כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    i'm a rock .. ומתירנות (פונטית) פונולוגית

    20 תגובות   יום שישי , 20/2/09, 16:32

    סיימון וגרנפונקל מעולם לא היו מאד חביבים עלי, נעימים בהחלט, אפילו הלכתי להופעה, אבל לא היו מעולם בחירה מבחינתי.. מתקתקים מדי, אבל המילים פה.. וואו

    והאמת שיותר היה מתאים לי לכתוב אותן מאשר למתוקים הללו, והמילים המטלטלות הללו כמעט התפספסו לי כי כרגיל חסר לי חספוס בקול, במוזיקה

    בכל מקרה, את הוידאו אהבתי, עולם הולך ונעלם, ותודה ליוטיוב

     

     

    A winters day
    In a deep and dark december;
    I am alone,
    Gazing from my window to the streets below
    On a freshly fallen silent shroud of snow.
    I am a rock,
    I am an island.
    Ive built walls,
    A fortress deep and mighty,
    That none may penetrate.
    I have no need of friendship; friendship causes pain.
    Its laughter and its loving I disdain.
    I am a rock,
    I am an island.
    .
    Dont talk of love,
    But Ive heard the words before;
    Its sleeping in my memory.
    I wont disturb the slumber of feelings that have died.
    If I never loved I never would have cried.
    I am a rock,
    I am an island.
    .
    I have my books
    And my poetry to protect me;
    I am shielded in my armor,
    Hiding in my room, safe within my womb.
    I touch no one and no one touches me.
    I am a rock,
    I am an island.
    .
    And a rock feels no pain;
    And an island never cries.

     

     

    ובלי קשר מצאתי התיחסות לכתיב המתירני שלי.. בבלוג על בלשנות

    ל.. מניינים.. ו.. משלומך.. 

                 שצימחתי במקום מה מה מה העניינים מה מה מה המצב

    מסתבר שאיני יחידה.. שוב טעיתי לחשוב שאני מיוחדת

    (זה הצייטגייסט, במקומות שונים באותו זמן נוצרים דברים דומים, לכל הברקותי היצירתיות משך השנים התגלו לאחר תקופה שותפים, פעם התבאסתי מזה, אחר כך קבלתי.. אין חדש תחת השמש)

     

    בתהליך שנקרא אנקליטיזציה, ובעברית היתמְכוּת, מילת השאלה 'מה' לעתים מאבדת את טעמה ואת מעמדה כמילה פונולוגית ונדבקת למילה שאחריה מבחינת ההגייה, הופכת לנתמך, לתחילית שאלה

    לרוב, הכתב נוטה לשמרנות יותר מהדיבור ולכן היא נכתבת עדיין כמילה נפרדת. 

     

    ודוגמא מקראית.. ישעיהו ג 15: מַלָּכֶם (מַּה־לָּכֶם) תְּדַכְּאוּ עַמִּי, וּפְנֵי עֲנִיִּים תִּטְחָנוּ; נְאֻם־אֲדֹנָי יְהוִה צְבָאוֹת.

     

    .

    פונטיקה חוקרת קולות וצלילים שמופקים בדיבור והיא אוניברסלית.

    פונולוגיה חוקרת יחסים בין הגאים, תפקודם וצירופיהם בשפה נתונה.

    .

     

    פונולוגיה (תורת ההגה) .. דוגמא כדי להבין מה זה ..

    בעברית /k/ ו/g/ ק' ו-ג' הן יחידות נבדלות של צלילים. קיר וגיר.. משמעותם שונה והם נבדלים רק בצליל (פונמה) אחד.

    בשפות מסוימות יש קשר ישיר בין הפונמות לכתיב, הפונמה מתורגמת לסימן גרפי או לצירופם, אותיות או צירוף אותיות - הכתב הספרדי ברובו פונטי.

    באנגלית אות יכולה לסמן מספר פונמות, ואותה פונמה יכולה להיות מסומנת על ידי אותיות שונות או צירוף אותיות.

     

    העברית בתקופה המקראית היתה שפה פונטית, וכל אות בה סימנה צליל אחר, אך היום ש' שמאלית וס' התאחדו לפונמה אחת.

     

    רישום פונטי נעשה לפי כללי אלפבית פונטי בינלאומי (IPA) כדי להבחין בין הפונמות.

    את הפונמות מסמנים בלוכסנים, למשל: /d/.

     

    מלים שאולות .. בעברית, המילה "תלתן" היתה אמורה להיקרא שלשן, מהמילה "שלוש".. אבל מבוטאת כמו העיצור הפרוטו-שמי  t  (עם קו תחתון) כמו th ..

    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/3/09 21:07:

      תפירת המלודיקה לפונולוגייהמעצימהאת איכות היצירה

        8/3/09 21:53:

      גם אני לא יודע איך לאכול אותם. שנים לא שמעתי אותם, ולאחרונה גיליתי מצבור קלטות ישנות, ושבתי לשמוע. לצד מתקתקות-לעתים ("גשר על מים סוערים") יש להם את "אמריקה" והרבה שקטים שנשמעים כאילו קל להקריצם בפרוטה, וזה נראה כל כך קל עד כדי כך שזה בעצם בלתי אפשרי.

      אלא אם אתה פול סיימון, כמובן.

        21/2/09 16:29:


      סימון וגרנפוקל מזכירים לי את ימים עברו.

      זוכר אותם מנגנים בחופשות שבת צבאיות- שירים מלאי תוכן ומשמעות.

      אהבתי אותם מאד אז ולשפוט אותם בכלים של היום זה קצת עוול.

       

      חיבור המה - מאד נפוץ - מהו ומיהו- (מה- הוא, מי- הוא), שלא לדבר על עלילות מיקי מהו.

       

      כרגיל- נעמה לי תבונתך השבתית.

        21/2/09 15:41:

      בגרמנית מתחולל קרב דומה על שמרנות וחדשנות בשפה.

      נושא הדגל של השמרנות הסמנטית הוא ה"פרנפורקטר אלגמיינה צייטונג" , שלמרבה האירוניה מדפיס לעתים שגיאות..

        21/2/09 13:07:


      וסופסוף מישהו מתיחס פה לתלתן ושלשן.. פרט מידע בלשני נפלא בעיני, פשוט מלבב

      משהו שיכול לעשות לי יום, מה שכנראה מצביע על סך כל ההקשר, אבל נעזוב

       

        21/2/09 13:04:

      כשהייתי בגן אילנה נהגתי לאסוף שלשולי גשם מארגז החול, למלא את הכיסים ולקחת אותם הביתה לחרדתה של אמי
        21/2/09 11:19:


      אמנם מזכירים במראה את דץ ודצה, אבל נשמעים קצת אחרת.

       

       

      בקשר לתלתן, אם היה "שלשן", מה היינו עושים עם שלשול הגשם. (רמס חביב, עיקר מעלתו, שעם מקצצים בו, הוא רק הופך לשניים, קצת מזכיר כמה אינדיבידואלים, וגם קולקטיבים בסביבתנו).

        21/2/09 00:40:


      אפרופו פול סימון נזכרתי בשיר שכתב והלחין אותו פיליפ גלאס:

       

      CHANGING OPINION

      Lyrics by Paul Simon

      Gradually
      we became aware
      of a hum in the room
      an electrical hum in the room
      It went mmmmmm

      We followed it from
      corner to corner
      We pressed out ears
      against the walls
      We crossed diagonals
      and put our hands on the floor
      It went mmmmmm

      Sometimes it was
      a murmur
      Sometimes it was
      a pulse
      Sometimes it seemed
      to disappear
      But then with a quarter-turn
      of the head
      it would roll around the sofa
      A nimbus humming cloud
      mmmmmm

      Maybe it's the hum
      of a calm refrigerator
      cooling on a big night
      Maybe it's the hum
      of our parents' voices
      long ago in a soft light
      mmmmmm

      Maybe it's the hum
      of changing opinion
      or a foreign language
      in prayer
      Maybe it's the mantra
      of the walls and wiring
      Deep breathing
      in soft air
      mmmmmm

        20/2/09 23:44:


      Time it was, and what a time it was, it was
      A time of innocence, a time of confidences
      Long ago, it must be, I have a photograph
      Preserve your memories, they're all that's left you

      תתמתקי בשבילם. הם שווים את זה

       

        20/2/09 23:40:

      טוב מה נסגר איתך חברה עם כל הפונטיקה חילופי האותיות והאלכסונים למיניהם???

      אחלה שיר ! אחלה צמד ! לא צריכה לפרק כל דבר שנופל לך לידיים .

      לא אעבור לידך. אני שבירה ואת...קטנה אבל חזקה כמו סלע!נשיקה

        20/2/09 23:24:


      ועוד איזה יהודי,

      פול פרדריק סיימון בן להורים הונגרים, שנקרא לשדכנית האתר?

       

      וברצינות, ממליץ בחום על "Graceland", אלבום משובח.

      תהני.

       

        20/2/09 23:05:


      שכנעתן אותי לבדוק את פול לעומק.. והוא עוד יהודי, בכלל..

       

        20/2/09 22:21:

      צטט: geeee 2009-02-20 21:36:15

      וואו, איזה יופי

      אני מעדיפה חספוס, בלוזי דכאוני, לאו דווקא רעש.. ממש לא צעירה, נוטה למות הייתי אומרת :)

       

      הסערה הגדולה התחילה בשניה הזו...

      ברקים אעמים וגשם שילך ויתחזק.

      מוזר, כל כך פחדתי שזה יגיע שכשזה כבר כאן, רווח לי :)

       

      לגבי פול - הוא נמוך, הוא עדין והוא אמיץ. ומוכשר.

      בינה את מה שאת אומרת על חספוס ועוצמות... אם תבדקי אצלי תראי שאני מאוד אוהבת גם את זה.

      אבל השניים האלו... את התקליט הידוע שלהם שמעתי הרבה בתחילת התיכון ואני זוכרת את הספר שקראתי באותו הזמן.

       

      יש לו, לפול, את השיר  fifty ways to leave your lover

      בו הוא מציע לבחורה לעזוב את החבר שלה ולבוא אליו. מציע 50 דרכים...

      יש לו תיאורים קטנים ומדוייקים של פיסות חיים אמריקאיות.

        20/2/09 21:42:

      יכולה להבין לאללה לטיבן של אותן תכונות מושכות,

      נמשכת אל אותם החומרים האנושיים..

      אך אותו קסם רגוע וכל כך נוגע הרמונית וטקסטואלית של פול סיימון, בשילוב הקולי עם גרפינקל,

      לא נשאב לי לאותם המקומות..

      תודה על חתיכת נוסטלגיה  (-:

        20/2/09 21:36:

      וואו, איזה יופי

      אני מעדיפה חספוס, בלוזי דכאוני, לאו דווקא רעש.. ממש לא צעירה, נוטה למות הייתי אומרת

      :)

        20/2/09 21:29:

      את עוד צעירה, כנראה... אני כבר "זקנה מדי לרוק'נ'רול" ועדינות כובשת אותי, ידיד שלח לי מתנה דיסק אוסף מטעמו האישי בשירי הצמד ואני לא מפסיקה להאזין לזה. מלחין מופלא פול סיימון, והמלים תמיד חכמות, אבל הן בהחלט לא העיקר. My LIttle Town הוא אחד הפייבוריטים הגדולים שלי. דרמה גדולה במספר מועט של משפטים, זיכרונות מקוטעים של נער צעיר בדרכו אל העיר הגדולה והחלומות, דרך שאסור להביט בה אחורה. היו הרבה סיפורים כאלה בכל התרבויות, במיוחד זו האמריקנית, אבל לא כולם הסתיימו בהצלחה כל כך מסחררת.

       

      And after it rains
      There's a rainbow
      And all of the colors are black
      It's not that the colors aren't there
      It's just imagination they lack
      Everything's the same
      Back in my little town
      Nothing but the dead and dying
      Back in my little town
      Nothing but the dead and dying
      Back in my little town

      In my little town
      I never meant nothin'
      I was just my father's son
      Saving my money
      Dreaming of glory
      Twitching like a finger
      On the trigger of a gun

      Leaving nothing but the dead and dying
      Back in my little town

      אם מתיקות אז המתיקות הזאת.

      איזה כיף לראות אותם כאלה צעירים.

      וכן, גם לי היה מתאים לכתוב איזה שיר שלהם או אחד של החיפושיות :)

        20/2/09 19:03:

      אכן, יש לו מילים שוות, כבר נתקלתי

      ומקבלת את התיקון של העדינות.. אבל גם זו לא מהתכונות המושכות אותי

      מה לעשות? חלקנו נולדנו בריונים

       

        20/2/09 18:47:

      אני אוהבת את הצמד הזה

      את ההרמוניה הקולית שלהם.

      לא בטוחה שזו מתיקות, זו עדינות.

      צריך לשים לב למילים של פול סיימון, הן מפתיעות לא פעם.

      הוא כותב ומלחין מוכשר ביותר.

      כיף שהעלית :)