבות כולן...
אמא של טל, גננת, מאמנת אישית להעצמה בקבוצת יוזמות.
מאמינה באהבה, בגמדים ובפיות.
מאמינה בחינוך ובשינוי שמתחיל מבפנים.
מאמינה שכל אחד יכול לעשות שינוי בחייו, שלכל אחד מגיע להיות מאושר, גם לך.
בבלוג שלי תפגשו אותי דרך ספורים על הדרך שלי ועל האהבות בחיי. מזמינה אתכם להתרווח, להרגיש בבית ולקרוא עם הקפה.
החיים הם ספור בתוך ספור בתוך ספור בתוך ספור.. והסוף תמיד טוב.... אם עכשיו לא טוב, סימן שעוד לא הגעת לסוף הסיפור...
פוסטים אחרונים
- בחזרה למילים 6/11/10
- מסיבת יובל 7/5/10
- יומן מסע 26/3/10
- מהמרחקים 1/3/10
- תרקדי 23/2/10
- שיר נבואי קוסמי 3/2/10
ארכיון
טעם החיים
תשאר רק אהבה פשוטה כמו לחם, טובה כמו אהבה אחרי שהכל יגמר נוכל רק לאהוב נחשוב טוב יהיה טוב...
יחסים זה עסק מסובך בעיקר בגלל היחס במינון אותו אנחנו משקיעים בקשר לבין המינון שאנחנו משקיעים בעצמנו - בזמן שאנחנו נמצאים בקשר....
הנטייה הזאת לשכוח את טעם החיים שלנו, את הדברים שאנחנו אוהבים לעשות, אלה שנותנים לנו את הכיף, לוותר על החלומות שלנו, על התהליך האישי שלנו, בין עבר לעתיד.
ברגע שנכנסת זוגיות לחיינו - הנטייה הזאת היא מכשלה גדולה מאד לעצמנו ובטווח היותר רחוק לזוגיות אותה אנחנו רוצים ובונים.
.
זוג צעיר, רק הכירו - אהבה גדולה.
הוא מבטל את הפגישות שלו - היא את שלה - כל זמן שזה לטובת יצירת הקשר זה נפלא, יש מלא לבבות ופיות מעל הראש שלהם.
אני ממש בעד.
רק ש.... הוא לטובת הקשר כביכול, מוותר על... ועל... ועל.... ואלו דווקא דברים שהיו לו חשובים מאד והם חלק ממי שהוא היום, חלק מהקסם שבו.
היא נורא רוצה להיות איתו ומוותרת על... וגם על... ואפילו ספר היא כבר שכחה מתי קראה והרי היא אוהבת מאד להכנס לעולמות קסומים וללכת לאיבוד בתוכם.
הם נבלעים האחד בתוך השני, שוכחים את עצמם.
האם זה באמת לטובת הקשר?
עזבו לרגע את האהבה... ספור אחר לגמרי... אפילו הורים. נולד להם התינוק - בבת עינם. מייד התינוק הזה הפך להיות טעם החיים שלהם. מתי לאחרונה הם יצאו? ראו סרט טוב? השקיעו בזוגיות שלהם?
בעיני, טעם החיים שלנו - קודם כל, חייב להיות לא תלוי ולא קשור לאף אחד אחר מלבדנו. אהבה שאינה תלויה בדבר.
נולד לנו תינוק - לא נגמרו לנו הנישואים ובטח לא נגמרו החיים הפרטיים שלנו... כיחיד וכזוג. מאיפה יהיו לנו הכוחות לעבור את הקשיים של החיים, את הקשיים של ההורות, אם לא נתחזק את הקשר שלנו, אם לא נתחזק את עצמנו?
הפחדים, הם שמרחיקים אותנו מעצמנו. אנחנו מפחדים שאם לא נצא איתו הערב, אלא נצא עם חברה, הוא יצא עם חבר ואז... מי יודע מה יקרה... נאבד שליטה? נאבד אותו?
הפחדים, הם שמרחיקים אותנו מעצמנו, אנחנו מפחדים שאם נשאיר אותו לרגע לבד (עם מטפלת..) יקרה לו משהו רע, או אולי יקרה לנו, משהו רע? נאבד שליטה?
ואז מה קורה? ההידלקות נגמרת, נשארים יחד. הוא שכבר איננו, היא שכבר שכחה מי היא... ועכשיו הם צריכים לחיות באושר עד אחרית הימים.
או במקרה של הילדים, הם גדלו. עשו עוף גוזל ואנחו נשארים כאילו טעם החיים נלקח מאיתנו.
אסור שזה יקרה. לעולם.
ואחרי שיגמרו הפחדים, תשאר רק אהבה, פשוטה, פשוטה כמו לחם. בסיסית. האהבה שלנו לעצמנו.
|
תגובות (85)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נהניתי לקרוא אותך גילה.
---
אכן, צריך שיהיה לנו עולם משלנו, פרטי.
צריך לשלב אותו בחוכמה עם הזוגיות או גידול הילדים.
---
חשובה הפרופורציה.
---
יש זמנים בחיים, בהם גורם אחד הופך דומיננטי יותר
(בן זוג, ילדים),
אבל לא טוב לבנות חיים שלמים על גורם אחד.
פיתוח ותיחזוק האני הפנימי שלנו מאוד חשוב.
כוכב לך* כל כך נכון וכל כך קשה!
כל כך לפעמים תלויים באהבה חיצונית על מנת לאהוב, להעריך את עצמנו..
הדרך להגשמת הרעיון כה ארוכה.. תודה לך
פוסט מקסים שכתבת.
נפלאה האהבה...
בסיסית ופשוטה וכה משמעותית ועצומה.
שבוע מלא באהבה
סיגל
פשוט נכון
ואמיתי
לראות בלי פחד
ללא תלות
לראות באור בהיר
בני מבית האבנה
פשוט נכון
ואמיתי
לראות בלי פחד
ללא תלות
לראות באור בהיר
בני מבית האבנה
גילוש!
אכן זה טעם החיים
שולחת לך כוכב
יהל
ככה זה בהתחלה שייש את ניצוץ האהבה.
משקיעים בקשר אבל אנחנו גם צריכים להקדיש לעצמנו.
בתחילתו של קשר כשמשתחרר סם האהבה במוח טיבעי לרצות להיות יחד עוד ועוד.
כששני אנשים מתחברים מהמקום הנכון הם מצמיחים זה את זו וזו את זה ויודעים שאם לא יהיה מרחב אישי לא תהיה זוגיות ושאהבה זה לפני הכל משהו שיש להשקות .
תודה, פוסט מקסים
אהבה היא ניפלאה
כשהיא באה מהנשמה
זוגיות היא טובה
כשכל אחד נותן לשני חופש מחיה
כי כל אחד מאיתנו
זקוק לפעמים
לקצת שקט מביפנים
אז שיהיה לכולם שבוע מקסים
הכל נכון!!לגזור, להעתיק, ולשמור.
ולשתות קולה:)))*
עד שהבנתי
שאתה מדבר על הילד....
לקח לי זמן.
כמה יש ללמוד ממך,
אשה חכמה.
זה הכל ענין של תקשורת זוגית פתוחה.
מקסים.
בהחלט רגע מחולל שינוי....
תודה על השיתוף.
וואו... איזה יופי של מחמאה...
אני נהנית,
שמחה שגם אתה...
לקרוא ולהנות
מהחוכמה שבך.
רק התגברות על הפחדים
יביא את הבטחון שלנו בעצמנו
מתוך הידיעה
שאני שומרת על עצמי ושאני יכולה לסמוך עלי
קרי לתת בי אמון...
בדיוק. כל מילה שלך בסלע...
מה שאני אומרת, זה לא להפוך משהו אחר מלבד עצמך
לטעם החיים העיקרי שלך, כי אז אתה תולה את אושרך
במישהו אחר. לעולם לא לוותר על החלומות שלנו....
העיקר שאתה נמצא בדיאלוג
עם עצמך
ואינך תולה את האושר שלך במישהו אחר.
האחריות היא 100 אחוז שלנו
ו-100 אחוז על בן הזוג...לא 50:50.
אם משהו חסר לנו בקשר, אנחנו צריכים להיות אלה
שמביאים אותו כדי שיהיה....
נכון ביותר..
לשם כך הם צריכים לעבור תהליך
בו הם חוזרים ומכירים את עצמם
לפני כניסה לזוגיות חדשה...
הרעיון הוא לא להמזג
האחד לתוך החיים של השני.
לא ללכת לאיבוד לעצמך.
את מכירה את אלה שיודעים כל רגע
איפה נמצא בן הזוג שלהם...
חיים את החיים שלו במקום את שלהם?
ותינוקות -
את יודעת שאנחנו חלוקות.. אני לגמרי בשלה
לכמה תינוקות שיסתובבו לי פה
בין הרגליים...:)
ולמה ... מי שבוחר לחיות כך
משום מה קוראים לו אגואיסט ונרקסיסט ו.... ו....
הגבולות כל כך לא ברורים....
וכל כך שונים מזוג לזוג...
את צודקת בטיעון הבסיסי... אבל זה מאוד מאוד מורכב לבנות את זה נכון
האיזון זה הדבר
שאנו כל כך צריכים
בחיים שלנו.............
אך כל כך קשה לנו
להגיע וקיים אותו.....
אהבה כמו לחם...כל מילה בסלע.
מאד מסכימה עם מה שכתבת.
יקירה
צריך למצוא את האיזון וזה לא קל.
יקירתי, הדבר הכי חשוב היא האהבה לעצמנו...
אם נכיל את עצמנו נוכל להכיל ולאהוב את האחר :)
תודה רבה על פוסט מדהים...
שבת שלום:)
גילוש
גם במערכת יחסית
יש את הביחד
ויש כל אחד בנפרד
צריך לדעת להנות מהחיים
לא לקבל את הזוגיות כמובן מאליו
אלא להשקיע
אחרת \נשארים עם יחסים
ריקים מתוכן
שמלבד הילדים
שום דבר לא מחזיק אותה*
פוסט חשוב ונכון.
אי אפשר להתקדם בשום מערכת יחסים אם אינך מודע לעצמך ואוהב את עצמך וכמו שכתבת מתחזק את עצמך.
הוויתורים האלה שאת כותבת עליהם, גילוש, הם סוג של ביטול עצמי.
כשהאדם מבטל את עצמו בכדי לקבל את האהבה מאחר...
ואז הוא מקבל את האהבה,האם הוא באמת מקבל את האהבה?
הוא כבר מתרוקן נפשית,הוא לא יוכל גם לקבל וגם לתת.
ואז הכל מתפרק...והכל נגמר...
.
אהבה זה הרבה בחיים, אבל לא הכל .
אם המשימה של השילוב בן האושר האישי שלי לאהבה לא מתאפשרת
מעדיפה להיות מאושרת מאשר להיות מאוהבת (:
ברגע שמישהו מקריב את האושר והחופש למען האהבה
הוא בעצם מאוהב אבל מיוסר, זה לא שווה.
.
בעיניין ההוא של התינוקות....:)) אני חלק מוועידת הפיסגהאני עם רוזי ותחושותיה לגבי המילים..
שבת נפלאה גילוש,
תודה על עוד פוסט מעשיר :)
גילוש !
מלירדי הכוכבים שבשמים מגיעים לך!
פוסט חשוב !
שבת שלום
גילוש,
זו תובנה ברורה מאליה אבל קשה מאד ליישום.
בזוגיות אתה תמיד מוותר על משהו מעצמך,
השאלה היא מה אתה מקבל בתמורה?
אם התמורה גדולה מהויתור (עפ"י אמות המידה שרק אתה קובע לעצמך)
אז אין בעיה לוותר.
האיזון הזה, הברור הזה, הוא סוד הקסם החמקמק כל כך.
יום אחד הויתור נראה לך "שווה" ושבוע לאחר מכן הוא נראה מוגזם.
החיים זה לא פיקניק אבל הם די סבבה
מוזר....תמיד זכרתי את האיזון הזה שבין זוגיות לחבריי,
בין זוגיות לילדים וכו'...למה מוזר?
כי תמיד היה למישהו הערה על כך :)
בכל אופן,כרגע חייבת הרבה זמן איכות לעצמי ורק לעצמי.
נחשוב טוב יהיה טוב...
אוהבת את התובנות שלך מפוסט לפוסט.
והכל, בסופו של עניין
קשור למינון, לעיתוי ולתזמון
וכן, גם לבגרות.
יהיה טוב גילוש. בטח.
שבת שלום ומבורך יקרה
מדהימה שאת!
נחשוב טוב, יהיה טוב!
אמרת הכל
חיבוק ענק וכוכב
מתובלת
אכן טעם החיים.
כתבת מקסים, מאוד אהבתי*
אמנות האיזון...
שביל הזהב...
דרך האמצע....
אמנות האושר...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=147342
אחת התמונות הראשונות בגלריה שלי
יין ויאנג האיזון הגדול של החיים
גילוש מסכימה איתך יקירה,
בכל מה שנאמר!ֱ
האהבה שלנו לעצמנו
הוא התנאי הראשוני הבסיסי
לאהבה שאנו יכולים להעביר הלאה
לבן זוג, לילד
אז ישנה ההתפרצות הגועשת
ואח"כ אפשר ורצוי לחזור לאיזון..
אבל ההתפרצות הגועשת שלב הכרחי
בכל דבר חדש
יעל*
אהבה היא קסם.כוח עצום שיכול לעשות ניסים ונפלאות.
*
וכש-
''תשאר רק אהבה, פשוטה,
פשוטה כמו לחם.
בסיסית.''-
נטבול אותה בשמן זית פשוט אבל טעים, שיהיה שמח. .
אין ספק שהחוכמה היא לייצר איזון
הן בנושא האהבות והמאוויים של כל אחד לעצמו
והן מול פחדים שעלולים להדחף ולחבל באהבה
יפה כתבת. כרגיל.
סופש נפלא לנו עם המון אהבה
תודה על הפוסט היפה...סוף שבוע מאוהב....
היי גילוש*
פוסט נפלא
במקום שבו יש פחד אין אהבה
אהבה היא פשוטה
מאפשרת מרחב אמון וחופש
צריך למצוא את האיזון וזה לא קל.
זה דורש עבודה לא קלה.
מאד נוח להשקיע בדבר אחר (זוגיות, עבודה וכו') ולא בנו וזו טעות.
פוסט משגע...
ואני עד היום חשבתי שטעם החיים זה...
קוקה~קולה
:-)
גילה.....(:
רשומה יפה מאוד בעיניי.
דיברת פה על אהבה....ועל חרדות.
הרבה רשומות כאלה פחות או יותר כבר קראתי.
כולן אומרות כמה חשוב לא לאבד את עצמנו.
כמה צריך לתת אמון.
אבל אמון הוא לא משהו אוטומטי. בכלל לא.
אם אני אוהב מישהי....אני חושב שלא די בכך
שאני יודע שאני אמין.
אני מרגיש אחריות....לומר דברים מפורשים שירגיעו
את החרדות הלגיטימיות....והטבעיות של בת זוגי.
אני מצפה לכך......גם ממנה.
אלה דברים קטנים ופשוטים....ותמורתם גדולה לאין שיעור.
ובעניין....."מה נותר אחר כך"......((:
לא נדע באמת.....עד שלא נהיה שם......(:
כל היתר....כמה שזה יפה...ומרגש.....זה רק....מחשבות....(:
את כל כך צודקת יקירתי. הרבה פעמים נשאבים מכורך האמוציות וההתלהבות. ומרוב הרצון לביחד שוכחים את האחד. חוצמזה שאנחנו חכמים ובעלי ניסיון אחרי פרק א' כי לפני כן נסחפנו בדיוק לאותו המקום.
אוהבת לקרוא את הפוסטים שלך, הם מעידים על חכמת חיים רבה.
כמה שיותר מגודל - יותר טוב...
ברוווווווווור
גילוש כתבת נפלא,
מענין ומרתק,
אכן חשוב לעצור,
ולחשוב על עצמנו.
תודה וכוכב
על ההארה
שרה
חוק ברזל אצלי בבית:
פחד = פעולה
כל מה שאני פוחדת ממנו - אני דווקא פועלת ומיישמת את הפעולה.
הכרחתי את בן זוגי להצטרף לחוק הזה
ואין לו ברירה.
ככה שאנחנו מנקים כל הזמן את הפחדים שלנו.
וברור לי ש-
במקום שאין לנו עוצמה
יש שם פחד ויש שם חוסר אותנטיות
שמאוד מומלץ לפתוח ולגלות את האמת שמתחת לפני השטח.
ועוד משהו
בעצם הכי חשוב:
יש שני סוגי פחדים:
פחד אותנטי
ופחד לא אותנטי
פחד אותנטי: זה אם יש כריש בסביבה שלנו, או ששמים לנו אקדח בראש, כלומר - פחד קיומי.
פחד לא אותנטי: מה אומרים עלינו, מה חושבים עלינו, איך אני נראה בעיני אחרים,
האם אמרתי את הדבר החכם....
99.9% מהפחדים שלנו הם לא אותנטיים - כלומר לא אמיתיים
טעם החיים,
סופ"ש מדהים..
תשאר רק אהבה, פשוטה,
פשוטה כמו לחם.
בסיסית.
האהבה שלנו לעצמנו.
פוסט מצויין
ממש מהלכי חיים, הכל נכון,,
כשאנו בונים מסגרות חדשות של ביחד אנו מוותרים מתוך בחירה על פה ושם..
לא וויתור סופי,משתפים ומדברים על הויתורים שלנו, כי זה לא מובן מאליו
בהחלט משקיעים בקשר עד אחרי שהמסגרת בנויה היטב ומבוססת
בדרך כלל חוזרים לקרוא ספר, להיפגש עם חברות,ללכת לסרטים יש ביטחון אחד בשני
זה מין מאסט ראשוני ולא צריך לחשוש מפניו
אלה אם כן מדובר בלרָצות כל הזמן ולוותר על הכול...
ושוב...אחרי שיגמרו הפחדים,תשאר רק אהבה, פשוטה,
פשוטה כמו לחם.
בסיסית.
האהבה שלנו לעצמנו.
מקסים וכל כך נכון.....
ואם מצליחים לעשות את זה
טעם החיים שלנו - קודם כל, חייב להיות לא תלוי ולא קשור לאף אחד אחר
מלבדנו.
אהבה שאינה תלויה בדבר.
אז שום דבר לא מפריע לאהבה לצמוח
ואחרי שהכל יגמר,
זה יגמר בד"כ ברבנות.
אם התשתית הזוגית איתנה ישרדו הכל,
אם לא, יעברו כמה משברי חיים, גידול ילדים וכו',
באיזה שהוא שלב מישהו ירגיש את החוסר וילך.
אנשים מביאים למערכת את העבר הנסיון והפחדים שלהם.
במקום לבנות הכל ממקום נקי וטוב,
מכניסים את עברם להווה ולעתיד ומקלקלים הכל שוב.
מסיכמה עם כל מילה
ועם כל פסיק במה שכתבת...
ללכת אל האש,
באומץ.
זה נקרא לחיות....
כמו הרבה דברים בחיים, האהבה
היא עניין של פשרות...
ובאהבה, החתירה אל אותו איזון,
כזה שאינו מבטל את ה"אני", היא העיקר!
תודה על פוסט מקסים
רק אהבה תביא אהבה
אדי
שאפו לגילוש !!!
חיבוק ! *
גילה יקרה
ראיית עולם מפוקחת,
הפחד הזה חוסם את האופק
הפחד הזה מצמצם לנו את
המרחב
הפחד הזה מיותר, כשהבטחון
קיים , וכשיש בטחון
האהבה הפשוטה הכי גדולה
עמי
גילוש,
פוסט מצוין,
ואחרי שיגמרו הפחדים,
תשאר רק אהבה, פשוטה,
פשוטה כמו לחם.
בסיסית.
האהבה שלנו לעצמנו.
לפעמים אנחנו שוכחים את עצמנו,
טוטאלים בנתינה, מתמסרים בלי גבולות,
מאבדים את עצמנו,
*
נכון. נכון ביותר. והרי לעיתים מרוב וויתורים
הניזונים מחששות ופחדים "שמא... - אז אאבד " -
אנו מאבדים לא רק את עצמנו, אלא גם את הקשר.
זוגיות בריאה מתהווה, רק כאשר שני אנשים
בשלים ובוגרים מנטלית, ובלתי - תלויים - נפגשים.
ועל כך הרי נכתבו אין ספור ספרים. ולמציאות על
פי רוב, התנהלות משלה, בעיקר בגילאים הצעירים
(אבל לא רק ).
שיהייה לנו סופ"ש מלא אהבה לעצמנו וליקירנו.
ממני יעל.
מותק...
זה נכון גם לגבי סבתות....
חחחחחחחח
את מדהימה ומשקפת להפליא את דעתי בנושא
הזוגיות ובנושא ההורות
אומרים שמאחורי ילדים מאושרים עומדת אימא מאושרת..
אשוב לככבך*
בהחלט. גם אני בעד...
קשר זוגי הוא 100 אחוז + 100 אחוז...
ולא 50:50 .......
גילוש
הפוסטים שלך תמיד מחדדים (בעיניי)דברים שכאילו ברורים...
לא ללכת לאיבוד בקשר!
תודה לך אביה...
את לא שכחת את טעם החיים,
רק ש...
נראה שהשבת
הים יהיה סגור לרגל חורף זמני...:)*
ללא ספק
הפחדים שלנו מרחיקים אותנו מעצמנו
אז לאהוב את עצמנו זה לחם חוקנו
הרגע מחולל השינוי שלי היה כששמעתי ראיון עם גנן (כמוך)
שיש לו עשרה ילדים פרטיים
שתי בנות ולאחריהן זוג תאומות ופעמיים שלישיה
והוא אמר
שלפני שהוא הפך לאב הוא היה בן זוג
ועל זה הוא מקדש את עולמו
נפלא,חכם ורגיש
מיקי
לחם,, בסיס למזון פיזי
אהבה,בסיס למזון רוחני
פשוט, אהבתי!
מילים כדרבנות, גילה.
ממש :)
כל המקור למה שאין לנו, עדיין
הוא תמיד - פחדים
במיוחד באהבה :)
נשיקות
לך.
במילה אחת קוראים לזה:
איזון.
ולגבי התינוקות... נראה לי
שאור ואני בעלות אותה השקפה.
מעדיפות תינוקות מגודלים....
נכון אורצ'וק?
הפחדים בכלל הם נוגדי החיים.. אבל המציאות שלנו די מפחידה, ואולי תמיד היתה והעלאתה למודעות היא המביאה לפחד .. הטיית הזמינות זה נקרא
אושו בספרו "חיים, אהבה, צחוק" אומר שהחיים דורשים אומץ, הפחדנים רק מתקיימים אך לא חיים כי חייהם מכוונים על ידי הפחד. מי שמודע מדי לבטחון ולבטיחות נשאר אסור בפינה, כלא שבנה לעצמו, בטוח אך לא חי. החפצים לחיות צריכים לנוע אל הבלתי נודע, ללמוד שאין בית, החיים הם עלייה לרגל, יש מקומות לחניית לילה אבל בבוקר יש לנוע שוב. הדבר היחידי שמניע את החיים הוא סיכון, מי שמסכן יותר חי יותר.אם אין מקום לאהבה לעצמנו,
אין מקום לשום אהבה אחרת...
ולגבי הזוג הזה שדיברת עליו, מזל שאנחנו כבר לא צריכים לחוות את זה שוב
מעייף מידיי :-)
מלבדנו.
אהבה שאינה תלויה בדבר".
אני בעד !!!
גילגוש -
אכן טעם החיים
תודה על עוד פוסט מדהים
והשיר שברקע -
סופשבוע חמים ונעים
והמון אור ואהבה