אחרי שכמעט איבדתי את הכרתי בחדר הכושר, הלכתי לחנות לחיות. ככה זה כשלא מתאמנים ארבע שנים וחוזרים לכושר כאילו כלום לא קרה. המוכר אליו התרגלתי לא היה שם, אבל זכתי להכיר שם מוכר נוסף. הוא קיבל אותי בחמימות. אולי זה היה המבט המעט מוטרף בעיניים כשאני חושב על זה בדיעבד. בצורה תכליתית למדי ניגשתי למקום בו מצוי האוכל הרטוב. דבר לא היה שם. רק קופסאות קטנות של פנסי. שאלתי את המוכר לפשר היעלמותם של הקופסאות הגדולות, והוא מיד נכנס איתי למשא ומתן. אמר לי, עזוב אותך גדולות, אני אתן לך מחיר על הקטנות. שאלתי כמה עולה. אמר לי 5 ש"ח לקופסא. אמרתי שהקופסא הגדולה עולה 3.5 שקלים. אני עוד לא מרוכז לגמרי מחדר הכושר, עם מבט מזוגג בעיניים, אומר שזה קצת לא רציני, אני צריך 12 קופסאות גדולות לצ'ופצ'יקה שלי, אותן אני מערבב לה עם בשר דגים או ביצים ואוכל יבש ושמן זית. ככה היא אוהבת לאכול אני מסביר. 6 ק"ג אוכל בקופסאות קטנות, זה הרבה קופסאות. אני שואל את המוכר, שבשלב זה לא תפסתי שיתכן ופיספס את עצמו במתמטיקה, כמה קופסאות אלו בעצם. הוא מחשב ומחשב מספר חישובים לא ברורים, ומשיב, 120 קופסאות! למען הבהרה, בקופסא קטנה ישנם 85 גרם, כך שיתכן וטעה קלות בחישוביו. הוא נחוש כל כך למכור לי את הקוספאות הקטנות, שאלתי אם כן, כמה תעלה קופסא קטנה, אם כי אינני זקוק ל-120, גם 70 יספיקו, אמר שרק בגלל שאני זקוק לכל כך הרבה, יתן לי אותם בחצי מחיר. ב- 2.5 במקום בחמש. ניסיתי להסביר בשלב זה שזה יוצא מחיר גבוה במיוחד לקניית אוכל לצ'ופצ'יקה וזול יותר לקנות לה עוף מוכן בעצם, ושאוותר על התענוג. אז אני מסתובב, ורואה ערימה גדולה מאוד של קופסאות גדולות, פשוט מונחות במיקום חדש. אז כמובן שאלתי, ומה עם הקופסאות הללו?(אותן כמובן חיפשתי במקור, של כמעט חצי ק"ג לכל קופסא)....

הוא נראה מאוכזב למדי בשלב הזה, ואז השאלה הזו תפסה אותי בהפתעה גמורה.

"אולי אתה רוצה תוכי? " הוא שאל. כמעט בלחישה ממתיקת סוד. כאילו הוא מציע לי עיסקה שווה במיוחד, ושאף אחר אחר לא ידע.

תוכי? חתולים ותוכי אני ממש לא בטוח שזה רעיון טוב, השבתי.

לא. לא. אני אתן לך מחיר מצויין לתוכי.

השבתי שבפעם האחרונה שהיו לי ציפורים (ציפורי אהבה שקיבלתי מתנה) וחתולה, היא ניסתה בצורה נחושה למדי לאכול את הציפורים, ולמחרת כבר הפכו למתנה ממוחזרת, למען שלומן.

אני בטוח שג'ני היתה כועסת מאוד, לו ידעה שיכלה להיות עם תוכי בבית. אבל לא היום. בינתיים היא יכולה להמשיך להביט בגשם שבחוץ, לא להרטב, ולהמנע מטיפוסים חלקלקים שמנסים למכור לה דברים ברחובות עירה.