יש לי חבר בקפה. אני לא יכולה לגלות יותר מדי פרטים כי הוא לא רוצה להחשף. אולי יותר נכון לומר עליו שהוא צנוע? זהו, ממש לא, הוא די שועט ובועט, לא מתבייש בדיעותיו ובהגיגיו, הוא כותב בלי חשבון והוא כאן בערך לפני, מה שאומר עלינו שאנחנו די ותיקים בפרהסיה הזו. אנחנו מדברים בטלפון פעם בשבוע בערך ומתפקעים מצחוק. הוא לא סותם את הפה ואני כל הזמן נכנסת לדבריו. הנושאים שאנחנו צוחקים עליהם קשורים במה שקורה בעולם, בארץ וגם כאן. כאן? בהא הידיעה. הוא מגיב לי ואני לו. הוא יורד עלי ואני עליו. האמת היא שהוא כותב נהדר ואני מקנאה חופשי. הוא יודע את זה. פעם הוא הסביר בכתובים איך להכין שקשוקה אבל בגלל שהוא הכניס גם כוסברה, לא דיברתי אתו שבועיים. אנחנו רוצים להיפגש כי הגיע הזמן לממש את החברות הווירטואלית בלחיצת יד הדדית אבל אנחנו יודעים שהחברות בינינו יכולה להתפייד בגלל פגישה כזאת. אין לנו דעות קדומות אבל אנחנו כבר עברנו, כל אחד בחייו ובהיסטוריה הפרטית שלו כמה פעמים חוויה כזו. אני בכל אופן עברתי. מה פתאום אני מעידה גם עליו? ניחוש פרוע. אתמול שוב עלה העניין הזה של, להיפגש והחלטנו לדחות להזדמנות אחרת. אנחנו מצטיינים בדחיות. החלטנו שכדאי להיפגש באיצטלה של כינוס או אירוע וכאילו במקרה לתת לעיניים להיפגש ולומר, "נעים מאוד לא ידעתי שתהיה - תהיי כאן". וזה מעלה בי מחשבות על כמה פעמים בחיי אני...... - כמה פעמים חשבתי שאני הולכת לפגישה מעניינת? - כמה פעמים חשבתי שאני הולכת לראיון עבודה ומתקבלת על המקום? - כמה פעמים חשבתי שאני הולכת לדייט ומתאהבת? - כמה פעמים פתחתי ספר ורציתי לבלוע אותו באותו יום? - כמה פעמים שתיתי קפה עם טעם של עוד? - כמה פעמים התפללתי ש"זה" יקרה? .................. |
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
יופי של פוסט
מתענגת עלייך,
ברור שלהיפגש.
דחוף.
נו מתי?
ת'געגעת אלייך.
לכי על זה ולו רק בגלל הספק. ואם יהיה פיצוץ ומדהים?
מספיק לפחד.....
ניצה לכי על זה... עצם זה שכתבת על זה פוסט מראה שהעניי די מאתגר ומסקרן...
וספרי לנו מה קרה....
נו בטח. שני יהודים שלוש עצות ואי- הסכמות לרוב. ככה זה. ותודה שאתה נמנע, זה משהו שמעיד על כך שאתה סומך עלי. אבל הפעם אני באמת אובדת עצות ככל שהימים חולפים השאלה נעשית כבדה יותר. אני אדווח מה יקרה, אם יקרה. ותודה שביקרת.
למה פחד? למה בושה? מישהו הזכיר כאלה סייגים? מדובר על רצון לשמר משהו ואי- רצון לעלות מדרגה בקשר שאולי תהיה בסופו של דבר ירידת מדרגה. זה כל הסיפור. וחוץמזה אתה חושב שאני פוליטיקאית? נו, באשר אבדנו, אבדתי. (: - שב"ש וברכות ותודה.
ז
ה מוזר שאת מבקשת פה עצה, את הרי הכי מנוסה.
בנוסף אנו יודעים שאת יודעת לצאת, מדרך לא סלולה, ומפינה חשוכה,
אבל כולם אוהבים לתת עצות, זהו העם גם כאן, לכן לא אייעץ, רק אומר , לא סתם,אין לי יותר מה לומר.
הנה חלפו כמה שעות ואני כבר לא יודעת מרוב עצות מה לעשות. אני חושבת שאמשיך להצטיין במה שאני מומחית...דחיות. יבוא היום ותגיע השעה ועד אז, מי יודע. תודה יקירה, ערב טוב.
היי לזרוס. תודה. איפה שהוא ראיתי תגובה שלך ושם הגבתי לך וכתבתי בקרוב אצלך. אולי זה בפוסט הברכה של ירון צמח שהעתקתי? תיכף נבדוק. ועל הפוסטים שכתבת העוסקים בקפה, מלצרית אחת ואיש מוזר, אני מודה לך מאוד. הגבתי וכיכבתי בכיף. שיהיה ערב נפלא וסופ"ש מצויין.
כמה שאת צודקת, מה שנכון לגבי האחד יכול להיות נכון גם לאחר. עד כה עיקר המפגשים שלי היו על בסיס של דייטים ומעטים היו ממקומות וירטואליים כמו הקפה. בסה"כ היו לי מפגשים מעניינים, פגשתי אנשים טובים. היו לי מפגשים הזויים והיו לי מפגשים שלא נדע. מעטים הקשרים שנולדו באינטרנט והמשיכו באמיתי. תודה
מברוק ניצה.
עד מאה ועשרים!
(-:
והרשיתי לעצמי...
http://cafe.themarker.com/view.php?t=90845
(הגבתי לך קודם ומשום מה התגובה שלי לא מופיעה. עוד באג בקפה?)
אני חושבת שיש לי חשד במי המדובר
אבל כמי שממשיכה לקרוא לבן זוגה פ', אני משערת שמידע על הווירטואלי הוא בלל חסר סיכוי,
אז אני אמשיך להמר עם עצמי, ככה אני גם מרוויחה וגם מפסידה באותו זמן, וכל הכסף מסתובב אצלי
פגשתי עשרות של אנשים מהעולם הווירטואלי בעולם האמיתי, גברים ונשים, למעט פעם אחת, אף פעם לא התאכזבתי, היו חיבורים נפלאים, חלק נשארו במאגר החברים, עם שניים שלושה זה הלך קצת יותר רחוק)) ועם אחרים היו חיבורים לזמנים מסויימים, ואחר כך המשכנו הלאה, כי יש גבול לכמה אנשים יכולים לשהות בתוך החיים שלי בו זמנית)))
אבל בסך הכל, יש לי חוויות מצויינות ונהדרות,
וכמו בהרבה תחומים אחרים, יש קסם בפנטזיה, הגבר שבפנטזיה לעולם לא נוחר, העסק שבפנטזיה לא עובר דרך מס הכנסה וענינינים ארציים שכאלה, ולמרות זאת, שווה בעיני להעביר את הפנטזיות למציאות, גם אם הן פחות וורודות, הן הופכות לאמיתיות, וזה הרבה יותר כייף
תודה על פוסט כייף
אני מבינה שאתה נכווית, או שאני לא מבינה נכון? תתפלא שגם מפגש אמיתי יכול להטעות. כמה פעמים נגסת בתפוח יפה ואחרי הביס הראשון גילית בו ריקבון?
על זה נאמר כבר, מי שלא עושה, לא טועה. ותודה שאתה כאן בשבילי.
אתה יודע שאת המילה "כפרה" המציאו בשבילך? אז אם לא ידעת, אתה יודע עכשיו. נתת לי את הכוכב ה-500, ניחשת מה רציתי וזכיתי. נורא שמחתי. ועכשיו לחזור בלילה הביתה ולגלות מתנה כזאת? משהו טוב ומקסים כזה הוא מאוד מרגש. נשיקות ותודה
חנוך היקר שלי, מה יהיה? אתה אומר תמיד דברי טעם וקורא אותי בין המילים והשורות. דווקא אתה ממקום של מישהו שמונע מעצמו לתת עצות, זה נכון להחליט מהלב. תודה איש.
כרגיל אצלך לכל תגובה יש לפחות שלושה חלקים כמו בצה"ל.
1.ברור שאני יודעת לאן זה עשוי להתגלגל? לא אין לי מושג. מלבד שברור לי שאין כאן עניין של משהו רומנטי.
למה? ככה. כי הוא נשוי באושר ואולי גם בעושר. הוא אב מסור לבנו ובתו. יש לו קריירה ויש לו פה גדול. הוא מאוד אוהב לעשות מהומות אבל יש לו נשמה טובה.
2. אני לא מקורבת לשלטונות. אולי הם מקורבים אלי ואני לא יודעת בכלל?
3. לגבי הקפה כאן, אין לי שמץ. אני אנסה לברר אצל אילנ'ס, ההוא עם האימפריה של הקפה בטח יודע.
חס וחל . לא רומנטי ולא שום דבר. רק צעד נוסף מעבר לוירטואלי.
אם הוא קורא את הפוסט הזה, מעניין מה הוא חושב? נתתי פומבי להרגשה ולתחושות בטן. אני לא באמת יודעת מה נכון ובטח אין כאן משהו שקשור לכדאיות. יכול להיות כיף ויכול להיות באסה. כבר נפגשתי עם כמה אנשים מכאן, היו שהזמנתי אלי לא. ערב והיה באמת נחמד. אז נראה לאן דברים יתגלגלו. תודה מתוקה. באמת.
פתאום במקרה, זה כנראה הדבר הכי נכון. גם לו, גם לי ותודה שהעלית זאת בהמשך למה שכתבתי בפוסט.
יקירה שלי, זה לא פשוט כל כך. שני פטפטנים כמונו לא יכולים להסתפק בשעה. הרעיון הרבה יותר עמוק. חברות וירטואלית יכולה להידלק ולפרוח ברגע אחד ולצערי יכולה גם להימחות ברגע.
למה? אין לכך הסבר מדעי אבל אנרגיות עושות עבודה משלהן. שנינו, הוא ואני כנראה חוששים לאבד את מה שנקרא ידידות ללא היכרות פנים אל פנים. מכל מקום, הרבה תודה על העצה.
הלו? אני מדברת עם מר אוראלי ?
אז אתה מציע להישאר וירטואליים, ולהישאר ורבליים?
ומה הקשר לאוראלי?
את כל כך חכמה וצודקת. אף פעם זה לא מה שהדמיון מתאר לנו וגם תמונה אף פעם לא מוציאה החוצה את האור הפנימי. תודה
בתור אחד שכבר עבר כמה פגישות, יש לי משהו להגיד בעד להישאר בוירטואליה.
הרי מי שכותב יכול לחשוב המון פעמים לפני שהוא שולח פוסט, ומן הסתם מעדיף לבטא חלק מסוים מתוך עצמו בדרך כלל חלק שהוא מאמין שיעניין , ירתק ויוסיף לו תגובות ואהדה.
כאשר אנו בוירטואליה, אנו בוחרים עם את מי לקרוא וזה כמו לבחור בתוך בני אדם רק את החלקים הכי משובחים שבהם.
ברגע שנפגשים, מקבלים את כל הבנאדם עם כל חלקיו, גם הממוצעים וגם הפחות.
כבני אדם עם דעה טובה על עצמנו אנו אמורים להיות כאלה שמקבלים אנשיםכמו שהם, אבל מה לעשות ייתכן גם שלעיתים לא בא לנו את הכול אלא להישאר עם החלק הכי טוב.
הלא לרובנו כבר יש מספיק אנשים מסביבנו שאנו מקבלים אותם על כל חלקיהם
אז כאן זה כמו מסעדת גורמה. צורכים רק את הכי טוב...גם אם זה וירטואלי ואולי לא הכי מציאותי.
כמה פעמים הצטערת על דבר שעשית,
וכמה פעמים הצטערת על דבר שלא עשית.
עזבי עצות ותיאוריות ועשי מה שנראה לך.
http://cafe.themarker.com/view.php?t=90335
אם זה:
"אתמול שוב עלה העניין הזה של, להיפגש והחלטנו לדחות להזדמנות אחרת. אנחנו מצטיינים בדחיות."
חזק חזק בתוקף, ניצונת -
אולי זה לא סתם.
ואת
עם חושייך
המחודדים כל
כך:
מי אנחנו שניתן
עיצות, או
נמליץ
המלצות?
בסופו של דבר
הרי
תלכי עם
הלב!
(והכי הכי
רחוק, או
קרוב).
תיראי זה שאת אומרת שזה תהה פגישה סתם כאילו. הרי ברור שאת יודעת לאן זה עלול ואו עשוי ואו רצוי ויכול להתגלגל (אולי אפילו לגלגל) אבל תקחי את הזמן שלך. מי יודע מה יכול להתרחש? עוד בקפה הזה? פה? תגידי מי מרתיח את המים בקפה את הרי מקורבת פה לשלטונות? בכלל תגידי הם רוחצים את המיחם? או שסתם ככה כל יום מרתיחים מחדש?
לא יודעת אם אני יכולה להמליץ לך ללכת להיפגש.
אם יש חשש ולו הקטן שזה משהו שיכול לפייד (איזה מילה), את התקשורת, אולי לא שווה.
גם לא מדובר לפי הבנתי באיזה מפגש פיסגה לצרכים רומנטיים.
כדי לשניכם, לשים תועלת מול סיכון ולפי זה להמשיך הלאה...
הרשי לי לצטט ממשיר אהוב עליי במיוחד של מאיר אריאל:
אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה
אחרי שכבר אשכח אותה כליל.
אני רוצה שזה יהיה לגמרי במקרה -
ילדה קטנה אהבתי בגליל.
ניצה יקרה
אולי תפגשו בלי צפייה ,
ראש נקי לפגוש אדןם יקר לכוס קפה שאני בטוחה שתתרום לשנכם
תגדירו מראש זמן של שעה שבו דברו
ותראו......
יום טוב
הילה
השארו וורבאליים, האוראלי לעתים טפל . . .
תהיי טובה-
תמיד כשאתה מתקשר
ויריטואלית עם משהוא
את כבר בונה לך במדמיון
איזה שהיא דמות. אבל כל
האנשים שהכרתי וירטואלית
אף פעם לא היו מה שדימיינתי. אף פעם לא
ממש התאכזבתי, כי
הם יכלו להיות מי שהם ולא מי שדמינתי
שהם ותמיד התגלה לי איזה ערך מוסף
במציאות שנסתר ממני קודם.
אז בטח לכי על זה !
אותי מעניין איזו עצה הוא יתן לך פה :)
<ויותר מעניין מי לעזאזל הברנש!>
וואלה. תודה. את מזכירה לי שאני מתגעגעת לקרוא אותך. מבטיחה לעשות זאת בקרוב.
למה? מה רע? מי אומר שזה לא אפשרי? ואתה חבר יקר וירטואלי שלי, שים לב, אתה יכול להיות הבןאדם שישמח אותי בדקה הקרובה. אתה יודע למה? אם אתה חבר אמיתי ראוי שתדע.... אני מחכה. תודה
גיבורה על חלשים? תודה מתוקה. ימים ידברו
לכי על זה ניצה!
כמה באמת כבר אפשר להיות חברים וירטואלים? (אומרת זו שיש לה קשר יום יומי במשך 8 חודשים עם אחד כזה...) אם יש עניין להיפגש>>לכו על זה!
יהיה נחמד.
Enjoy