גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
משפחת אקסטרים
אני אקסטרימית בטירוף, טורפת את החיים וככזו הצעתי היום למשפחתי לצאת לטיול במזג אויר סוער לגולן, מעוז כל הסערות כולן.
ארזנו חצי בית, תינוקת אקסטרים, את שני ילדינו האקסטרה אקטרימים ואת שנינו המגה אקטרימים ונסענו אל החרמון. עלינו במעלה ההר האפור לבן, חלפנו על מסד אל שאמס והגענו לפקק שבו חנו גברים נשים וטף אקסטרימים נוספים, שהחליטו להיות מקוריים בשבת חורפית ונתקעו בשער אתר החרמון הסגור.
הורדנו את ילדינו כדי שישחקו קצת במשהו שעדיין היה קפוא בגוון חום גי'פה וחיכינו קצת כדי שיחוו גם את תחושת איבוד התחושה באוזניים באף ובאיזור המגף וכשהבנו שהם כבר וול דאן הקפאה עמוקה, חזרנו אל האוטו כדי לנסות למצוא נתיב מילוט מהפקק של הנימלטים הישראלים טורפי החיים הפראיים ומשוללי הרסן ונמלטנו משם רעבים וקפואים.
גמגמנו משהו בשארית מיתרי הקול הקפואים שלנו ולמזלנו בדיוק אז כאשר כמעט והקאנו את שארית מיצי הקיבה, גילינו שלט חום המוביל למסעדה...רגע, שלט חום?? למסעדה? מסע'דה, כפר דרוזי על גבול הצפון שהשבח לאל, מצאנו בו גם מסעדה נטולת תאורה לאחר שהוסבר לנו שבימים קפואים במיוחד, השנאי של היישוב קורס והם מגששים באפלה.
ישבנו במסעדה החשוכה וגיששנו לעבר משהו דמוי סלטים ולמשהו שנאמר לנו שהוא שיפודי פרגית, שיפודי קבב וצלעות כבש....כך קיווינו בכל אופן, למרות שיכלו להביא לנו גם את צב המים הקפוא שפגשנו בדרך ולא נבחין בהבדל מפאת החשכה והרעב.
לאמיתו של דבר יש בי ספקות באשר לסוג הבשר, בעיקר לנוכח העובדה שבני החליט להכריז באוזניי המלצרים בהפגנת פטריוטיות אקסטרימית כיאה לו שזה נפלא שכבשנו את האיזור.
משם החלטנו לטפס על הבנטל הלא רחוק... כך שיערנו על פי האינטואיציה הקפואה למחצה, שכן ערפל כבד שרר באיזור ולא ראינו ממטר.
ומה קורה לאשת אקסטרים בדימוס שנתקעת באמצע ערפל? היא מוצאת עצמה מכריזה בהתקף היסטריה:
"תגיד, אתה לא חושב שהגיע הזמן לשוב הביתה? יש לנו מזון רק ליומיים נוספים, באם נוריד את תחושת השובע ממסע'דה, שתספיק לשלושה ימים וזה מה שחסר לי, שיגלו אותנו כאן לאחר שבוע ימים כאשר אנו שקועים עד גג בלבן לבן הזה"... זה יכול היה להיות דרמתי ומפחיד אילולא הדבר היחיד שהיה בסביבה הוא איזו שלולית אומללה ואפילו מגב האוטו השמיע חריקה צורמנית בכל גריפה, בשל היובש ששרר על הזגוגית.
מה שכן היה קרררר, כל כך קרררר והילד לא הפסיק לפתוח חלון בכדי להכניס את כולנו למצב של פריז קשה שהקשה עלי את האחיזה בהגה, אבל שטויות קטן עלינו, עובדה, ניצלנו, שבנו הביתה בכדי לגלות שהבן שלי ירש ממני את הגנים המלודרמתיים החזקים שבגינם ציין ללא הפסק, שזה מדהים סופת השלגים שבה נתקענו היום.
נו טוב, סופה אולי לא היתה שם, אבל תינוקת קפואה שלא כל כך הבינה למה זה כיף להיות היום בחוץ היתה שם, ילדה שניה עם פדלפון ארוך מדי שנסחט לתוך שלולית קפואה היתה גם היתה, וילד שמרגיש שהוא חי על הקצה וכמעט גרם למלצרים האומללים לנסוע בהתקף געגועים קשה להר הצעקה, היה גם היה.
אח איזו שבת זו היתה.
|
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה תודה תודה
מה שאינני מצליחה לעשות במציאות אני עושה כמו גדולה בוירטואליה, אולי הריחוק מהסיטואציה ומזמן אמת הוא שמאפשר לי זאת
וזו עוד מחמאה ענקית שאזקוף לזכותך יעקב.
:)))))) אכן אכן . אלא שישנה עוד נקודת החלטה , נקודה אליה כיוונתי . ההחלטה כיצד לספר את האירוע . לספר בבכיף ובהומור עד כדי שאותם נקודות משבר נחזות כחלק בלתי נפרד מההנאה . מזה הוקסמתי . לזה פרגנתי . Vיעקב
חחחחחחחח
יעקב
אני חושבת שההנאה היא עניין של החלטה, אאמן לי אם נהנינו גם מישיבה במסעדה קפואה כשאנו מגששים דרכינו אל מה שכנראה היה מזון, אז באשר להנאה, השמיים הם הגבול
מה אני עושה פוזות
ברור שהיו גם רגעי משבר....הם אפילו מרומזים כאן היטב.
חיבה מיוחדת לסיפור הזה .
בפעם הבאה אתיעץ איתך לאן ומתי לטייל . כי בניגוד אליכם אנחנו לא השכלנו
לבחור הייטב ונסענו רק לחרמון הסגור למסע'דה ולבנטל במזג אוויר סוער ולא נהננו
כמוכם. בחיי, עיצה טובה הייתה עוזרת לנו מאד .
Vיעקב
אוי אני מיד לוקחת חזקה על הביטוי משפחה בהפרעה
אוהבת את זה מאודדדדדד
שבוע נהדר לך עמיתי החדש
מישפחה "בהפרעה"
אייזה כייף
לגדול ולגדל כך
(שיעבור שבוע נטול אהההההפציים)
אוף שלומי באמת כיף
דווקא לא רעיון שלי הטיול...טוב חוץ מגשר בנות יעקב חסר הקורות שהחלטתי לעצור לצידו ולחצות , האמת? קצת מפחיד לגלות באמצע שאתה תקוע בגשר רעוע ועוד עם ילדים
אהההה גם אתם בין חובבי הרמה.
באמת ביילוי על רמה
מטורפת עליה, זה בטוח
איזה כיף לכם
חוויה משפחתית
נראה לי שהכל בהשפעת האמא המופלאה
באהבה
שלומי
חחחחח
הגדלת לתאר את טיולי האקסטרים משהו
וואלה עם הודעה מראש של דקה או שתים
היתי מצתרף וככה בשני רכבי אקסטרים
היינו כובשים את הגולן
ולא רק בנטל אלה עוד מקומות מדהימים
שהגולן בורך בהם
כולל מסעד'ה שלא במסעדה
העיקר ההנאה
החבר
קובי