לבי, הגיגיי.
ליוויתי את אמי במלחמתה בסרטן,
את המטען - פרקתי כאן.
וחוץ מזה מתגנבים להם קטעים אחרים ממסע חיי.
פוסטים פופולאריים
-
i've got demoted
10/1/09 | 357 צפיות
-
שנה
1/9/08 | 400 צפיות
-
אז מה נהיה?
18/3/08 | 765 צפיות
-
זעם
28/8/08 | 787 צפיות
-
יום הולדת שמח דרלינג!
19/5/08 | 815 צפיות
-
עמלנים...
26/3/10 | 700 צפיות
פוסטים אחרונים
- ככה 10/3/12
- חופש. אז מה. 27/7/11
- התקווה בת זונה 15/7/11
- יגון 10/7/11
- ספק 2/7/11
- תיק-תק 7/6/11
0
השלמה
| היא מסתירה קלות את פיה, אך זה לא גורם לה לדבר ממש בשקט: "היא שרלילה. חבל. היינו יכולות להיות חברות טובות עד היום, אבל היא באה אליו כשלא הייתי בבית ורצתה שיראה את התחתונים האדומות שלה". עכשיו היא מצחקקת: "לא נורא, אני סלחתי כבר על הכל". ואני מקשיבה לה בחיוך, לכל הסיפורים שפתאום בורחים החוצה, לכל הכעסים שמוצו, לדבר החדש הזה שתופס לו אחיזה בה, להשלמה החדשה הזו שלפעמים אני אוהבת ולפעמים לא, ופתאום חשבתי בבהלה, שאולי לא אזכור עוד איך היתה קודם, בטרם. |
תגובות אחרונות
-
שרוןכחלון
בתגובה על רק עם אופנוע
-
ורד אוריאל
בתגובה על ככה
-
ורד א.
בתגובה על פשוש
-
עינת (ש)
בתגובה על חופש. אז מה.
-
ורד א.
בתגובה על התקווה בת זונה
-
נירה לב
בתגובה על פשושים
תגובות (4)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני בוחרת בזכות השתיקה
זה לא קורה לי הרבה,אבל נראה לי שזה יהיה חכם פה
:))))))))))))))))))))
טוב, מצאתי גן אחד דומיננטי יותר של הY שלך
כי אנחנו לא היינו כאלה..
נכון?