בגוף ראשון
ברבות הימים,ברוות הימים, שיהיו הימים רוויים במים חיים.
אוהבת לשתף, מעוניינת בדיאלוג, נהנית להגיב לאחרים וגם לקבל תגובות.
אז אתם מוזמנים. מאוד.
© כל הזכויות לתכנים המופיעים בבלוג, שמורות למרוה.
פוסטים פופולאריים
-
מסדר האחווה
14/10/09 | 1379 צפיות
-
שבת תל אביבית
20/11/09 | 1210 צפיות
-
מגירות
21/6/10 | 2663 צפיות
-
ארבע שנים
15/5/10 | 1599 צפיות
-
ילדת זאב, ילדת זהב
31/12/08 | 1503 צפיות
-
שיחות נפש
19/8/09 | 1596 צפיות
נהמה ליום סגריר
הרוח העיפה את עציץ הגרניום מאדן החלון שלי הלילה, וזה אחרי שהשיבה חלפה עם הרוח כבר בשבוע שעבר. דווקא המרווה מחזיקה מעמד,,, לפחות בינתיים. אחרי ה"כובד " של הפוסטים האחרונים, התחשק לי לשתף אתכם במוזיקה, מין "אתנחתא מוזיקלית" כמו שאומרים בקול ישראל בהטעמה הראויה. את השיר הזה, בביצוע של ג'יי הוקינס, שמעתי לראשונה בסרט "זרים" של ג'ים ג'רמוש לפני המון שנים, לא זוכרת כבר כמה, או עם מי הייתי. (אגב, סרט נפלא בשחור לבן, ובהשתתפות טום וווייטס.) נדמה לי שזה היה שם, אני לא ממש בטוחה, אבל אני זוכרת שנדבקתי לכסא, ואת התדהמה שלי: שיר ענק, עיבוד נפלא וביצוע מדהים. הרגשתי שעוד רגע הוא יוצא מהמסך ( למרות שלא רואים אותו, "רק" שומעים) , ומתנפל עלי. והיה בתחושה הזו משהו מאוד מענג ומצמרר...
זה שיר רוק קלאסי, וכמובן שיש ביצועים אחרים נהדרים, של נינה סימון למשל, אבל הביצוע שלו פשוט חד פעמי. הוא לא שר, הוא נוהם, זעקות ונהמות, ואי אפשר לא להאמין לו... גם לא כדאי, אם חושבים על זה לרגע... תבלו, שבת שלום.
נ.ב. מאוחר: לא יכולה להתאפק. לא רק שהמרוה היקרה שרדה, היא אפילו פורחת לה בסגול מקסים ואביבי, נכון להיום:1/4/9.
|
תגובות אחרונות
-
לבנון ארז
בתגובה על תינוקות של קיפודים
-
תמר קפואנו
בתגובה על מגירות
-
יוסידריקס
בתגובה על עומר פרוק טקבילק, אהוב ליבי
-
א ח א ב
בתגובה על גלוי ונעלם.
-
למדנית
בתגובה על ניקוד מלא
-
למדנית
בתגובה על היום יומולדת
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
העונג כולו שלי, עודדי.
שמחה שאהבת.
נפלא. חשבתי על ג'ים גרמוש וטום וייטס בשמן שהקשבתי למוזיקה. תודה ששיתפת, מרוונת
תודה לך, קלייר של הירח.
ברוכה הבאה,
שמחה שיש אנשים שזוכרים ואוהבים את הסרט.
תודה גם למככבים שלא הגיבו, ולמפרגנים בדואר הפרטי.
נעמתם לי מאוד:)))
איזה כייף לארח אותך, צילי וגילי, בובותיים!!
(ניסיתי להתאפק, אבל לא הצלחתי...)
גם עמיר לב מכשף ב בשיר ''קסם " שלו, אבל מאוד אחרת.
המון תודות שבאת :))
כן, כמה נעים לפגוש באותנטיות של הזעקות והנהמות שלו בימים תקינים פוליטית כשלנו...
לפחות המרוה נותרה להכנת תה הצמחים שלי :))
וגם אני מודה מודה מודה, ומתוודה:
כייף שבאת יקירתי, כתמיד,
ושוב, בהצלחה גדולה לך.
השילוב של ג'ים ג'רמוש וג'יי הוקינס...אותנטיות מרוכזת.
כל כך הרבה עוצמה יש בזעקות שלו... כן, לגמרי מאמינה לו.
ודווקא המרווה מחזיקה מעמד...
כושפתי, מודה ומתוודה
כן, לפעמים כובד מקרקע ונותן עוגן, מול רוחות כאלה ואחרות...
אחלה שיר ליום סגריר, וגם ליום חמסין, יקירתי.
כייף לארח אותך, כתמיד,
וד''ש לתופינים:)))
שבוע טוב ומשובח.
אכן סוער,,כראוי, וסוף סוף.
גם הבוקר.
שמחה שהזכרתי נשכחות מרגשות,
ובאשר לציטוט: המרווה מסמיקה
,ואין כמו גרוסמן לבשם את הבוקר.
תודה על התגובה השופעת:))
גם אני חשבתי על הסימבוליות בכך שהמרווה נשארה איתנה. זה כנראה בהשפעת כובד הפוסטים האחרונים :))
אחלה שיר ליום סגריר
בוקר סוער, חורף כראוי (גם לאיש קיץ)
יופי רב לעין, לאוזן, לדמיון, לטרוף ולהומור להיזכר בג'ים ג'רמוש ובטום ווייטס.
*******************
ובאשר למרווה, כמה מילים של דוד גרוסמן, מתוך "כשתהיי לי הסכין" :
" ...ותראה איך היא פורחת ושופעת, המרווה, וכמה היא נדיבת ריח..."