בדרך רחוקה מלאה בחתחתים זורמים להם חיים לא ממש יפים לא מיוחדים פשוט חיים פשוטים מעט אור מעט עצב מעט מכל דבר
הרוכב אליהם מגיע על סוסו העייף בגדיו המלוכלכים פושט מביט סביב מבטו בוחן עיניו מתכווצות רואה אותה בשמלתה המתנפנפת גזרתה הדקה חיוכה הגדול
ניגש אליה שואל לשלומה אליו מביטה בחיוך של הבנה אליה הגיע הרוכב האפרורי חצי עולם הקיף על סוסו האבירי לקבל אהבתה להאיר את נשמתה
אוסף הוא אותה ביד ארוכה עוטף את גופה אל חיבוקו החם כל געגועיה אליו התגשמו האינדיאני שלה עננה האפרורי לא האמינה שאותה הוא מצא למלא את אהבתה החסרה
האינדיאני חייך את גופה הרים נשא על כפיים אל סוסו האדיר רכבו השניים מחובקים יחדיו אל עבר שקיעה שנראית במרחק אל האהבה שתישאר לעד
|