כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מה בין המצאות טכנולוגיות וחדשנות קטגוריאלית?

    7 תגובות   יום שלישי, 24/7/07, 10:46
    בעולם הטכנולוגי לא רק מפתחים פתרונות על מנת לענות על בעיות. אלא גם ההפך, מפתחים פתרונות שמחפשים בעיות, או הגדרות חדשות לבעיות. יחסים אלה אינם ליניארים אלא במידה רבה צנטפוגליים, או ספיראליים. כך לדוגמא ההמצאה של מכשיר ה- MRI שפותח מלכתחילה למטרות שנראו כמוגדרות, אפשרה לגלות דברים חדשים ובעיות חדשות – במקרה זה מחלות חדשות, שלא היו מוכרות עד כה. ואלה יצרו שוב צורך בפתרונות חדשים ובפיתוח טכנולוגיות חדשות. את כל אלה לא צפו כשניגשו לפיתוח ההמצאה. ואגב, בטכנולוגיות המידע והתקשורת תהליכים אלה מתרחשים בקצבים, בעוצמות הולכות וגדלות. לעיתים המעגל הספיראלי של בעיות חדשות והמצאות פתרונות חדשים לא רק מזינים זה את זה, אלא מאפשרים יצירתיות ברמה איכותית גבוהה יותר - יצירת קטגוריה עסקיות ולעיתים גם חברתיות חדשה המתפתחות בין הקטגוריות והדיסציפלינות הישנות. ה- Web 2.0 היא רק הדוגמא הבולטת ביותר, אך בהחלט לא היחידה לכך. ה- Web 2.0  כקטגוריה חדשה שהתפתחה בין טכנולוגית המידע ובין טכנולוגית התקשורת, אך גם בין ההזדקקות האנושית לידע לשם פתרון בעיות מובנות ובין הצורכים החברתיים החדשים בתקשורת לשיתוף בבעיות ובתחושות חדשות בעולם שבו מתרחשים שינויים בסיסים מהירים וכל הפרדיגמות הגדולות שסיפקו את התשובות קורסות. קטגוריה חדשה היא לעולם לא רק טכנולוגיה חדשה. היא תמיד מערכתית ורב ממדית. יש לה היבטים טכנולוגיים, שיווקיים, התנהגותיים חדשים (אוקיינוס כחול),   אך גם היבטים תפיסתיים, ויש שיטענו גם פילוסופיים חדשים.  התפתחותה של קטגוריה חדשה אינה מתרחשת על ידי המצאות טכנולוגיות כשלעצמן. היא דורשת יצירתיות תפיסתית. המצאתיות טכנולוגיות ויצירתיות תפיסתית הם לא אותו דבר. ויש רבים שמבלבלים ביניהם. כש- Tim O'Reilly הציע לראשונה ב- 2004 את המושג של ה Web 2.0 כמייצג של קטגוריה חדשה, טענו נגדו, ובמידה רבה של צדק, אך לא של הבנה, כי חלק ניכר מהכלים שהוא ייחס אותם ל- Web 2.0 פותחו כבר ב- Web 1.0.  היו צריכים לחלוף עוד שלוש שנים לפני שגם מבקרים חריפים של המצאת השם בזמנו דוגמת Paul Graham הכיר בכך שהמדובר הוא אכן בקטגוריה חדשה ומובחנת מהקטגוריה הישנה של ה- Web 1.0. המצאות טכנולוגיות הם חשובות ביותר. אך היצירתיות בעיצוב והמשגת קטגוריה חדשה הופכת למנוף בעל עוצמה גדולה ורב ממדית  חשובה לעין ארוך, מאוסף החידושים וההמצאות הטכנולוגיות כשלעצמם. היכולת לעצב קטגוריה הופכת מכרעת יותר מאשר היכולת לפתח טכנולוגיה. והם הקובעים בין השאר גם מה יהיו הכוונים אליהם תתפתח הטכנולוגיה. למי שרוצה לקרוא קצת יותר בהרחבה על נושא זה אני מפנה למאמר שפורסם באתר של פרקסיס
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/7/07 18:29:

      לנרי שלום

      המודל האינטגראלי הוא קצת גדול עלי. הוא מאוד מקיף. מנסה להקיף את הכל. ולי אישית קשה להקיף מודלים כאלה. אני איש של מודלים חלקיים וזמניים המתחלפים ומתקדמים דרך מודלים אחרים, שגם הם חלקיים וזמניים.אני מאמין שההתקדמות היא דרך מה שנהוג לכנות כ"מודלים בינוניים

      על כן קשה לי להתייחס למודל בכללותו ואני מעדיף ללמוד ממך על

      הדמיון שאתה מוצא בין 'העל לוגי' ובין הרפרמינג

      צבי לניר 

        30/7/07 11:30:

      תודה גיל-ק שהחזרת אותי לכאן,

      קודם כל אני מעוניין ב"חיסול חשבונות" עם צבי (מישהו אמר טבע אנושי?)

      צבי,

       הגישה שלי בבסיסה היא אינטגרלית, תאור אחד של "אינטגרלי" היא להכיל הכל ולא להחסיר דבר. ומדובר במערכת של מיפוי כל הידע האפשרי. פרוייקט מעניין בפני עצמו שמכיל גם את תחום הסוציולוגיה וגם את תחום הקוגניצה.

       

       (לינק לתמונה שיכולה להיות ב40% יותר גדולה http://wilber.shambhala.com/images/misc/10-levels-lg.gif

      לקוח מהמאמר הזה:

      Excerpt D: The Look of a Feeling: The Importance of Post/Structuralism 
       
      Part IV. Conclusions of Adequate Structuralism )

      הרעיון שמוצג כאן מאפיין חלק מהמפה האפשרית של הידע ומציגה שלבים (LEVELS) וקוי התפתחות (LINES). והתופעה היא שהתפתחות של רמות גבוהות מבוססת על רמות קודמות ונמצאת בקשר עם קוי התפתחות מקבילים. גם במקרה הפרטי וגם במקרה הקבוצתי.

      הקשר אפשרי למשל הוא, שאדם יכול לפתח רמות קוגניטיביות גבוהות בלי לפתח רמה מוסרית גבוהה. אבל נתקשה למצוא אדם עם רמה מוסרית גבוהה בלי שפיתח רמה קוגניטיבית נאותה. המרכיב הנוסף שהוא פחות מוכר הוא של ה"מעל הלוגי" שהוא בעצם מציין סוגי חשיבה שאני מזהה אותם כ"REFRAMING" בעבודה שלך.

      במודל האינטגרלי שוילבר מציע יש בין השאר כ5 עקרונות מיפוי רבעים, קווי התפתחות, שלבים , רמות וסוגים שמאפשרים קישור של פרספקטיבות שונות כמו סובייקטיבי/אובייקטיבי ושלם/מורכב למערת אחת. הדינמיקה הספירלית אינטגרלית מופיע כאן כקו התפתחות אחד ממערכת מורכבת יותר.

      ועכשיו גיל,

      מאחר שאנחנו מדברים בטבע האדם, ומדמים אותו כדאי להיזהר מלטעון הכרות מלאה עם טבע האדם. כי אם הייתה צודק קשה לי להאמין שהיינו שורדים את הממותות מחלות מלחמות שהיו מנת חלקו של האדם בהסטוריה.

      הנקודה כמו שהצגתי כאן שיש שינויים שאין להם בסיס כדי להתממש. הWEB2.0 הוא חלק מהתהליך של גיבוש שלבים.

      אם אנחנו משאירים את שאלת טבע האדם פתוחה, ומתבוננים באדם ובטבע בו האדם מופיע נראה כי יש קו התפתחותי. פלנטה שנוצרה מאבק כוכבים, ונמצאת במערכת כוכבים פיתחה אטמוספרה, חיים ראשוניים ברמת התא, אורגניזמים צימחיים, אורגניזמים חיים ואורגניזמים חושבים. כל שלב מכיל את השלב הקודם ומבסס את האפשרות של השלב הבא (ללא פלנטה לא היתה אטמוספרה, ללא תאים חיים לא היה אורגניזמים, ללא צומח לא היה חי וכן הלאה).

      Outline of An Integral Psychology

       

        30/7/07 11:23:

      תודה גיל-ק שהחזרת אותי לכאן,

      קודם כל אני מעוניין ב"חיסול חשבונות" עם צבי (מישהו אמר טבע אנושי?)

      צבי,

       הגישה שלי בבסיסה היא אינטגרלית, תאור אחד של "אינטגרלי" היא להכיל הכל ולא להחסיר דבר. ומדובר במערכת של מיפוי כל הידע האפשרי. פרוייקט מעניין בפני עצמו שמכיל גם את תחום הסוציולוגיה וגם את תחום הקוגניצה.

       (לינק לתמונה שיכולה להיות ב20% יותר גדולה http://wilber.shambhala.com/images/misc/10-levels-lg.gif

      לקוח מהמאמר הזה:

      Excerpt D: The Look of a Feeling: The Importance of Post/Structuralism 
       
      Part IV. Conclusions of Adequate Structuralism )

       הרעיון שמוצג כאן מאפיין חלק מהמפה האפשרית של הידע ומציגה שלבים (LEVELS) וקוי התפתחות (LINES). והתופעה היא שהתפתחות של רמות גבוהות מבוססת על רמות קודמות ונמצאת בקשר עם קוי התפתחות מקבילים. גם במקרה הפרטי וגם במקרה הקבוצתי.

      הקשר אפשרי למשל הוא, שאדם יכול לפתח רמות קוגניטיביות גבוהות בלי לפתח רמה מוסרית גבוהה. אבל נתקשה למצוא אדם עם רמה מוסרית גבוהה בלי שפיתח רמה קוגניטיבית נאותה. המרכיב הנוסף שהוא פחות מוכר הוא של ה"מעל הלוגי" שהוא בעצם מציין סוגי חשיבה שאני מזהה אותם כ"REFRAMING" בעבודה שלך.

      במודל האינטגרלי שוילבר מציע יש בין השאר כ5 עקרונות מיפוי רבעים, קווי התפתחות, שלבים , רמות וסוגים שמאפשרים קישור של פרספקטיבות שונות כמו סובייקטיבי/אובייקטיבי ושלם/מורכב למערת אחת. הדינמיקה הספירלית אינטגרלית מופיע כאן כקו התפתחות אחד ממערכת מורכבת יותר.

      ועכשיו גיל,

      מאחר שאנחנו מדברים בטבע האדם, ומדמים אותו כדאי להיזהר מלטעון הכרות מלאה עם טבע האדם. כי אם הייתה צודק קשה לי להאמין שהיינו שורדים את הממותות מחלות מלחמות שהיו מנת חלקו של האדם בהסטוריה.

      הנקודה כמו שהצגתי כאן שיש שינויים שאין להם בסיס כדי להתממש. הWEB2.0 הוא חלק מהתהליך של גיבוש שלבים.

      אם אנחנו משאירים את שאלת טבע האדם פתוחה, ומתבוננים באדם ובטבע בו האדם מופיע נראה כי יש קו התפתחותי. פלנטה שנוצרה מאבק כוכבים, ונמצאת במערכת כוכבים פיתחה אטמוספרה, חיים ראשוניים ברמת התא, אורגניזמים צימחיים, אורגניזמים חיים ואורגניזמים חושבים. כל שלב מכיל את השלב הקודם ומבסס את האפשרות של השלב הבא (ללא פלנטה לא היתה אטמוספרה, ללא תאים חיים לא היה אורגניזמים, ללא צומח לא היה חי וכן הלאה).

      Outline of An Integral Psychology

        30/7/07 10:31:

      לצערי אני מסכים עם ההבחנה של צבי...

      "לצערי" על שום מה?

      על שום שבסופו של דבר ההמונים הם היוצרים את ה"משמעות" של שינוי התפיסה, את ה"כרה" בשינוי, גם אם הוא כבר היה כאן סביבנו. ללא הכרה זו, לא תיווצר ה"מסה קריטית" שתקדם את הגרעין הרעיוני.

      בלי שיגדירו להדיוטות (הדיוטות ולא בנימת זיזול, בתחומים רבים אני אייני אלא הדיוט) כותרת ותיחום לתופעה, לשינוי, להתפתחות וכו', הם לא יוכלו לנצל ולעשות שימוש באותה קידמה.

       

      ולמי זה מפריע?

      לכל אותם שלמעשה הם יוצרים, ממציאים, מפתחים ועוד, אבל

      הם אינם - אנשי פירסום, מושכים בעט, בעלי יכולת לתקשר את הערך המוסף העצום אותו הם מביאים.

      התוצאה היא שמספר הרעיונות הנפלאים השוכבים על המדף הורטואלי, ואינם קורמים עור וגידים, גדול ממה שאנחנו חווים ועדים להם.

       

      חבל שזה הטבע האנושי...

        24/7/07 19:05:

      למולי ונרי תודה.

       

      כל אחת מהתגובות שלכם ראוייה להתייחסות מעמיקה יותר ממה שניתן להגיב כאן. יתר על כן, רציתי להשיב ולהתייחס לכל אחד מכם בנפרד, אך תוכנת הקפה לא מאפשרת זאת עדיין.

       

      מאידך, עיינתי בבלוג של מולי וראיתי שאתם כבר חברים ותיקים ועל כן ארשה לעצמי להשיב לשניכם יחדיו.

       

      מולי. בזמנו קראתי ספר שיצא בהוצאת עם עובד ולצערי קשה היום להשיגו. שמו של הספר "אינשטיין ובני דורו". בספר מראה המחבר, ששמו פרח כבר מזכרוני, כי עקרונות תורת היחסיות היו כבר "בשטח"

      עוד לפני שאינשטיין ניסח את תורת היחסיות. הם היו במוסיקה, בספרות ובמימדים אחרים של התפיסה התרבותית של התקופה. אך רק כשאנשטיין ניסח אותה, היא הפכה למה שאני תיארתי כ'קטגוריה'. לפני כן היא היתה כמעין ענן חסר צורה שיכול היה להימוג.

       

      אין ספק שתורת היחסיות חוללה שינוי, והייתי אומר, התפתחות, ברוח ובתפיסת האדם. מה שגרם לה במקרה זה, לא היתה טכנולוגיה. כאן התפיסה והצלחתו של אינשטיין לגבשה כקטגוריה, היא שנתנה תאוצה אדירה להתפתחויות טכנולוגיות.

       

      להבנתי, הטכנולוגיה לא רק נותנת ביטוי חדשני להתפתחות האנושית, כפי שאתה כותב. הרשת ובעיקר הווב 2, חושפים תכונות וכישורים אנושיים שעד כה לא נחשפו ככאלה ועלייתם על פני השטח, מאפשרת עתה להתמודד עימם ולהפכם, כך אני מקווה, לגורם מחולל חדש לקידום האדם והחברה. ובעניין זה דומני שנרי יסכים עימי.

       

      ובקשר להערותיך לגבי בעיית הצפת המידע. אני מסכים עימך כי היא מעלה את השאלה כיצד האדם יוכל להשאיר את ראשו (מחשבתו) מחוץ למים (של החשיבה האנליטית בלוגיקה של המודלים הקיימים). והאם מותירים לו בכלל 'זמן שכל' לחשיבה?.

       

      נרי, אני מסכים עם תיאורך את טבע האדם. אני משתמש במילים קצת אחרות לתיאור אותו רעיון ביחס לחשיבה האנושית. האדם מעצם מהותו האנושית הוא שלמות של ניגודים שלא ניתנים לפירוק ללא אובדן כל מה שהיא מהותו. חשיבתו הטבעית מתקדמת דרך המתח הניגודי המשלים שבין חשיבת ה'אני' וחשיבת ה'אחרים רלוונטים' המשלימים את האני, אך גם שונים ממנו. 

       

      בכלל, נדמה לי שהבדלים ביננו קשורים בכך שגישתך היא סוציולוית ואילו גישתי היא קוגניטבית.

       

      שוב עניין של שלמות ניגודית. וככל שלמות ניגודית אני מקווה שהמפגש יצור דברים מענינים חדשים.

       

      ושוב, תודה לשניכם.

       

      צבי לניר

        24/7/07 14:09:

       

      אני תמיד שמח לפגוש את לב ויגוצקי

       

      אני חושב שיעניין אותך המושג של "הולון"  שפותח על ידי ארתור קסטלר שמשמש מערכת מושגית להתמודד עם אירגון המציאות והיחסים בין הרמות השונות של ההתפתחות.

       

      במובן הזה WEB2.0 היא פן טכנולוגי של שלב בקו התפתחות אנושי. הוא מחולל רישות ומעורר את ה"חשיבה הקולקטיבית" וההכרה שלה.

       

      מאמר חשוב נוסף לדעתי הוא המאמר הזה AN INTEGRAL THEORY OF CONSCIOUSNESS במאמר אפשר לראות איך גישה "אינטגרלית" המאמצת את מושג ההולון - ישות שיש לה מבעים של "שלם" ושל "חלקי" של "יחיד" ושל "ריבוי" מאפשרת הבחנה בין קטגוריות שונות של מובן התודעה ומבססת את המובן של תודעה קולקטיבית.

       

      מתוך התודעה הקולקטיבית אפשר למצוא את המרכיבים השונים שמאפשרים לתודעה כזו להתפתח, WEB2.0 יכול בקלות להשתלב במערכת הזאת.

       

       

        24/7/07 11:34:

       

      הטכנולוגיה לדבריך מספקת את הפלטפורמה שעל גבה נולדות תפיסות חדשות ויצרתיות.

      האם לא יהיה נכון לומר, שהרעיונות בתכליתם ובמהותם כבר היו שם רק לא היו להם את האופנים המתאימים לביטוי.

      הווב 2.0 לא שינה את טבע האדם או המציא אותו מחדש הוא רק נותן לו ביטוי חדשני.

      כל הדברים שאנחנו מוצאים באתרי ווב 2.0 להבנתי היו קיימים כבר בעולם "הישן" רק ללא האפשרות להגיע במהירות כזו ובעוצמה כזו לקהל כה רחב.

      בעצם ההבנה של הטבע האנושי והבנתה של טכנולוגיה מסוימת מאפשרות למצוא את נקודות החיבור האנושיות.

      כך דוגמא פשוטה הדפוס - הדפוס שינה את החיים הפוליטים ואת חיי האמונה באירופה, לא בגלל שלא כתבו קודם , לא בגלל שהדברים לא נחשבו או נאמרו אלא בגלל יכולת התפוצה האדירה שלו. היתרון של הטכנולוגיה שהיא מאפשרת שיתוף קהילתי אדיר ובכך ככלי לקידום מחשבות ועשייה. מאמר שהתפרסם לפני 400 שנה בלונדון הגיע לשיח הפריסאי לאחר שהות ארוכה יחסית בעוד שכיום הוא נגיש מיד.

       

      שאלתי אליך כיצד הקהילה על כל יתרונתיה ועל האינטליגנציה הקולקטיבית שלה מצליחה להשאיר את הראש מעל המיים בעודף המידע, בתוך כמויות אדירות של מידע חסר כל ערך?

      האם המהות הכללית הזו מובילה תמיד לשיפור והעצמה של הידע ולא בעיקר להשטחתו?

      הבלוג של צבי לניר

      על החשיבה, ה- Web ומה שמסתתר ביניהם. ועל מה שרואים משם ולא רואים מפה.

      פרופיל

      לניר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הפוסטים שלי כולם

      פוסטים