מעטפת בוחנת את עוצמתו של הצליל לאורך זמן.

צלילים המופקים מכלים שונים אינם נשמעים אותו הדבר בכל אורך משך הפקת הצליל שלהם. מכת תוף למשל, נשמעת חזקה בהתחלה ואז דועכת במהירות. צליל של גיטרה נשמע חזק ברגע שבו האצבע פורטת על המיתר, אחר כך הוא דועך באיטיות. פסנתר מתנהג באותו אופן: ברגע ההקשה על הקליד נשמע צליל חזק ואז הוא דועך לאיטו. אבל אם בזמן הנגינה בו נדרוך על הפדל הימני בפסנתר (שנקרא damper) נקבל צליל ארוך בהרבה, המתאים לנגינת legato בה הצלילים מתחברים זה לזה.

מעטפת נחלקת ל 4:

Attack  - ה"התקפה" , המילי-שניות הראשונות של הצליל, כשאנרגיה פוגשת את כלי הנגינה. בחצוצרות או כלי נשיפה אחרים למשל, ה attack  ייקבל צורה של אלכסון עולה - בתחילת הצליל הוא יחסית חלש והוא הולך ומתגבר עד לרמת השיא - בסוף ה attack.

Decay – דעיכת מה שמגיעה אחרי השיא (שלב שמורגש בעיקר בכלי נשיפה)

Sustain - הצליל שנשאר איתנו ב"רמת ההשהייה"

Release - התנהגותו של הצליל כשסיימנו לנשוף, או כשיחררנו את האצבע מהקליד או מהמיתר.

ובקיצור ADSR

לתופים יש Attack  מאד חד: עליה מהירה אל השיא, ואז דעיכה מהירה בה ה D ה S וה R מובילים כולם לשקט (לא מצאתי ברשת לצערי שרטוטים למעטפות של כלי נגינה ספציפיים  אבל גרף של תוף נראה כמו שני קודקודים של כוכב מחומש). 

  גרף ADSR של גיטרה יראה כמו משופע יורד. שיא הצליל בהתחלה, ומשם זה יורד.  

 מעטפת של אורגן תראה כמו ריבוע. זוכרים איך הוא נשמע? כשלוחצים על הקליד שומעים את הצליל במלוא העוצמה, וברגע שמשחררים (R) – שקט במכה אחת.

 עכשיו לקטע המגניב באמת: המוח האנושי הרי קולט ומעבד צלילים במהירות עצומה. (כל מי ששיחק פעם תו השעה יודע את זה). הנה אותה תובנה רק ברזולוציה של פי 1000: בחור בשם פייר שפר, מוסיקאי צרפתי אוונגרדי ערך בשנות ה 50 ניסוי שבו הוא חתך החוצה (בעזרת סכין גילוח וידיים של מנתח) רק את חלקי האטאק מהקלטות של כלי תזמורת שונים. מתברר שמהאזנה להקלטה המבושלת מחדש, של אותם כלים מנגנים את אותם תווים ללא ה Attack, מרבית האנשים לא יכלו לזהות כלל באילו כלים מדובר. פסנתרים למשל, נשמעו לרוב המאזינים כמו פעמוני רוח.

 המוח קולט את הצליל ואת סוג הכלי המנגן בעיקר מהחלק הראשון של כל צליל - משלב ה Attack. 

 ויותר מזה, ממשיכי הניסוי הזה (ובהם איטלקי בשם מישל קאסטלנו) גילו שמחיבור של אטאק מכלי אחד עם המשכי צליל (DSR) של כלי אחר, ניתן ליצור אפקט של כלי שלישי, שונה בתכלית. לדוגמא: אטאק של כינור עם המשך של חליל, נשמע דומה להפליא לצליל האופייני לסחרחרה בלונה פארק!

 ועל זה אומר גרי מהפיג'מות: מטריף!