| הבוקר הייתי נוכח לדו שיח בין שני אנשים שדיברו על כל מיני ובסוף אחד אמר לשני:"תיתן קבלה "ואילו השני אמר "קיבלתי" ולא כל כך הבנתי מה הם רצו לומר. כמה פעמים ביום אנחנו משתמשים במילה "קבלה" . קיבלתי דואר -הוצאתי קבלה-קיבלתי מחזור- קיבלתי על הראש-קיבלתי מתנה- נתקבלתי לעבודהאני מקבל אותך כמו שאת/ה ועוד ועוד כל מיני צירופיי מילים למלה המשמעותית הזו "קבלה" אנשי הרוח ודאי יאמרו: קיבלתי מוזה שכוונתם שנחה עליהם הדעת לכתוב ליצור לשרבט לאמת לברוא משהו אנשי החשבונאות יאמרו הוצאתי קבלה תרשום בסעיף תקבולים כשכוונתם שמישהו נתן, העביר לנו משהו בגין כך נאשר זאת בצורת נייר חתום כדת וכדין אנשי הדת והמסורת היהודית יאמרו כי הקבלה היא מתת אלוהים למי שראוי שילמד את רזי הקבלה. אבל אני רוצה להאיר זווית אחרת של המילה קבלה.הסינים החכמים אלו שאנחנו מאד אוהבים תמיד לצטט באמירותיהם אומרים כי כשהאדם מפנה את ידו מקמץ את אגרופו ומפנה את האצבע(זו המכונה גם המורה) בהתרסה כלפי אדם אחר ואומר לו " אתה ואתה ואתה ואתה......" ראוי לשים לב כי האגרוף כולו מכווץ וכל שלושת האצבעות הנותרות (אמה,קמיצה וזרת)כולל הבוהן מופנים כלפי עצמך(תנסו את זה זה לא מסובך) בסמנך כי לפני שאתה מתריס או מאשים משהו אחר –ראה כי את עצמך ראשית אתה מאשים.כשאנחנו אומרים לקבל או קבלה הרי בבסיסו של דבר אנחנו ראשית נותנים משהו לאדם אחר כי רק אם ניתן משהו לאחר נוכל לומר שקיבלנו . ניתן שירות נקבל תמורה ניתן אהבה נקבל תודה ניתן כעס ושנאה נקבל בדידות ניתן חמלה נקבל אהבהבואו קודם כל ניתן אנחנו משהו ולא משנה מה על מנת שנקבל בחזרה ושוב לא משנה מה ואז נוכל באמת לומר "קיבלתי"שתהה השבת וסוף השבוע ראויים למנוחה אהבה וכל השאר |