מיומנו של נכה מצוי
בבלוג זה אני אספר את הסיפור שלי,נכה פיזית שמנסה להשתלב בתוך החברה \"הרגילה\" אך זו דחתה אותו ועודנה וכך דחתה ועודנה דוחה גם את מכריו הנכים.
אבל היומן הזה,הרבה דפים נסתרים יש בו,ואתם מגלים כל פעם טפח.............
פוסטים פופולאריים
-
מכתב אהבה
7/10/11 | 28525 צפיות
-
אבוד בלעדייך
14/5/13 | 955 צפיות
-
למה?
26/12/08 | 648 צפיות
-
גם אתן מרעידות את הקיר!!!!!!!!!!!
8/1/09 | 584 צפיות
-
כביש החיים
8/2/08 | 411 צפיות
-
ההפסד כולו שלי
14/2/11 | 1319 צפיות
פוסטים אחרונים
- מתנה שבורה 17/11/16
- קשר מיוחד 24/10/16
- פחד 15/10/16
- להתקרב,שוב......... 13/10/16
- "לשמן את הצירים" 2/9/13
- אבוד בלעדייך 14/5/13
הלילה
הלילה אמרנו שלום אחרון, הלילה לא אוכל לישון. כי אם אשן בטח אחלום, עליך. ועל כל שהיה וכל שיהיה זהו,הגיעה עת להיפרד. וכל שאני רוצה הוא לסגור את העיניים , ופשוט לשכוח,לברוח. אבל אי אפשר. ראיתי אותך הלילה, היה קר,אבל לי לא היה אכפת. ראיתי אותך,וכרעתי, ראית אותי,ביקשת שאתקרב. היה מגע אחרון של שיכרון. מגע קסום ונעים, מגע שנכנס והמיס את הקרח של ליבי. הלילה הזה סוער בתוך החדר הקטן של הלב. שמלא בצער וכאב. על מה שיהיה,ואינו עוד. משהו שהלך לבלי שוב. ומן העבר השני בחדר של הלב, נתת לי משהו חשוב. משהו אהוב שהלך לאיבוד. ואת המשהו הזה אנצור בליבי, כי הוא כולו שלי!
הלילה הלכת. ונשארתי לבד. לו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור הייתי חוזר ולוחש לך סוד. ובלחישה קסומה, היתה מחשבה. מחשבה של אהבה,של תקווה. אבל המחשבה הזו תיעלם מהר. כי בלילה הזה, הסתלקת חבר.
אילו יכולתי הייתי מסתכל לך בעיינים, ורואה את הברק בפעם האחרונה, אבל הוא כבה לעד. ואת הברק הזה לא יהיה לאף אחד. הלילה הברק הזה נחרט לי בזיכרון. ורק בשבילו היה לך שווה, לראות, לחשוב, לאהוב ובסוף? בלילה הזה לעזוב.
|
תגובות אחרונות
-
הקשתית
בתגובה על קשר מיוחד
-
נערת ליווי
בתגובה על מוש
-
אריאל, חיפה
בתגובה על "לשמן את הצירים"
-
נהר גועש
בתגובה על מכתב אהבה
-
or1503
בתגובה על זה לא סתם אולי.. אתה האור בחיי...
-
נהר גועש
בתגובה על אבוד בלעדייך
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מרשים. בהחלט. שווה כיכוב.
עדי
ילד אסור - ילד מותר -
לך ישר - Go straight
על כל משמעויותיו.
*
מרגש עד דמעות...
וואו אור כתבת מדהים וריגשת אותי עד דמעות
חיבוק גדול
מרגש ועצוב
תזכור את הברק בעיניים
תזכור שבלב לא נפרדים
לאור
"נתת לי משהו חשוב.
משהו אהוב שהלך לאיבוד.
ואת המשהו הזה אנצור בליבי,
כי הוא כולו שלי! "
כתבת נפלא
ברגישות ובחכמה...
תודה לך על כתיבתך
באמת משובח.
יש לך כישרון.
תתעודד, לפחות נשארו הזכרונות הטובים.
ומחר, מחר היא ההזדמנות ליצור חדשים.
ירון
כואב
ואחרי זה חוזר האור לאור
שיר יפה.. ונוגה..
צימררת אותי אור. אין לי מילים.
לדאבוני, המוות הוא חלק מחיינו, לא ניתן לחמוק מידיו...
קשה הדבר, יודעת ומרגישה כי אין זה קל, איבדתי את בת דודתי ז"ל, לפני כארבע שנים והכאב עודנו בתוכי, מאמינה כי גם יישאר, מאחר והכאב הוא חלק מהזיכרון אותו הותיר האדם אשר אנו אוהבים ועזב אותנו...
אל נא תטביע עצמך ביגון, מותר לך להיכנס אל כאבך אך אל נא תשקע בתוכו, אין זה בריא ואין זה חכם. זכור את רגעיכם הטובים והעצובים כאחד, דבר עליו, דבר אליו, כתוב עליו, דברים אלו יעזרו לך ולנפשך.
פיזית הוא איננו אך האמן לי כי הוא עודנו כאן, מרחף לו אי שם, בוחן אותך ומביט עליך מלמעלה ולא מאמין מה הצליח אובדנו לעשות לאור חברו- כמה יפה כתבת אור, ניתן להרגיש את שאתה מרגיש...
יהיה בסדר, אור, יהיה בסדר. מותר לך לבכות, זה בסדר ואף מומלץ, הדמעות מנקות הכאב, אל נא תחסום את יציאתן, אפשר להן לצאת, אפשר להן לצאת בכל עת, זו אינה בושה, זו הקלה, זהו פורקן, לאחר הפורקן תהיה חזק אתה לאסוף עצמך ולהמשיך הלאה ( כך הוא היה רוצה ).
אני כאן, בכל עת! ( והוא נמצא איתו שם למעלה... )
רולין
אור, זה שיר כואב....אני מבינה שזו פרידה מחבר שאיננו עוד?
אני מקווה שהזמן ייתן מרפא, גם אם לא מוחלט, לכאב הזה. *
הפעם נקרא לזה הברק .
דברי פרידה מרשימים ומרגשים.
הקורא נשאר עם החידה, מי הוא זה שממנו נפרדת.
האם זה חבר או קרוב משפחה, האם זו דמות שבחלום או חיית מחמד. הפתרון עלום...
הלילה הברק הזה נחרט לי בזיכרון. *(: