כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חיים יפים

    ארכיון

    לשתות מהים של עזה

    34 תגובות   יום ראשון, 22/2/09, 21:21


    לשתות מהים של עזה זהו ספרה של עמירה הס. בספרה היא מספרת על שלוש שנים

    שבהם חיתה בעזה. היא כתבה דרך עיניהם של האנשים החיים במקום מורכב ובעייתי.

    אני לא שתיתי מהים של עזה אבל ישבתי לאכול במסעדת דגים על שפת ימה של עזה במסגרת

    ארוחת עבודה.

    הכתבה עם  יורם בינור בידיעות אחרונות בסופ"ש גרמה לי להפליג לזכרונות מתקופת

    עבודתי עם הפלשתינאים.

    לאחר הסכמי אוסלו היתה מעט עדנה ביחסים שלנו עם הפלשתינאים, הוקמה במשרדנו מחלקת אוטונומיה שהיתה אחראית לקשר עם הרשות הפלשתינית ועם שטחי האוטונומיה.

    בשלב מסויים שובצתי למחלקה. צוות קטן שני עוזרים ומנהל. האמנו וקיווינו שאפשר אחרת.

    תפקידי היה לסייע בכניסתם של הפלשתינאים אנשי שלומנו לישראל ובמתן היתרי כניסה באמצעות משרדי הקישור של צה"ל.

    במקביל למשא ומתן על הסדרי הקבע, התקיימו מפגשים תרבותיים ופרוייקטים משותפים בינינו

    לבינם. קיווינו שהפרוייקטים יובילו לגשר בין העמים וקירוב לבבות.

     

    קצת  מהדוגמאות שעלו לי : מפגשים של תלמידי בתי ספר ישראלים ופלשתינאים שאותם יזמה

    מיכל בת אדם. ההרכב המוסיקלי של יאיר דלאל עם מוסיקאים פלשתינים. רח' סומסום- פרוייקט

    משותף בחסות אמריקאית ועוד ועוד...

    במסגרת תפקידי יצא לי לבקר בערי הרשות ולהיפגש עם אישים ופעילים פלשתינים. רובם דיברו

    עברית טובה (חלקם היו בוגרי בתי כלא ישראליים).

     

    באחת הפעמים הוזמנו לארוחת צהרים משפחתית בביתו של אחד הפעילים ולקינוח ישבנו

    בסלון ואף הצטרפתי לנרגילה. כאשר ילדם הקטן כבן שנתיים הסתובב בינינו, חיבקתי אותו

    וכבר אז חשבתי בליבי לאיזו מציאות הוא יגדל, מה העתיד שמחכה לו...

     

    ברבות הימים הסכסוף החריף, הקשרים נותקו. היום הילד בגיל העשרה לאן הוא יתחבר האם

    לקיצוניים או ימשיך את דרכו של אביו...

     

    במציאות של היום, התקופה הזאת נראית כמרחק שנות אור,  וחלום שהתרחק ולא ישוב... 

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        23/3/11 10:40:

      צטט: s*hef 2011-03-22 20:43:29

      פעם היה פה טוב, הא?

      טוב יחסי...... :))))

       

        22/3/11 20:43:
      פעם היה פה טוב, הא?
        21/3/11 14:53:

      צטט: שלויימה (חוני) 2011-03-19 17:57:05

      גם אני הייתי פעם בים של עזה זה היה בתקופת ההשירות הצבאי שלנו - פינינו את ישובי ימית גם זו תקופה אחרת לגמרי ומציאות שלא תחזור כיף לשמוע את המעשים האישיים שלך בשולי ההיסטוריה.

      כן אני שמחה שיצא לי לגעת בשולי ההיסטוריה.....

       

        19/3/11 17:57:
      גם אני הייתי פעם בים של עזה זה היה בתקופת ההשירות הצבאי שלנו - פינינו את ישובי ימית גם זו תקופה אחרת לגמרי ומציאות שלא תחזור כיף לשמוע את המעשים האישיים שלך בשולי ההיסטוריה.
        19/3/11 17:18:

      צטט: מאיה113 2011-03-18 16:49:18

      *מקווה שיגדלו להיות אנשים טובים ושהשנאה לא תניא אף אחד הרבה הערכה וכבוד לכל אחד מכל צד. ואמן יבואו ימים טובים וגר זאב עם כבש. חג שמייח יקרה.

       

      תודה שאת מחזירה אותי לפוסטים שאני כבר שכחתי שכתבתי.... :)))

      צריך רק לקוות לימים טובים יותר.....

      חג שמח יקירתי....

        18/3/11 16:49:
      *מקווה שיגדלו להיות אנשים טובים ושהשנאה לא תניא אף אחד הרבה הערכה וכבוד לכל אחד מכל צד. ואמן יבואו ימים טובים וגר זאב עם כבש. חג שמייח יקרה.
        24/2/09 14:45:

      צטט: *עדינה* 2009-02-24 14:34:51

      חבל שהופסקה הפעילות הזו של קירוב הלבבות.

      אני מאמינה שהיא מחלחלת, אולי מאוד לאט, אבל היא מצליחה להביא לתובנות ששווה להתקרב ולחיות ביחד אחד עם השני ולא אחד על השני.

      נושא טעון וקשה, אבל נושא ששווה להשקיע בו.

      ♥אייקוןשלנשיקה♥

       

      את צודקת יקירתי.. אולי לא מאוחר...

      אולי עם הזמן ואחרי שגלעד שליט יוחזר

      יהיו הזדמנויות חדשות... 

       

       

       

        24/2/09 14:34:

      חבל שהופסקה הפעילות הזו של קירוב הלבבות.

      אני מאמינה שהיא מחלחלת, אולי מאוד לאט, אבל היא מצליחה להביא לתובנות ששווה להתקרב ולחיות ביחד אחד עם השני ולא אחד על השני.

      נושא טעון וקשה, אבל נושא ששווה להשקיע בו.

      ♥אייקוןשלנשיקה♥

       

       

        24/2/09 09:44:

      צטט: גל ים 2009-02-24 07:13:14


      מזמן לא ביקרתי אותך ומזמן לא הגבתי לפוסטים הנהדרים והמקסימים שלך ..

      ברפרוף קראתי על אי נסיעתך למדריד וחייכתי ...ועכשיו על נושא עזה שהוא נושא טעון עבורי..

      לא רוצה להכנס לפאן הפוליטי אך אין ספק שהעם הזה פספס בגדול וככל שהם ממשיכים להתפספס כולנו משלמים את המחיר והם הכי הרבה..

      ושוב לא רוצה להכנס לפוליטיקה כולי תקווה שלדור הבא יהיה בית כי זה בעיני הכי חשוב..

      וכן שהם ישתו את המים שהם בישלו לעצמם..

       

      תודה גל גל על ביקורך...אני יודעת שהנושא טעון... 

       

       

        24/2/09 07:13:


      מזמן לא ביקרתי אותך ומזמן לא הגבתי לפוסטים הנהדרים והמקסימים שלך ..

      ברפרוף קראתי על אי נסיעתך למדריד וחייכתי ...ועכשיו על נושא עזה שהוא נושא טעון עבורי..

      לא רוצה להכנס לפאן הפוליטי אך אין ספק שהעם הזה פספס בגדול וככל שהם ממשיכים להתפספס כולנו משלמים את המחיר והם הכי הרבה..

      ושוב לא רוצה להכנס לפוליטיקה כולי תקווה שלדור הבא יהיה בית כי זה בעיני הכי חשוב..

      וכן שהם ישתו את המים שהם בישלו לעצמם..

        23/2/09 21:32:

      צטט: lech.alze 2009-02-23 20:38:06

      ללא ספק מציאות טראגית שסוחפת אותנו לתוך מעגל דמים ושנאה.

       

      אמת כתבת...

       

       

        23/2/09 20:38:
      ללא ספק מציאות טראגית שסוחפת אותנו לתוך מעגל דמים ושנאה.
        23/2/09 19:13:

      צטט: כלכלנית-אני לא! 2009-02-23 18:40:28


      זו המציאות שלנו וחבל,

      זה מה יש!

       

      וחבל כי אפשר גם אחרת...

       

       

        23/2/09 18:40:


      זו המציאות שלנו וחבל,

      זה מה יש!

        23/2/09 17:33:

      צטט: ורד א. 2009-02-23 17:21:28


      אכן עצוב.

      לו הצדדים יכלו להבין שכולנו בני אדם עם אותם רגשות.

      אני מקווה שיום אחד החלום הזה יתגשם, כי אם לצערי זה ייקח המון זמן, אך אולי אתבדה.

       

      גם אני חושבת שיקח עוד הרבה זמן...ותודה. 

       

       

       

        23/2/09 17:21:


      אכן עצוב.

      לו הצדדים יכלו להבין שכולנו בני אדם עם אותם רגשות.

      אני מקווה שיום אחד החלום הזה יתגשם, כי אם לצערי זה ייקח המון זמן, אך אולי אתבדה.

       

        23/2/09 16:07:

      צטט: solix73 2009-02-23 16:04:53


      עבדתי עם הפלשתינאים (משטרת נפת עזה) בשנים 1991-1993 ויצאתי בעור שיני .

       

      אני יכולה להבין גם למה...

       

       

       

        23/2/09 16:06:

      צטט: צלם חובב 2009-02-23 16:00:07


      יש לך עבודה מעניינת.

       

      אכן כן...חיוך

       

       

        23/2/09 16:04:


      עבדתי עם הפלשתינאים (משטרת נפת עזה) בשנים 1991-1993 ויצאתי בעור שיני .

       

        23/2/09 16:00:

      יש לך עבודה מעניינת.
        23/2/09 12:01:

      צטט: yuli1058 2009-02-23 11:39:44


      מזרח תיכון חדש האמנם?

       

      היה חזון.. מעטים נשארו איתו...

       

       

       

        23/2/09 11:39:


      מזרח תיכון חדש האמנם?

       

        23/2/09 10:54:

      צטט: איריסחן 2009-02-23 08:27:12

      צטט: איריסחן 2009-02-22 21:39:41

      "בוגרי בתי ספר ישראלים"....

      איזה פסוק.

      טוב לדעת גם מי יושב בצד השני

      ושאלותייך בפוסט הזה קשות הן,

      לא בטוח שיש להן תשובה חד משמעית.

      תודה יקרה על השיתוף.

      בתי כלא...כמובן...

      רואים שהייתי עייפה....

       

      חשבתי שכתבת את זה בהומור... בית כלא ישראלי זה גם בית ספר לחיים...

       

       

        23/2/09 08:27:

      צטט: איריסחן 2009-02-22 21:39:41

      "בוגרי בתי ספר ישראלים"....

      איזה פסוק.

      טוב לדעת גם מי יושב בצד השני

      ושאלותייך בפוסט הזה קשות הן,

      לא בטוח שיש להן תשובה חד משמעית.

      תודה יקרה על השיתוף.

      בתי כלא...כמובן...

      רואים שהייתי עייפה....

       

        22/2/09 22:41:

      צטט: רוח האדם 2009-02-22 22:18:05

      פעם, שעוד הייתי בסדיר.....

      אוף איזו מסעדות דגים היו שם,

       ואיזה צבע לים  ובעיקר לחול החוף......

       

      נשארנו עם זכרונות...

       

       

        22/2/09 22:18:

      פעם, שעוד הייתי בסדיר.....

      אוף איזו מסעדות דגים היו שם,

       ואיזה צבע לים  ובעיקר לחול החוף......

        22/2/09 21:50:

      צטט: תכשיט 2009-02-22 21:44:18

      צטט: ליבלוב 2009-02-22 21:39:43

      ימינה פנה אחורה אחורה צעד.

      המדרון החלק...זועף

       

      זה עצוב וחבל.. כי אפשר גם אחרת.

       

      ככה חשבנו (שאפשר אחרת)

      המציאות מוכיחה אחרת.

       

       

        22/2/09 21:44:

      צטט: ליבלוב 2009-02-22 21:39:43

      ימינה פנה אחורה אחורה צעד.

      המדרון החלק...זועף

       

      זה עצוב וחבל.. כי אפשר גם אחרת.

       

       

        22/2/09 21:43:

      צטט: איריסחן 2009-02-22 21:39:41

      "בוגרי בתי ספר ישראלים"....

      איזה פסוק.

      טוב לדעת גם מי יושב בצד השני

      ושאלותייך בפוסט הזה קשות הן,

      לא בטוח שיש להן תשובה חד משמעית.

      תודה יקרה על השיתוף.

       

      החלום ושברו..

      אין תשובה חד משמעית זה ברור...

       

       

        22/2/09 21:42:

      צטט: איריסחן 2009-02-22 21:39:41

      "בוגרי בתי ספר ישראלים"....

      איזה פסוק.

      טוב לדעת גם מי יושב בצד השני

      ושאלותייך בפוסט הזה קשות הן,

      לא בטוח שיש להן תשובה חד משמעית.

      תודה יקרה על השיתוף.

       

      אין תשובה חד משמעית, אבל אז היתה תקווה

       

      ועכשיו אני מרגישה את החלום ושברו...

       

       

        22/2/09 21:39:

      ימינה פנה אחורה אחורה צעד.

      המדרון החלק...זועף

        22/2/09 21:39:

      "בוגרי בתי ספר ישראלים"....

      איזה פסוק.

      טוב לדעת גם מי יושב בצד השני

      ושאלותייך בפוסט הזה קשות הן,

      לא בטוח שיש להן תשובה חד משמעית.

      תודה יקרה על השיתוף.

        22/2/09 21:38:

      צטט: אריק1976 2009-02-22 21:33:03


      את כל כך צודקת תכשיט

      בשנת 1987 יצא הספר הזמן הצהוב של דוד גרוסמן

      הספר מתאר את הוויית החיים מנקודת הראות של הצד שמנגד

      וזה כל כך נכון גם היום

      מעניין יהיה לעשות השוואות בין הספר של גרוסמן לספר של הס

      ולראות אם משהו בכלל השתנה בעשרים שנה

      ומתי נתעורר.......

       

      את הזמן הצהוב קניתי מתנה לכל חברי...והספר של עמירה הס מומלץ לקריאה. היא מתארת

      שם חיים שלמים של אנשים שבסה"כ רוצים לחיות בשקט...היא חיה ביניהם.

       

       

       

       

       

        22/2/09 21:33:


      את כל כך צודקת תכשיט

      בשנת 1987 יצא הספר הזמן הצהוב של דוד גרוסמן

      הספר מתאר את הוויית החיים מנקודת הראות של הצד שמנגד

      וזה כל כך נכון גם היום

      מעניין יהיה לעשות השוואות בין הספר של גרוסמן לספר של הס

      ולראות אם משהו בכלל השתנה בעשרים שנה

      ומתי נתעורר.......

      פרופיל

      תכשיט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין