יום שישי אחרי חצות – השמיים פתוחים לרווחה ודליים של גשם נשפכים עלינו. צלילים קסומים ממלאים את חלל הרכב , מתמזגים עם שאון הגשם החובט במתכת הקשה ורעמים מכל עבר. ברקים חצופים מאירים את השמיים ואת דרך איילון לשברירי שניות ולמרות התמונה הכמעט אפוקליפטית הלב שלי מתרחב ומתמלא בשמחה ועצב בו זמנית. גלים גלים אני נשטפת בתחושות של התעלות נפש ועצבות תהומית, ועיניי דומעות ואי אפשר בכלל לראות את הכביש מרוב מים.
הכוזרי אשם אני אומרת לעצמי, הרי הוא זה שצרב לי את הדיסק הזה ביודעו שהשמיים יפתחו למשמע קקופונית הקולות המטורפת שמערסלת אותי וסוחטת ממני את כל הרגשנות הזו. מזל שלא אני נוהגת.
שילוב המקהלה המשתוללת, צליליו המרגיעים של האבוב, הטבלה שכאילו באה לפייס ולאחד את כל הקצוות שנפרמו כאן מבטיח לי שאחרי הסערה הזו תבוא הרגיעה ואמצע את הדרך הביתה . Days in Heaven Cinema Paradiso The good, bad and the ugly ועוד רבים וטובים.
אני מציעה לכם לקחת הפסקה ולהקשיב. לי נראה שהגשם מיטיב עם היצירות הללו אבל גם אם ייפסק עד שתקראו את הפוסט, עשו עם עצמכם חסד והקשיבו בכל זאת.
מובטחת לכם הנאה צרופה. הקטע הראשון נקרא: On earth as it is in heaven |