טיפה אחת קטנה שהרסה את כל העניין הזה שנקרא ציפורניים עאלק מטופחות. טוב בסדר, שמתי לק אדום. יופי. עכשיו אני מטופחת. ואז, הטיפה הטיפשית נחתה לה בלי הודעה מוקדמת על האצבע האמצעית ביד ימין. כן. האצבע של ה"זין". נו זאת, שכל תינוק יודע שאם מעצבנים אותך- אז אתה מרים רק אותה ומוריד את כל אלה שסביבה.
לקחתי את בקבוק הלק בשנית, פתחתי לו את האמ-אמא, הזנקתי בחדוות נעורים את המברשת הקטנטנה על אצבעונת הזין שלי, ולפפתי את הציפורן בעוד שכבת לק אדומה.
כנראה, שיש כאן שדים בבית הזה, כי המברשת פתאום עפה על הריצפה, דפקה סימנים אדומים על הבלטות שנשטפו בסבון רצפה זול לפני יומיים, אני - התכופפתי לקחת אותה, הזזתי בטעות את בקבוק הלק שאחרי 3 שניות נשפך על שולחן המחשב שלי, התרוממתי, הרמתי את הבקבוקון, התלכלכתי כולי בשאריות הלק שעל השולחן והרמתי את המברשת שכבר הפכה לדבר הכי עילג-טיפוח שהכרתי מימיי.
והכל בגלל טיפת אציטון מעפנה. טוב, הקטע של הבקבוקון לא קרה. זה פשוט היה הכרחי לכל העלילה פה. נו, מתח וכאלה.
תכלס- המברשת נפלה לי על הרצפה ודפקה צבע אדום בכל מה שנגעה בו.. שולחן המחשב, המחשב, הרצפה ואני.
טוב. עכשיו הכל כבר הסתדר. הלק מונח במקומו, הצפורניים מטופחות, והזין האצבעי מושלם ואדום.
בהמות מי שהמציאו את המילה טיפוח. פשוט בהמות.
|
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני מאוד חולה עליך,
ואל תשימי לק לזה שלא נכנסתי המון זמן לבלוג שלך,
זה סתם מרשלנות, אין לזה שום משמעות.
פעם הייתה פרסומת שאמרה: באתי בגלל המחיר, נשארתי בגלל השירות. נו טוב. הלק, תירוץ מושלם להשתלשלות מסכת הטעויות. ולי תירוץ מושלם לתת לך עוד כוכב... אהבתי.
כתוב יפה ......אהבתי
הכול בגלל טיפה
והרגשה .
האמת זה הכול בגלל הצבע (אדום)
זיו
*
לא נורא,
כמה כתמים אדומים דווקא יכולים להוסיף לעיצוב הבית,
לא ?
:)
ועדיין, מזליסטית שכמוך.
אצלך הלק יורד רק באמצעות האציטון.
ואצלי - תוך חצי-יום ככה סתם.
לכן כבר שנים לא מורחת...
את לא יודעת שלק אדום לא שמים לבד?
אם רוצים, מבקשים
בשביל זה יש חברים!
(לי יש טלפון, סדין, כרית ושולחן - נפגעי מריחת לק אדום באופן עצמאי)
איזה זין
סיגלי אהובתי, זה לא קרה:
"בטעות את בקבוק הלק שאחרי 3 שניות נשפך על שולחן המחשב שלי, התרוממתי, הרמתי את הבקבוקון, התלכלכתי כולי..."
אכן, השתין הלק.
ואני אומרת- בהמות ממציאיי הקוסמטיקה האלה.
בהיימס.
כבר חצי שעה אני מנסה להבין איזה קטע עם הבקבוקון לא קרה.
אני חייבת להשתחרר מהמתח.
לא הייתי אומרת שהסיטואציה המדוייקת מוכרת לי מחיי היומיום- הפעם היחידה שהיו לי ציפורניים היה בחתונה שלי וגם אז בטח כבר כססתי את הפלסטיק מתחת לחופה.
מה שמוכר עד מאד זה הרגע הזה, הנבזי, שמחבל במצב המושלם לכאורה, וכאילו אומר לי ננה בננה(או זין בעין אם להיות מדוייקים), כאילו אומר, אז מה, ילדונת, חשבת שאת מושלמת? חשבת שאת "אשה"?
שטר כסף ששכחתי בכספומט בדיוק כשהרגשתי שהנה אני בפוקוס על עצמי, או חצי עוגת קרם שהתגלצ'ה לה לבטן בדיוק בתחילת הדיאטה או כל מנגנון אחר שחושב שיכול להסיט אותי מעצמי ולהחזיר אותי אחורה.
יפה שהראית לו לרגע הזה מאיפה משתין הלק.
הם בהמות.
הם.
הם!
תודה!
חיוך מהמם.
תודה.
אני מכירה ועוד איך את עניין אצבעות הרגליים.
גם לנושא הזה אגיע באיזשהו פוסט..
תחזיקי לי אצבעות בינתיים...
נשמה, אם אני אשים מייבש לק מהיר - ייעלם כל אפקט ההמתנה לייבוש הטבעי...
אם כבר- אקנה מייבש.
כביסה.
ועד עכשיו האמנת????
פחחחח....
וזה עוד כלום,
נסי לשים לק על אצבעות הרגליים
תמיד יקרה שם משהו.
(:
חחח מוכר לפחות יוצא לך יפה בסוף. שימי אגב מייבש לק מהיר זה ממש עוזר!!
מעכשיו,
לא מאמין לאף מילה שלך
ראי הוהזהרת...
ראית מה זה צרות??
קשה נו.