כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Post שביתה

    הבלוג עוסק בבעיות מערכת החינוך מנקודת מבטה של מורה ומחנכת, החל במאבק המורים במהלך השביתה,בגורמים לשביתה, ובתחושות שעולות במהלכה ולאחריה. הבלוג שינה את שמו מ\"יומנה של מורה שובתת\" ל\" Post שביתה\"

    פוסטים אחרונים

    תגובות (40)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/3/11 15:07:
    בנוסף את מוזמנים לקורס של המכללה חברתית כלכלית בנושא : חינוך: עסק פרטי או מערך חברתי? והשבוע : הקשר בין גלובליזציה, רפורמות חינוכיות וניאו-ליברליזם - כיצד "מסייעת" הגלובליזציה לפגיעה בחינוך השיוויוני בישראל? לפרטים נוספים הכנסו לקישור : http://tinyurl.com/67bqh63
      13/3/11 14:59:

    SAVE THE DATE :יום שלישי 5.4.11 ,שעה 16:00
    כנס בנושא הפרטת ההוראה שיתקיים באוניברסיטת בן גוריון, לפרטים נוספים היכנסו לקישור:

    http://tinyurl.com/5uojlnz

     

    ''

      13/12/10 17:28:

     

     

    האם על החינוך להיות חובה וממומן באמצעות המיסים -- לרבות האוניברסיטאות -- כפי שהוא כיום ?

     

    התשובה לשאלה זו הופכת לברורה אם שואלים אותה באופן יותר קונקרטי וספציפי, כלהלן: האם יש לאפשר לממשלה להוציא ילדים בכוח מבתיהם, עם או בלי הסכמתם של ההורים, ולהעמידם בפני אימון ותהליכי חינוך על דעתם או שלא על דעתם של ההורים? האם יש להפקיע את עושרם של אזרחי המדינה על מנת להחזיק מערכת חינוך שהם אולי מאשרים או לא מאשרים, ולשלם עבור חינוכם של ילדים, וסטודנטים, לא להם? לכל אחד אשר מבין והוא מחויב בעקביות לעקרון של זכויות הפרט, התשובה היא בפירוש: לא.

     

    לא קיימים יסודות מוסריים כלשהם לתביעה שהחינוך הוא זכות בלעדית של המדינה -- או לתביעה שזה נכון להפקיע את עושרם של אנשים מסוימים לתועלתם של אחרים, שאינם זכאים לו.

     

    הדעה שהחינוך צריך להיות בשליטת המדינה היא עקבית עם תיאורית הממשל הנאצי או הקומוניסטי. היא לא עקבית עם התאוריה של הדמוקרטיה הליברלית.

     

    ההשלכות הטוטליטריות של החינוך הממלכתי (מתואר באופן אווילי כ"חינוך חובה חינם") – כנ"ל של האקדמיה -- טושטשו בחלקן כתוצאה מהעובדה שבישראל, שלא כמו בגרמניה הנאצית או ברוסיה הסובייטית, בתי ספר פרטיים – וטרם ידוע אם גם החינוך מן הבית -- נסבלים על ידי החוק. עם זאת בתי ספר אלה והחינוך מן הבית קיימים לא בזכות אלא בחסד.

     

    ועוד, העובדות נותרו כך: (א) על רוב ההורים נכפה ביעילות לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הממלכתיים, היות ומוטלים עליהם מיסים על מנת להחזיק את בתי הספר האלה והם אינם מסוגלים לשלם את האגרות הנוספות הנחוצות על מנת לשלוח את ילדיהם לבתי ספר פרטיים או לקיים חינוך מן הבית; (ב) הסטנדרטים של החינוך, אשר שולטים בכל בתי הספר, נקבעים על ידי המדינה; (ג) הנטייה הגוברת בחינוך היא שהממשלה מפעילה שליטה, כל פעם יותר רחבה, על כל היבט בחינוך.

     

    כאשר המדינה לוקחת על עצמה שליטה כספית על החינוך, זה מתאים באופן הגיוני שבהדרגה המדינה תתפוש שליטה על תוכן החינוך -- היות ועל המדינה רובצת האחריות לשפוט אם נעשה שימוש "סביר" בכספיה. אולם כאשר ממשל כלשהו נכנס לתחום הדעות, כאשר מתיימר להכתיב בסוגיות אשר להן תוכן אינטלקטואלי, זהו המוות לחברה החופשית.

     

    ספרי חינוך הם בהכרח סלקטיביים, בנושא הספר, שפתו, ונקודת ראותו. כאשר ההוראה מנוהלת על ידי בתי ספר פרטיים, יהיו הבדלים ניכרים בין בתי ספר שונים; על ההורים לשקול מה הם רוצים שילמדו את ילדיהם, על ידי תכנית הלימודים המוצעת. ואז על כל אחד לשאוף לאמת אובייקטיבית . . . . לא יהיה בשום מקום שידול ללמד את "עליונות המדינה" כפילוסופית חובה. אולם כל מערכת חינוך בשליטה פוליטית תחדיר במוקדם או במאוחר את התורה של עליונות המדינה, תהיה זו הזכות האלוהית של המלכים או "רצון העם" ב"דמוקרטיה". ברגע שתורה זו מתקבלת, הרי שלשבור את טבעת-החנק של הכוח הפוליטי המופעל על חיי האזרחים הופך להיות משימה על-אנושית. הוא אוחז בציפורניו את גופם, רכושם, וראשם של האזרחים מילדותם.

     

    הרמה הנמוכה המצערת של החינוך היום היא תוצאה, אשר ניתן לחזותה מראש, של מערכת בתי ספר הנשלטת על ידי המדינה. ביקור בבית הספר, במידה גדולה, הפך להיות סמל של מעמד ופולחן. יותר ויותר אנשים נרשמים לאוניברסיטאות – ופחות ופחות אנשים מסיימים אותן עם חינוך מתאים. מערכת החינוך שלנו היא כמו ביורוקרטיה עצומה, שירות ציבורי עצום, בה הנטייה היא לקראת מדיניות של לקחת בחשבון הכול אודות כישוריו של מורה (כגון מספר פרסומיו) למעט כושרו ללמד; ולקחת בחשבון הכול אודות כישוריו של התלמיד (כגון "כושר הסתגלותו החברתית") למעט יכולתו האינטלקטואלית.

     

    הפתרון הוא להביא את תחום החינוך לשוק.

     

    ישנו צורך כלכלי דחוף לחינוך. כאשר מוסדות החינוך נאלצים להתחרות אחד עם השני על איכות ההכשרה שהם מציעים -- כאשר נאלצים להתחרות על ערך אשר ייוחס לתעודות שהם מעניקים -- הסטנדרטים של החינוך בהכרח עולים. כאשר הם נאלצים להתחרות על שירותיהם של המורים הטובים ביותר, המורים אשר ימשכו את המספר הגדול ביותר של תלמידים, אז רמת ההוראה -- ומשכורותיהם של המורים -- בהכרח עולים. (היום, המורים המוכשרים ביותר עוזבים לעתים את המקצוע ועוברים לתעשייה הפרטית, בה הם יודעים שמאמציהם יתוגמלו טוב יותר). כאשר מאפשרים לעקרונות הכלכליים שהביאו את התעשייה ליעילות מופלגת לפעול בתחום החינוך, התוצאה תהיה מהפכה, בכיוון פיתוח וצמיחה ללא תקדים של החינוך.

     

    יש לשחרר את החינוך משליטתה או התערבותה של הממשלה, ולהפכו למפעל פרטי נושא רווח, לא בגלל שהחינוך הוא בלתי חשוב אלא בגלל שלחינוך חשיבות מכרעת.

     

    על מה שיש לקרוא תיגר זה על האמונה הרווחת שחינוך זה מין "זכות טבעית" -- למעשה, מתת מן הטבע. מתנות חינם כאלה אינן קיימות. אולם זה אינטרס של המדינה להזין הטעיה זו -- על מנת לפרוש מסך עשן מעל סוגיית: את החופש של מי יש להקריב, על מנת לשלם עבור "מתנות חינם" כאלה.

     

    כתוצאה מהעובדה שהחינוך ממומן באמצעות מיסים כבר זמן רב כל כך, לרוב האנשים קשה לחשוב על פתרון אלטרנטיבי. אומנם אין דבר מיוחד בחינוך אשר מבדיל בינו לבין הצרכים הרבים האחרים של הבן אדם אשר מסופקים על ידי היזמה הפרטית. נניח שבמשך שנים רבות הממשלה הייתה לוקחת על עצמה לספק לכל האזרחים נעליים (בנימוק שנעליים הן צורך דחוף), ונניח שכתוצאה מכך מישהו היה מציע להעביר תחום זה ליוזמה הפרטית, ללא ספק היו אומרים לו בכעס: "מה! אתה רוצה שכל אחד חוץ מהעשירים ילך יחף?"

     

    אולם תעשיית הנעליים עושה את עבודתה ביכולת גבוהה יותר אין שעור מאשר החינוך הממלכתי עושה את העבודה שלו.

     

    מהעוסקים במקצוע הפדגוגיה, אפשר לצפות לתרעומת הנקמנית ביותר, עם כל כוונה להורידם מעמדתם הרודנית; היא תבוא לידי ביטוי בעיקר בתארים כגון "ראקציונית" במקרה המתון. למרות זאת, השאלה שיש לשאול כל מורה אשר אצלו מתעורר כעס כזה היא: האם הנך חושב שאיש לא יפקיד מרצונו בידיך את ילדיו וישלם לך על מנת שתלמד אותם? מדוע לעשוק את שכרך ולקבץ את תלמידיך בכפייה?

     

     

      15/3/09 07:15:


    מדחי אל דחי...

    בקצב שדברים קורים במדינה שלנו,

    גם זה לא יקרה...:)*

      27/2/09 20:41:

    צטט: נווד אפור 2009-02-22 20:23:31

    המשק הישראלי הוא אחד הריכוזיים בעולם.

    למרות המיתון עדיין השליטה בידי הטייקונים.

     לכן מגמת ההפרטה תמשך.

     

     

    * יש קרב בין ועדי העובדים לטייקונים, ההפרטה מחזקת את כוחם של הטייקונים על חשבון הועדים הגדולים.

     * את המלחמה בשחיתות שאמורה למנוע את הכוח שיש לקבוצות אלה משאירים לדורות הבאים.

     

    אני נאלצת להסכים איתך, נראה שאנחנו הולכים בכיוון אחד - ההפרטה.

    מי שהיה אמור למנוע אותה, גם לא עשה זאת!

      27/2/09 13:37:

    צטט: ihnauka 2009-02-27 13:35:37

    כמו באמריקה

    יש כאן השוואה בין בית ספר בבולטימור לבין בית ספר בוירגי'ניה

     

     

     כנראה שלדה מרקר יש קנאת יוטיוב

    הנה הלינק

    http://www.youtube.com/watch?v=tGElD9srKmU 

     

     

     

      27/2/09 13:35:

    כמו באמריקה

    יש כאן השוואה בין בית ספר בבולטימור לבין בית ספר בוירגי'ניה

     

    <object width="425" height="344"><param name="movie" value="http://www.youtube.com/v/tGElD9srKmU&hl=en&fs=1"></param><param name="allowFullScreen" value="true"></param><param name="allowscriptaccess" value="always"></param><embed src="http://www.youtube.com/v/tGElD9srKmU&hl=en&fs=1" type="application/x-shockwave-flash" allowscriptaccess="always" allowfullscreen="true" width="425" height="344"></embed></object> 

      25/2/09 17:05:

    עצוב ומדכא.

     

    במקום לחפש בגוגל ובבבלוגים - לא יותר פשוט לכתוב את הכל בויקי בצורה מסודרת. 

     

    אחד הדברים שאפשר לעשות בויקי הוא לכתוב את הצעדים במקום לכתוב את השמות של התוכניות שהצעדים האלה נמצאים בתוכם. 

     

    ככה אם צעד מסויים נמצא בתוכנית א' ב' וג' , ואם התוכניות האלה זהות ב90% מהתוכן שלהם - אפשר לראות. 

     

    השאלה היא גם איזה הפרטה (כי תמיד אפשר לעשות הפרטה עוד יותר גרועה) - לדגומה האם כספי המיסים ימשיכו לשלם את המשכורות, ויהיה תקציב דומה לכל ילד, או שיהיה תקציב לילדים עשירים ולילדים עניים. 

     

    כל הזבל הזה נמשך בלי ש99% מהאוכלוסיה ערים לו, או יודעים מה לעשות. מה החלופה? מערכת החינוך הציבורית קורסת - חלק בגלל נערי האוצר, חלק בגלל הפוליטיקיאם והפקידים המושחתים, חלק בגלל ש"ס , חלק בגלל מפקחים ועוד. להגיד לא לא לא - זה לא יעיל - מנסיון. הדבר היחיד שיכול לעזור היא תוכנית חלופית הוליסטית - כלומר כולל מקורות תקציביים וכו'. 

     

    בארה"ב יש או היה סידור שבו התושבים המקומיים משלמים על משטרה וחינוך. כנראה שאת הפטנט הזה רוצים לייבא גם לארץ . לא נראה לי שאפילו העשירים יהנו מהסידור הזה  - לא כשאיכות החיים כאן תהיה כמו ברזיל. 

     

      22/2/09 20:23:

    המשק הישראלי הוא אחד הריכוזיים בעולם.

    למרות המיתון עדיין השליטה בידי הטייקונים.

     לכן מגמת ההפרטה תמשך.

     

     

    * יש קרב בין ועדי העובדים לטייקונים, ההפרטה מחזקת את כוחם של הטייקונים על חשבון הועדים הגדולים.

     * את המלחמה בשחיתות שאמורה למנוע את הכוח שיש לקבוצות אלה משאירים לדורות הבאים.

      22/2/09 18:47:

    צטט: נווד אפור 2009-02-21 14:55:35

    נקודת מבטי לגבי ההפרטה.

     

    ראיון ההפרטה הוא אחד הבלופים הגדולים ביותר של הקפיטליזם.

     

    הטענה שעסק פרטי יותר יעיל מעסק ממשלתי מכיוון שהממשלה איננה מסוגלת לנהל

    מכילה סטירה עצמית מדוע:

    עסקים ממשלתיים הם מאוד לא יעילים בגלל שהממשלה איננה מסוגלת לפכח.

    ההתמוטטות הנוכחית של הכלכלה ושאר נזקים נגרמו בגלל שהממשלה לא מסוגלת לפכח על

    עסקים פרטיים.

     

    ההפרטה לא באמת מייעלת ומשפרת את השרות לציבור.

     

    אז למה האוצר כל כך לוחץ להפרטה?

     

    בגלל הבורסה והטייקונים. האופן מעשי הטייקונים כבר שולטים בכש80% מהמגזר  הפרטי המשק. אין להם לאן להתרחב. ניסו חול חזרו עם הרבה קויות וחוץ מזה בארץ הם נהנים מיתרון ביתיות. אזלאן בכל זאת אפשר להתרחב. הפרטה.

     

     כדי לחזק את עמדםהאוצר בלחץ לא יודע של מי הפנה את כספי הפנסייה של הציבור לבורסה. באופן כזה הוא הפך את הציבור לשותף. עכשיו כדי להציל את כספי החסכונות צריך להציל את הטייקונים, כדי שיהיה רווח בכספי החסכונות צריך שהחברות שלהם יגדלו, הם כבר שולטים ב 80% מהמשק אז צריך הפרטה - את התהליך הזה את מרגישה על בשרך.

     

    רצוי לזכור שהאוצר מסתיר והסתיר רבות בטיעוני ההפרטה שלו:

    השכר הממוצע בחברות מופרטות בדרך כלל יורד משמעותית, כנ"ל הבטחון התעסוקתי.

    מעבר לכך חלק גדול מהרווחים מושקע מעבר לים.

    התוצאה היא שכדי שיהיה רווח בבורסה ובכספי הפנסיה, יותר ויותר כסף יוצא מהמערכת (לאיש הקטן יש פחות כסף) הפערים גדלים. המצב כיום, הוא מה שקורה כאשר נותנים לתהליך שציינתי להמשך זמן רב מדי ועוד מתדלקים אותו בכספי הלואות.

     

    את יודעת שאפשר היה אחרת, אבל החלילן מושך את אנשי האוצר  לפי תהום.

    (אם היה כל כך הרבה כסף עד 2007 איך זה שהממשלה מקריסת מערכות?)

     

     

     

     היום חשבו שהחלילן החדש/ישן יגרום לכך שהבורסה תעלה כי 'יש לו אג'נדה' , אבל לדאבונם גם האג'נדה לא עזרה.

    למרות זה לא נראה לי שההפרטה תפסק (בשעה שבעולם מתחילים להתפקח!)

     

      21/2/09 14:56:

    צטט: מיכאלה 2009-02-21 10:08:33

    היי שושי

    קודם כל, לפני שאני מתייחסת לעניין עצמו, אני חייבת לציין (שוב, כתמיד...) שהפוסט שלך בהיר מאד ואינו משאיר חורים או טלאים עם כל הקישורים שאת מביאה.  אין ספק שאת עושה עבודה רצינית ביותר.

    לעצם העניין: אני לא ממש מכירה את הנושא. המפגש היחיד שלי איתו הוא באמצעותך. לפי מה שזה נראה, זה לא נראה טוב... נושא החינוך בארץ מדאיג מאין כמותו. מִטלטל מצד לצד באין מושיע, והולך מדחי אל דחי. כל אחד למעלה אומר שהחינוך זה דבר חשוב (כי זה נשמע טוב), וכמעט אין מישהו שבאמת מעניין אותו החינוך.

    חס וחלילה הפרטה במערכת החינוך, איך מלמעלה הורסים פה אבן אחר אבן.

     למרות שעוד רגע וילדיי הפרטיים כבר לא יהיו במערכת - אני מודאגת ביותר, כי זה לא העניין של איזה חינוך יקבל ילד ספציפי זה או אחר - זה עניין של איך תיראה פה החברה, ומה תהיינה ההשלכות. ואני לא רוצה אפילו להתחיל לחשוב על זה

    שירלי

     לשירלי,

    האמת היא שגם אני למדתי את הנושא בעקבות החשיפה של המצגת, וכפי שציינתי בתחילה לא הבנתי היכן הבעייה, עד שהתחלתי ללמוד את הנושא וממה שלמדתי זה אכן, לא נראה טוב.

    מודאגת.

    שבת שלום

     

      21/2/09 14:55:

    נקודת מבטי לגבי ההפרטה.

     

    ראיון ההפרטה הוא אחד הבלופים הגדולים ביותר של הקפיטליזם.

     

    הטענה שעסק פרטי יותר יעיל מעסק ממשלתי מכיוון שהממשלה איננה מסוגלת לנהל

    מכילה סטירה עצמית מדוע:

    עסקים ממשלתיים הם מאוד לא יעילים בגלל שהממשלה איננה מסוגלת לפכח.

    ההתמוטטות הנוכחית של הכלכלה ושאר נזקים נגרמו בגלל שהממשלה לא מסוגלת לפכח על

    עסקים פרטיים.

     

    ההפרטה לא באמת מייעלת ומשפרת את השרות לציבור.

     

    אז למה האוצר כל כך לוחץ להפרטה?

     

    בגלל הבורסה והטייקונים. האופן מעשי הטייקונים כבר שולטים בכש80% מהמגזר  הפרטי המשק. אין להם לאן להתרחב. ניסו חול חזרו עם הרבה קויות וחוץ מזה בארץ הם נהנים מיתרון ביתיות. אזלאן בכל זאת אפשר להתרחב. הפרטה.

     

     כדי לחזק את עמדםהאוצר בלחץ לא יודע של מי הפנה את כספי הפנסייה של הציבור לבורסה. באופן כזה הוא הפך את הציבור לשותף. עכשיו כדי להציל את כספי החסכונות צריך להציל את הטייקונים, כדי שיהיה רווח בכספי החסכונות צריך שהחברות שלהם יגדלו, הם כבר שולטים ב 80% מהמשק אז צריך הפרטה - את התהליך הזה את מרגישה על בשרך.

     

    רצוי לזכור שהאוצר מסתיר והסתיר רבות בטיעוני ההפרטה שלו:

    השכר הממוצע בחברות מופרטות בדרך כלל יורד משמעותית, כנ"ל הבטחון התעסוקתי.

    מעבר לכך חלק גדול מהרווחים מושקע מעבר לים.

    התוצאה היא שכדי שיהיה רווח בבורסה ובכספי הפנסיה, יותר ויותר כסף יוצא מהמערכת (לאיש הקטן יש פחות כסף) הפערים גדלים. המצב כיום, הוא מה שקורה כאשר נותנים לתהליך שציינתי להמשך זמן רב מדי ועוד מתדלקים אותו בכספי הלואות.

     

    את יודעת שאפשר היה אחרת, אבל החלילן מושך את אנשי האוצר  לפי תהום.

    (אם היה כל כך הרבה כסף עד 2007 איך זה שהממשלה מקריסת מערכות?)

     

     

     

      21/2/09 12:47:

    צטט: ransom stark 2009-02-20 23:55:11

    התהליך הזה הוא דיי פשוט בסופו של דבר.

     

    שלב I: או שאת/ה נגד הפרטה או שאת/ה בעד הפרטה.

     

    שלב II: אם את/ה לא נגד הפרטה אז את/ה בעד הפרטה, כי את אף אחד לא מעניין מה שאת/ה חושב/ת.

     ואם אתה טוען שאתה נגד הפרטה ועושה כדי לקדם אותה?...רגוע

     

      21/2/09 11:12:

    צטט: mahatma 2009-02-20 16:59:48


    עכשיו את מספרת לי, אחרי ששילמתי את שכר הלימוד:)

     אני לא מפסיקה לספר לך, אבל אתה הולך לפי אידאלים...

    תקרא את הפוסט הבא, אולי תמצא שם גם פתרון כלכלי .חיוך

     

      21/2/09 10:08:

    היי שושי

    קודם כל, לפני שאני מתייחסת לעניין עצמו, אני חייבת לציין (שוב, כתמיד...) שהפוסט שלך בהיר מאד ואינו משאיר חורים או טלאים עם כל הקישורים שאת מביאה.  אין ספק שאת עושה עבודה רצינית ביותר.

    לעצם העניין: אני לא ממש מכירה את הנושא. המפגש היחיד שלי איתו הוא באמצעותך. לפי מה שזה נראה, זה לא נראה טוב... נושא החינוך בארץ מדאיג מאין כמותו. מִטלטל מצד לצד באין מושיע, והולך מדחי אל דחי. כל אחד למעלה אומר שהחינוך זה דבר חשוב (כי זה נשמע טוב), וכמעט אין מישהו שבאמת מעניין אותו החינוך.

    חס וחלילה הפרטה במערכת החינוך, איך מלמעלה הורסים פה אבן אחר אבן.

     למרות שעוד רגע וילדיי הפרטיים כבר לא יהיו במערכת - אני מודאגת ביותר, כי זה לא העניין של איזה חינוך יקבל ילד ספציפי זה או אחר - זה עניין של איך תיראה פה החברה, ומה תהיינה ההשלכות. ואני לא רוצה אפילו להתחיל לחשוב על זה

    שירלי

      21/2/09 09:36:

    צטט: אישה1 2009-02-20 16:24:46


    האם זה אומר שבכוח עובר לעיריות??? מופתעאם אכן כך, נתחיל לחפש בית ברעננה...

    מה יקרה במחוזות שבהם העיריות והמועצות המקומיות חלשות ואף קורסות? לא חסר דוגמאות כאלו, גם באר-שבע עירי נמצאת במצב בלתי מזהיר בעליל (בלשון המעטה). הנה, רק השבוע כנראה שוויתרו סופית על בניית איצטדיון נורמלי, שעל בנייתו חולמים כבר שנים (ואף הוציאו כמובן מאות אלפי ש"ח על התכנון, שכעת ייכנס להקפאה עמוקה).

     זו בדיוק הבעיה! הדרך לרעננה/כפר סבא ואחרות פקוקה.... רגוע

     

      20/2/09 23:55:

    התהליך הזה הוא דיי פשוט בסופו של דבר.

     

    שלב I: או שאת/ה נגד הפרטה או שאת/ה בעד הפרטה.

     

    שלב II: אם את/ה לא נגד הפרטה אז את/ה בעד הפרטה, כי את אף אחד לא מעניין מה שאת/ה חושב/ת.

      20/2/09 22:02:

    צטט: המספרית 2009-02-20 16:22:44

    צטט: שושי פולטין 2009-02-19 19:26:08

    צטט: נעמה ארז 2009-02-19 18:38:15


    רק לא הבנתי דבר אחד, תמיר לא הולכת לאופוזיציה?

    נעמה*

    הי נעמה,


    הולכת גם הולכת , הבעיה מה היא משאירה מאחוריה.

    כאשר השינוי המבני נכלל כבר בתקציב שיאושר לשנת 2009 , הדברים כבר נעשו.

    גם ההסכם הקיבוצי 'אופק חדש' כבר נחתם.

     

     

    שושי יקירתי,

    אולי נחכה קודם שהתקציב יאושר? זה ייקח זמן, לדעתי...אז אין מה לדאוג....

    *

    אלומה

     אלומה,

    האוצר לא ישתנה, האינטרסים הם אותם אינטרסים, מי שהיה אמור לעמוד בפרץ - השרה - תלך

    והיא השאירה יופי של עבודה מבחינת האוצר.

    למה שזה ישתנה?!

     

     

      20/2/09 20:13:

    צטט: levana feldman 2009-02-20 16:18:33


    שושי

    ממשלה חדשה.

    נקווה לשר חינוך יותר מוצלח מתמיר...

    שבת שלום.

    הממשלה החדשה דוגלת בהפרטה לא פחות אולי יותר מקודמתה.

    מלבד זאת יש דברים שנעשו ואי אפשר למחוק באחת!

     

     

      20/2/09 19:43:

    צטט: איציק45 2009-02-20 16:06:33


    *

     תודה!

     

      20/2/09 19:12:

    צטט: mikelda 2009-02-20 14:45:12


    התוכנית הזו, היא תוכנית דוברת.

     

    גם אז האוצר היה זה שדחף לתוכנית.

    בדוברת, העבירו את האחריות מהמדינה לרשויות המקומיות, ובכך המדינה מנסה להתנער מאחריותה לחינוך הציבורי.

     

    היום שאין שר ואין ממשלה בישראל חזרו וזירי האוצר והם מבקשים לנצל את שעת הכושר והם עושים את מה שהם יודעים טוב מאוד לעשות, להפריט ולהפריט ועוד פעם להפריט.

     

    כל המילים היפות על העברת האחריות קרוב למשתמשי הקצה, לרשויות המקומיות הם קישקוש בלבוש.

     

    בהעברת האחריות יסגרו בתי ספר, יפתחו מגמות, יפתרו מורים ויכניסו את אנשי שלומם, ישלמו או לא ישלמו למי שהם חפצים.

     

    לא צריך להיות מעורה מאוד בהתנהלות הרשויות בישראל כדי להבין שבחלק גדול מהרשויות הבלאגן והשחיתות חוגגים בראש חוצות.

     

    בתהליך הזה, גם קריאות המחאה החלושות היום, לא ישמעו כלל בעתיד.

     הוא אשר אמרנו,

    פרופ' תמיר ביצעה כאן את דו"ח דברת ואת התוצאה ביטאת כל כך יפה שאין לי מה להוסיף על כך.

     

      20/2/09 16:59:

    עכשיו את מספרת לי, אחרי ששילמתי את שכר הלימוד:)
      20/2/09 16:38:

    צטט: רחל נפרסטק 2009-02-20 07:49:35


    כל מילה בסלע

     תודה רחל ושבת שלום!

     

     

      20/2/09 16:24:


    האם זה אומר שבכוח עובר לעיריות??? מופתעאם אכן כך, נתחיל לחפש בית ברעננה...

    מה יקרה במחוזות שבהם העיריות והמועצות המקומיות חלשות ואף קורסות? לא חסר דוגמאות כאלו, גם באר-שבע עירי נמצאת במצב בלתי מזהיר בעליל (בלשון המעטה). הנה, רק השבוע כנראה שוויתרו סופית על בניית איצטדיון נורמלי, שעל בנייתו חולמים כבר שנים (ואף הוציאו כמובן מאות אלפי ש"ח על התכנון, שכעת ייכנס להקפאה עמוקה).

      20/2/09 16:22:

    צטט: שושי פולטין 2009-02-19 19:26:08

    צטט: נעמה ארז 2009-02-19 18:38:15


    רק לא הבנתי דבר אחד, תמיר לא הולכת לאופוזיציה?

    נעמה*

    הי נעמה,


    הולכת גם הולכת , הבעיה מה היא משאירה מאחוריה.

    כאשר השינוי המבני נכלל כבר בתקציב שיאושר לשנת 2009 , הדברים כבר נעשו.

    גם ההסכם הקיבוצי 'אופק חדש' כבר נחתם.

     

     

    שושי יקירתי,

    אולי נחכה קודם שהתקציב יאושר? זה ייקח זמן, לדעתי...אז אין מה לדאוג....

    *

    אלומה

      20/2/09 16:18:


    שושי

    ממשלה חדשה.

    נקווה לשר חינוך יותר מוצלח מתמיר...

    שבת שלום.

      20/2/09 16:06:

    *


    התוכנית הזו, היא תוכנית דוברת.

     

    גם אז האוצר היה זה שדחף לתוכנית.

    בדוברת, העבירו את האחריות מהמדינה לרשויות המקומיות, ובכך המדינה מנסה להתנער מאחריותה לחינוך הציבורי.

     

    היום שאין שר ואין ממשלה בישראל חזרו וזירי האוצר והם מבקשים לנצל את שעת הכושר והם עושים את מה שהם יודעים טוב מאוד לעשות, להפריט ולהפריט ועוד פעם להפריט.

     

    כל המילים היפות על העברת האחריות קרוב למשתמשי הקצה, לרשויות המקומיות הם קישקוש בלבוש.

     

    בהעברת האחריות יסגרו בתי ספר, יפתחו מגמות, יפתרו מורים ויכניסו את אנשי שלומם, ישלמו או לא ישלמו למי שהם חפצים.

     

    לא צריך להיות מעורה מאוד בהתנהלות הרשויות בישראל כדי להבין שבחלק גדול מהרשויות הבלאגן והשחיתות חוגגים בראש חוצות.

     

    בתהליך הזה, גם קריאות המחאה החלושות היום, לא ישמעו כלל בעתיד.

      20/2/09 13:19:

    צטט: בת יוסף 2009-02-20 06:39:55

    ממה שקראתי על תכניות הפרטה שהתבצעו בנושאים אחרים הסתבר לי שאת המחיר משלם האזרח והשירותים הניתנים גרועים יותר. כך יהיה, כנראה, גם בנושא זה.

    גם אני לא שמעתי שהפרטה מעלה את איכות כח האדם, להיפך.

     

      20/2/09 07:49:

    כל מילה בסלע
      20/2/09 06:39:
    ממה שקראתי על תכניות הפרטה שהתבצעו בנושאים אחרים הסתבר לי שאת המחיר משלם האזרח והשירותים הניתנים גרועים יותר. כך יהיה, כנראה, גם בנושא זה.
      19/2/09 23:22:

    צטט: amaris 2009-02-19 22:46:48

    באחד הראיונות הראשונים שהגב' השרה נתנה היא אמרה שלקחה חלקים מתוכנית דוברת. וציטוט בהקשר לדברייך מתוך חוברת כח המשימה הלאומי בראשותו של דוברת ל"הצלת החינוך" עמ' 159:

    5. ארגון מחדש של מערכת החינוךהמבנה הנוכחי של מערכת החינוך עוצב בנסיבות משתנות במשך שנים רבות, וכיום אינו יעיל ואינו מאפשר הפעלה אפקטיבית. מערכת החינוך כולה תאורגן בשלושה דרגים ניהוליים בלבד – משרד החינוך, מינהלי חינוך אזוריים ומוסדות החינוך עצמם. כל דרג יהיה אחראי כלפי הגורם הממונה עליו, יקבל ממנו הנחיות ויבוקר על-ידו. בארגון החדש משרד החינוך יהפוך לגוף המתווה מדיניות, מתקצב, קובע סטנדרטים ומפקח על ביצועם. עיקר תפקידיו התפעוליים יועברו למינהלי חינוך אזוריים, שיפעילו את כל גני הילדים ובתי-הספר באזורם. משרד החינוך ימשיך לשאת באחריות הכוללת למערכת החינוך בישראל. כדי לשפר את פעולתה של מערכת החינוך ואת יכולתה להתמודד באופן יעיל עם משימותיה, חשובה הגדרה ברורה של אחריות וסמכות של כל אחד מהגורמים, שתמנע כפילויות ומאבקי סמכויות ותאפשר העצמה של הגורמים העוסקים בעשייה החינוכית הלכה למעשה.פישוט של המנגנונים הקיימים וביזור ניהולי יושגו על-ידי ארגון מחדש של מערכת החינוך, שבמרכזו העברת סמכויות ממשרד החינוך למינהלי חינוך אזוריים (מח"א) שיקבלו סמכויות ואחריות כוללת על מערכת החינוך באזורם. מטרות הארגון מחדש של מערכת החינוך הן: לפשט את תהליכי קבלת ההחלטות ולקרבם לעוסקים במלאכה.לבסס את העברת מירב הסמכות והאחריות לעשייה החינוכית לבתי-הספר ולגנים.להעביר את הסמכויות ואת האחריות לתפעול המערכת קרוב ככל האפשר למקום שבו מתקיימת העשייה החינוכית.לספק מענה אזורי בנושאים שבהם יש יתרון לפעולה מרכזית (כגון ניהול מרחב בחירה שבו מספר בתי-ספר או הסעות).לשפר את הניהול והבקרה על-ידי מניעת כפילויות וערפול וריכוז האחריות והסמכות להפעלת מערכת החינוך באזור בגוף אחד.לעודד תהליך דמוקרטיזציה, תוך שיתוף השלטון המקומי הנבחר.להפריד בין משרד החינוך כגוף הקובע מדיניות לבין הגופים המבצעים את המדיניות.


     

     אכן , במסגרת החיפושים שלי בגוגל נתקלתי בפרוטוקול ישיבת ועדת החינוך שבה הציגה השרה החדשה אז, פרופ' יולי תמיר, את תוכנית החינוך שלה, גם אז היא לא ביטלה את ועדת דברת, כאן היא מיישמת אותה הלכה למעשה.

    תודה על הבאת הדברים

     

      19/2/09 22:46:

    באחד הראיונות הראשונים שהגב' השרה נתנה היא אמרה שלקחה חלקים מתוכנית דוברת. וציטוט בהקשר לדברייך מתוך חוברת כח המשימה הלאומי בראשותו של דוברת ל"הצלת החינוך" עמ' 159:

    5. ארגון מחדש של מערכת החינוךהמבנה הנוכחי של מערכת החינוך עוצב בנסיבות משתנות במשך שנים רבות, וכיום אינו יעיל ואינו מאפשר הפעלה אפקטיבית. מערכת החינוך כולה תאורגן בשלושה דרגים ניהוליים בלבד – משרד החינוך, מינהלי חינוך אזוריים ומוסדות החינוך עצמם. כל דרג יהיה אחראי כלפי הגורם הממונה עליו, יקבל ממנו הנחיות ויבוקר על-ידו. בארגון החדש משרד החינוך יהפוך לגוף המתווה מדיניות, מתקצב, קובע סטנדרטים ומפקח על ביצועם. עיקר תפקידיו התפעוליים יועברו למינהלי חינוך אזוריים, שיפעילו את כל גני הילדים ובתי-הספר באזורם. משרד החינוך ימשיך לשאת באחריות הכוללת למערכת החינוך בישראל. כדי לשפר את פעולתה של מערכת החינוך ואת יכולתה להתמודד באופן יעיל עם משימותיה, חשובה הגדרה ברורה של אחריות וסמכות של כל אחד מהגורמים, שתמנע כפילויות ומאבקי סמכויות ותאפשר העצמה של הגורמים העוסקים בעשייה החינוכית הלכה למעשה.פישוט של המנגנונים הקיימים וביזור ניהולי יושגו על-ידי ארגון מחדש של מערכת החינוך, שבמרכזו העברת סמכויות ממשרד החינוך למינהלי חינוך אזוריים (מח"א) שיקבלו סמכויות ואחריות כוללת על מערכת החינוך באזורם. מטרות הארגון מחדש של מערכת החינוך הן: לפשט את תהליכי קבלת ההחלטות ולקרבם לעוסקים במלאכה.לבסס את העברת מירב הסמכות והאחריות לעשייה החינוכית לבתי-הספר ולגנים.להעביר את הסמכויות ואת האחריות לתפעול המערכת קרוב ככל האפשר למקום שבו מתקיימת העשייה החינוכית.לספק מענה אזורי בנושאים שבהם יש יתרון לפעולה מרכזית (כגון ניהול מרחב בחירה שבו מספר בתי-ספר או הסעות).לשפר את הניהול והבקרה על-ידי מניעת כפילויות וערפול וריכוז האחריות והסמכות להפעלת מערכת החינוך באזור בגוף אחד.לעודד תהליך דמוקרטיזציה, תוך שיתוף השלטון המקומי הנבחר.להפריד בין משרד החינוך כגוף הקובע מדיניות לבין הגופים המבצעים את המדיניות.


     

      19/2/09 21:48:

    צטט: ransom stark 2009-02-19 20:47:40

    השיטה הזו נקראת 'אין-מדיניות', או הפרטה. למה זה על אותו משקל? כי הדרך הטובה ביותר להפרטה היא גם הדרך הטובה ביותר לדכא עם אחר - לעשות את זה בזחילה, בשקט, בלי לעורר יותר מדיי התנגדות בבת אחת.

     

    אז כשאין מדיניות, אין גם ריק, ואז האינרציה של תהליכי ההפרטיה והגדלת אי-השוויון - הם אלו שקובעים הלכה למעשה את המדיניות. לכן קדימה היא ה- front cover המושלם להפרטה והעברת המשאבים לידי ההון - כי זה קורה בקצה אחיד, בלי שאף אחד שם לב. כשביבי עושה את זה - הוא עושה את זה בגסות אופיינית, ומן הסתם - גם מעורר את ההתרסה לתהליך הזה. אבל כאן זה קורה בשקט, בנעימות.

     כמה שאתה צודק!

     

      19/2/09 21:09:

    צטט: נווד אפור 2009-02-19 18:54:54

    מאז שאני מכיר את מערכת החינוך היא מנציחה את האפליה.

    חינוך אחיד לכלל ילדי ישראל הוא כמו לאלץ את כל הילדים ללבוש מידת נעליים 33 ללא קשר לגודל הרגל שלהם.

    בפועל ההורים של הילדים העשירים יכולים לקנות נעליים במידה המתאימה האחרים נאלצים לסבול.

    עכשיו נסי לדמיין את כל הילדים מתחרים בריצה, למי שיש כסף יהיו נעליים טובות. השאר יצטרכו לבחור

    בלרוץ יחפים או עם נעליים במידה מאוד לא מתאימה. כמובן שבשביל העיתונות תמיד ימצא הילד העני שמידה

    33 בדיוק מתאימה לו.

    האפלייה איננה נושא חדש רק שכיום יש יותר מודעות וכן ישנו האוצר שעושה כל מאמץ כדי להחמיר את המצב.

     

    שיטת האוצר הידועה אם מידה אחת של נעליים לא מתאימה לכולם אז שכולם ילכו יחפים.

    חוץ מ...

     blank_page

    אין ספק שהמדיניות של ההפרטה מובלת על ידי האוצר.

    יולי תמיר היא זו ששינתה כיוון כ'מחיר' על אופק חדש.

    שיוויון? לא כאן!

     

     

      19/2/09 20:50:

    צטט: שושי פולטין 2009-02-19 19:26:08

    צטט: נעמה ארז 2009-02-19 18:38:15


    רק לא הבנתי דבר אחד, תמיר לא הולכת לאופוזיציה?

    נעמה*

    הי נעמה,


    הולכת גם הולכת , הבעיה מה היא משאירה מאחוריה.

    כאשר השינוי המבני נכלל כבר בתקציב שיאושר לשנת 2009 , הדברים כבר נעשו.

    גם ההסכם הקיבוצי 'אופק חדש' כבר נחתם.

     

     

     נ.ב. חלק מהדברים נכתבו באמת כאילו הם בהווה, השתדלתי לתקן, המאמרים צוטטו מהעבר - ההשלכות הן להווה ולעתיד.

     

      19/2/09 20:47:

    השיטה הזו נקראת 'אין-מדיניות', או הפרטה. למה זה על אותו משקל? כי הדרך הטובה ביותר להפרטה היא גם הדרך הטובה ביותר לדכא עם אחר - לעשות את זה בזחילה, בשקט, בלי לעורר יותר מדיי התנגדות בבת אחת.

     

    אז כשאין מדיניות, אין גם ריק, ואז האינרציה של תהליכי ההפרטיה והגדלת אי-השוויון - הם אלו שקובעים הלכה למעשה את המדיניות. לכן קדימה היא ה- front cover המושלם להפרטה והעברת המשאבים לידי ההון - כי זה קורה בקצה אחיד, בלי שאף אחד שם לב. כשביבי עושה את זה - הוא עושה את זה בגסות אופיינית, ומן הסתם - גם מעורר את ההתרסה לתהליך הזה. אבל כאן זה קורה בשקט, בנעימות.

      19/2/09 19:26:

    צטט: נעמה ארז 2009-02-19 18:38:15


    רק לא הבנתי דבר אחד, תמיר לא הולכת לאופוזיציה?

    נעמה*

    הי נעמה,


    הולכת גם הולכת , הבעיה מה היא משאירה מאחוריה.

    כאשר השינוי המבני נכלל כבר בתקציב שיאושר לשנת 2009 , הדברים כבר נעשו.

    גם ההסכם הקיבוצי 'אופק חדש' כבר נחתם.

     

     

      19/2/09 18:54:

    מאז שאני מכיר את מערכת החינוך היא מנציחה את האפליה.

    חינוך אחיד לכלל ילדי ישראל הוא כמו לאלץ את כל הילדים ללבוש מידת נעליים 33 ללא קשר לגודל הרגל שלהם.

    בפועל ההורים של הילדים העשירים יכולים לקנות נעליים במידה המתאימה האחרים נאלצים לסבול.

    עכשיו נסי לדמיין את כל הילדים מתחרים בריצה, למי שיש כסף יהיו נעליים טובות. השאר יצטרכו לבחור

    בלרוץ יחפים או עם נעליים במידה מאוד לא מתאימה. כמובן שבשביל העיתונות תמיד ימצא הילד העני שמידה

    33 בדיוק מתאימה לו.

    האפלייה איננה נושא חדש רק שכיום יש יותר מודעות וכן ישנו האוצר שעושה כל מאמץ כדי להחמיר את המצב.

     

    שיטת האוצר הידועה אם מידה אחת של נעליים לא מתאימה לכולם אז שכולם ילכו יחפים.

    חוץ מ...

      19/2/09 18:38:


    רק לא הבנתי דבר אחד, תמיר לא הולכת לאופוזיציה?

    נעמה*

    "המזימה להפרטת החינוך" - המחיר שתפח לממדי ענק!

    42 תגובות   יום חמישי, 19/2/09, 17:46

    בשקט בשקט, בדלת האחורית, מבלי שהדבר יגיע לפרסום תקשורתי, הוצגה במשרד החינוך, ערב הבחירות (13.1.2009 )  תוכנית לרפורמה מבנית של המשרד, המהווה כבר חלק מתקציב 2009. דליה בלומנפלד מ 'עבודה שחורה' חשפה השבוע מצגת שכותרתה "שינוי והתייעלות ארגונית במשרד החינוך" (לעיון במצגת ). על פי התוכנית משרד החינוך הופך "מארגון בעל סמכויות למשרד מטה בלבד" כאשר השינוי המרכזי הוא ביזור הסמכויות אל המחוזות.

     

    אני מוכרחה לומר שמקריאה ראשונה לא הבנתי מה הבעיה, (למרות שכך זה הוצג) התייעלות היא תמיד מילה יפה שיש בה יתרונות וכשמדובר בתקציב משרד החינוך  עולה שוב ושוב האמירה 'לאן הולך הכסף', ולכן השאלה הראשונה ששאלתי, מה רע בהתייעלות?

     

    התברר שלמילה התייעלות יש גם משמעויות פחות חיוביות, מה גם שבדיון שהתעורר בעקבות המאמר הנ"ל  עלה שוב ושוב נושא ההפרטה בחינוך. החלטתי על כן,  לא להסתפק בשאלה ויצאתי לשוטט באתרי גוגל כדי ללמוד את העניין.

     

    כדי לקבל תשובות לא הייתי צריכה להגיע רחוק : ביולי 2007 במאמרו "המזימה להפריט את החינוך' כתב מוטי בסוק ב"הארץ": " מתברר שהרפורמה הגדולה והאמיתית בחינוך תגיע מהדלת האחורית, בלי ועדות ובלי הצבעות בממשלה - דרך הקיצוצים והתוספות בתקציב החינוך מבית היוצר של אגף התקציבים באוצר"

    קובי הבר , ראש אגף התקציבים אישר באותה כתבה כי "הוויכוח היחיד בינינו לבין משרד החינוך הוא על השאלה מה תפקידו של משרד החינוך. האם הוא צריך להפעיל את כלל מערכת החינוך, לנהל אותה, לשכור את המורים ולפטר מורים - או שתפקידו להתוות מדיניות, לפקח על המערכת, ולהיות הרגולטור שקובע תכנים, וכללים כדי לייצר חינוך איכותי".

    באותה כתבה טענה פרופ' תמיר כי  "מטרת האוצר היא להעביר את נטל החינוך ברשויות החזקות מהמדינה לעיריות" ושינוי זה יגרום ל"הפרטה בדלת האחורית".

    "בישראל יתפתחו שתי מערכות חינוך - המופרטת של הרשויות החזקות, העשירות ובעלות-האמצעים, והמערכת של החלשים ביישובים האחרים, שיישארו סמוכים על שולחן הממשלה הענייה, ויקבלו רק את חינוך הבסיס....." (מתוך המתקפה החזיתית על החינוך הממלכתי/ניר מיכאלי).  שרת החינוך ציינה אז את ההשלכות של המהלך הזה: "הפרטת החינוך ברשויות החזקות, תיצור פער עצום בין היישובים החזקים לישובי הפריפריה. יהיו בישראל שני סוגי תלמידים - זו המזימה המסתמנת, וזה סוף החינוך הממלכתי.  "אנחנו נפעל בכל הכוח למנוע את הסיטואציה הזו." (ראו כאן)

    התוכנית המובאת במצגת מגדילה מן הסתם, את הקשר בין המחוזות לבין ראשי הערים והשאלה היא איך קרה שדווקא יולי תמיר, זו שהתנגדה להפרטת החינוך בדלת האחורית, הייתה זו שהובילה את התהליך בדרך למימוש "המזימה להפריט את החינוך"??!

    תמיהה ברוח זו העלתה דליה בלומנפלד באוגוסט האחרון - במכתב לשרת החינוך בו היא שואלת הכיצד זה עברה תמיר לתמוך במדיניות שכה התנגדה לה (יולי תמיר מזגזגת בין האוצר לתקציבי הרשויות המקומיות)

    תשובה לכך ניתן היה למצוא  במאמר מערכת של עיתון  'הארץ' "חינוך בשרות הפוליטיקה" אשר עסק ב"סדר העדיפויות המטריד של שרת החינוך"  "תיאור חמור במיוחד של התנהלות זו סיפק בשבוע שעבר בג"ץ, בפסיקתו בעניין לימודי הליבה. שופטיו הוכיחו במפורש את השרה על התעלמותה מן החוק".

    את התנהלותה של השרה ייחס המאמר למחיר שהיא שילמה על 'אופק חדש' : "גם אם תמיר תטען כי עליה לשלם מחיר פוליטי כבד כדי שתוכל להישאר בתפקיד ולממש תוכניות חשובות, כמו "אופק חדש" - נראה שהמחיר תפח לממדי ענק ומאיים לבלוע את המטרה."

     

    המורים משלמים על 'אופק חדש' מחד והמערכת כולה משלמת את מחיר 'אופק חדש' בדרך להפרטה מאידך, כשהמנצח הגדול הוא משרד האוצר.

     

    המאמר של רות קופינסקי: מי אחראי לחינוך ילדכם?

    הצעה לארגון מחדש של החינוך הציבורי בישראל על בסיס ביזור ואיזור

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      שושי פולטין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון