עיצוב פנים ואדריכלות
בלוג שעוסק בחיים של המעצב , הסטודנט וזה שיוצא אל העולם ...
פוסטים פופולאריים
-
green design competition
23/4/08 | 781 צפיות
-
עיצוב - המעצב כדייר, הדייר כמעצב
21/8/09 | 3742 צפיות
-
עיצוב - הרנסנס הבא
26/12/08 | 2596 צפיות
-
עיצוב - הנרי מור והפיסול הענק
2/4/10 | 3939 צפיות
-
עיצוב - המרשם לאח הגדול
16/10/08 | 1470 צפיות
-
עיצוב פנים - פני החדר כפני האדם
8/2/09 | 1719 צפיות
פוסטים אחרונים
- עיצוב - אמנות אדמה, עיצוב אדמה 23/4/10
- עיצוב פנים - רגלי הכסא 16/4/10
- 'יד שניה ממעצב' 10/4/10
- עיצוב - הנרי מור והפיסול הענק 2/4/10
- עיצוב - לוסיאן פרויד כצייר פרוידיאני 26/3/10
- לעצב את אליס 20/3/10
עיצוב - יחסי גודל מתוחכמים
עיצוב - יחסי גודל מתוחכמים סוג החומר, הצבע, הגודל, הצורה וכן האורך.... מתברר כי גם נתונים מופשטים, כמושגים מספריים "טהורים", נוטלים חלק בעיצוב חלל המגורים, החל בקירות, התקרה, הפינות, המפלסים, וכלה בריהוט. הכוונה למדידות גיאומטריות ומתמטיות של הגופים, לשם קביעת היחסים ביניהם. אכן,הפרספקטיבה הנוצרת ביחסי הגודל והמרחק, תופסת מקום נכבד בשיקול האסתטי. יחסים מדתיים בין גופים בסביבה המעוצבת הם מייצרי האווירה הראשוניים, המשפיעים את רושמם על הדייר הקבוע ועל חוג באי ביתו. ידוע כי מיכלאנג'לו פיסל את דמות דוד באופן שהראש המתנשא (לגובה וממרחק) ייראה פרופורציונאלי לגוף , הקרוב יותר לעין הצופה. מכאן שבאופן ריאלי הראש גדול הרבה יותר מאשר במידות היחסיות של פסל "טבעי".
 ראשוני האדריכלים שתכננו את גורדי השחקים בניו-יורק השקיעו מחשבהרבה בתכנון המראה המופק מהיחס הנאות בין הגובה העצום לבין אלמנטים קישוטיים שישולבו במבנה, כדי שירככו את "הלם החדש", באדריכלות מחושבת . יתרה מכך, עמוד או בניין המתנשא לגובה יוצר רושם של רפיפות באמצעו. ניתן "לתקן" טעות אופטיות זאת באמצעי איזון, כמו על ידי עיבוי החלק האמצעי או בעזרת צביעה המשרה רושם של נפח, או לחילופין בחישוב מתמטי בדוק, המגביל מראש את יחסי הגובה וההיקף הרוחבי לממדים ריאליסטיים תואמי-נראות. בתכנון מרחב המגורים הפרטי, יש ערך רב למיקום של הרכיבים החומריים ביחסים מאוזנים ביניהם. מנקודת מבט זו אין הבדל רב בין חדר מגורים מרווח בבית עשירים לבין דירה צנועה שלגביה יכולת ההשקעה בעיצוב מוגבלת יותר. האיזון בין הרכיבים והיחסים ההרמוניים ביניהם ערכם האסתטי אינו נופל בחשיבותו מגודל חלל המגורים או עיצובו היוקרתי (במישור הפיזי). האומנם יחסי כוחות נכונים בין העצמים הסובבים אותנו משרים מטבעם נעימות ושקט פנימי ? האם כך נראה עיצוב פנים ?
אמנים מן השורה הראשונה ניסו להקביל בין סדר הבריאה האלוהית לבין יצירת סדר אמנותי בידי אדם. (ראה לינק "חיתוך הזהב" וכן "מלבן הזהב" ). בין אם יש ממש במיתוס שנוצר סביב יחס הזהב, בין אם לאו, ברור שחיקוי סדרי הטבע המשוכללים (סידור זרעוני החמנייה, הארגון הגיאומטרי של הגביש), חושף את הכמיהה לאיזון בין העצמים שבקרבתנו, כהשתקפות האיזון הנפשי. לכן לא די ברכישת הריהוט החביב עלינו או בעיצוב מפלסי הדירה לנוחיותנו הפיזית. עצם החיפוש אחר יחסי התאמה חזותיים בין הצורות והגדלים המרהטים את חלל המגורים מעיד על התייחסות רצינית לסביבת החיים האינטימית, כמקום איכותי לנפש.
 לאתר החדש של מכון קווים : http://www.cavim.co.il/ |
תגובות אחרונות
-
anata1000
בתגובה על עיצוב פנים - רגלי הכסא
-
ג.ג.ג.
בתגובה על עיצוב - אמנות אדמה, עיצוב אדמה
-
אקרמן מטבחים
בתגובה על עיצוב - בית החלומות
-
tzachi00
בתגובה על עיצוב פנים - עיצוב חוקר
-
אורית ע.
בתגובה על עיצוב - מה בין נישה לגומחה
-
killerwhale
בתגובה על עיצוב
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נותן לי כיוון חדש
פוסט מעניין ומושקע.
אני בקרוב עומדת לבנות , טעם יש לי אני מקווה , פרופורציות מדידות
אני משאירה לארכיטקט וכמה דברי תורה אני מקווה שאוכל לצטט מהפוסט
המוצלח שלך , מחכה לעוד.
אילנית
הי גולן.
מכל מלמדי השכלתי
נראה לי ברור שהגדל צריך להתאים לפרופורציות.
לפעמים מטרתו להדגיש או להאדיר משהו או מישהו.
לפעמים רוצים שיראה למרחוק.
שולה
היי סער ,
ושוב תודה .
מאוד מעניין תודה.
גם הורדוס, כשבנה את החומות העצומות של הר הבית, רצה להגיע לשלמות אופטית גם בעיני ההולך לרגלי החומה ומתבונן למעלה. כשעומדים קרוב לכותל, אפשר לראות שכל נדבך אבנים לא מונח בקו ישר עם הנדבך שמתחתיו, אלא "נכנס" כס"מ 1 פנימה. כך, נראה הקיר להולך לרגליו כקיר ישר.
הגודל כן קובע
וכוכב
תודה על המידע נהנתי
למדתי משו.
גם אני מודה על המידע שממנו השכלתי
יותר.
כתוב רהוט וקולח.
הנושא מיושם שנים גם באופנה,
משתמשים בו גדולי המעצבים,
לדוגמא,
כשבגד עם פסים לאורך יוצר אשלייה של גובה,
ולרוחב "מנמיך" את האדם הלובש אותו,
וכמו כן השימוש בדוגמאות למותנים וכו'..
מעניין ביותר.
נדמה לי שמבחינה אדריכלית,
קיימת נטיה לצאת מחיתוך הזהב.
יש דוגמאות יפהפיות לכך בבייג'ין.
כאן מוגשמים רעיונותיהם המקוריים ביותר של אדריכלים
שמוצאם בעיקר מערבי.
בעיצוב פנים הבית עדיין נשמר העיקרון.
מעניין יהיה לראות חריגה.
לעיצוב מודרני נוספה פונקציונליות רבה...
פוסט מושקע ומעניין*
לעיצוב המודרני נוספה פונקציונליות...
תודה...פוסט מושקע ומעניין...*
ושוב תודה על השיעור
מושקע כתמיד
שבוע מדהים
פוסט מומלץ לרענון התאים האפורים, אם כי אני מניחה שהרבה מאיתנו כבר לא מתייחסים לנושא באופן מדעי, אלא מה"בטן". נהניתי לקרוא!
Nוניקה
פרופורציות, קווים, צבעים ובחירת אביזרים הם המפתח לעיצוב נכון.. לדעתי..
ודווקא ל"אדם הויטרובי" ישנם פרופורציות מושלמות,
( מסופר שליאונרדו דה וינצ'י נהג לקחת גופות מתים ולצייר אותן ,)
אני דווקא חושב ש"טוויסט" כלשהו דווקא יהפוך חלל מבנאלי למעניין יותר,
כמו שילוב צבע לא שגרתי,
או נברשת ישנה כאביזר נהדר ל"ריכוך" עיצוב נקי מדי,
תודה על הפוסט המקסים !
תודה, בהחלט מעניין. כמי שעוסק בצילום, אני תוהה לעתים מה גורם לי לצלם ו/או לעשות CROP למידות המושכות לי את העין.
נתן
מעורר עניין, ומרתק
פרספקטיבה ופרופורציות הכל יחסי
שיעור מאלף
תודה
מאד מאד מעניין.
תודה!!!
רותי.
בנושא חתוך הזהב המקור האמין ביותר לטעמי הוא ספרו של מריו ליביו.
הספר מטפל גם במיתוסים וטעויות נפוצות בקשר לחתוך הזהב. בכל מקרה שווה לציין בהקשר של הדיון הזה את ספרו של ויטרוביוס "על אודות האדריכלות" ובו הגדרות מדויקות של מידות עמודים מקדשים פסלים וכיו"ב.
בין השאר מפרט ויטרוביוס את היחס בין גובה העמוד לקוטרו, חלקי הבסיס וחלקי הכותרת. ספר טכני מייגע אבל מפתיע ברמת הידע והדיוק. (ויטרוביוס חי במאה הראשונה לפני הספירה ומקדיש את ספרו לקיסר אוגוסטוס).
רוב ההדיוטות נתקלו בויטרוביוס בציורו המפורסם של ליאונרדו - האדם הויטרובי, שבו הוא ניסה לצייר אדם על פי הפרופורציות הדקדקניות שמגדיר ויטרוביוס ואשר בהן השתמשו הפסלים הרומיים. ליאונרדו שנתקל בחיתוך הזהב דרך האיורים שעשה לספרו של לוקה פאציולי, הראה שהפרופורצית המבוססות על חיתוך הזהב הן הנכונות ביחס לגוף האדם ולא הפרופוציות של ויטרוביוס.
יפה ומחכים
שבוע טוב
תודה על החומר המאלף
תודה על האינפורמציה .... אשמח להוסיף על זה .
במאה ה 17 וה- 18 הציורים היו מדודים בפרספקטיבות ובחישובים , על ידי הציירים באותה תקופה .כל זה היה להגיע למצאות המושלמת ולראליזם ברמה התחושתית והסביבתית . העיסוק שהיה סביב
הארכיטקטורה היה חלק בלתי נפרד מהחיים של הסובבים בעקבות שבזמנו היו יותר בעלי מקצוע שעסקו בפעולות
קפיים . נושא של מבנים חישוב - קו מיתאר - חישוב אופק - או חישוב של פרספקטיבה או יותר נכון ( תפישה מרחבית באה בעיקבות, חלק מתכנון : העצמה , פאר , סגידה של האוביקט .
בדומה - ושונה : לעיצוב הפרמידות בדרום אמריקה שתוכננו בצורה כזו , שכל אחד יהיה מסוגל לשמוע
מכל זוית את זה שמקראי את התפילה היחס להד והקול ביחס לגודל מיקום וצורה .
אחד הציירים - שידע לקחת ערך זה - שעליו דברת ולהפר אותו בצורה הרמונית שונה בתחום : הסוריאליסטי היה
" הצייר אשר " מי שידע לעוות בצורה מאוד אינטיליגנטית את מימד הגודל ,הצורה ,והמיקום וליצור מעיין היגיון חדש
בעל השפעה לצופה שנותנת עיניין חדש .
כן - חבל לי שהיום כל הפרמטרים האלה הולכים והלכו קצת לאיבוד .... במיוחד במה שנקרא עיצוב
סביבתי מה שהפך להיות עיצוב באופי ירוק עיצב גינות .... פחות חושבים על מי שמסתכל אלה יותר על אך נבצע
ומי יתן את האישור לבנייה .
נושא מאוד מורכב .......
רן.ל
ההיפרטקסטי
תודה *
סער תודה על החומר המעניין הזה.
עדיין בעיני הבריאה האלוהית היא יצירת המופת האולטימטיבית ואין יפה ממנה.
לעולם אינך מתעייף ממנה
לעולם לא אבין אותה עד הסוף
תמיד מעניינת עם פרופורציות מגוונות ומשתנות
שבוע טוב ידידי
*
תודה על השיעור גם ממני
תודה על השיעור.....
*