גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
שנות השמונים ההזויות שלי
איך אפשר להתחיל ולתאר את שנות השמונים ההזויות הללו, כמישהי שבעבורה שנים אלו סימלו יותר מהכל ים הרי געש חצ'קוניים פעילים, אופנת שיער נפוח וגבות במיטב מסורת דולצ'ין, בגדים צעקניים והמון כריות שעל פי גודלן יצאו מתוך מיטות אפריון של 200 על 200 מילימטר ונתכבו לתוך כתפיים נשיות שהתעקשו משום מה להפוך לכתפי בייסבול איימתניות.
מה עוד היה שם בשנים הללו? כן, גיל ההתבגרות המטריד הזה, המון מה יגידו במשקל כבד, המון חברות שמדברות על חברים, מעט חברים שמדברים על חברות ו...מישהו אחד ויחיד שהפך לאהבת חיי עד עצם היום הזה...
ובין כל אלו היו שם גם המון שירים, חלקם קיצ'ים עד חורמה כריק אסלי, שהיה גניחט לבן עם כל שחור ושירים שהתאימו ככפפה לכריות האלו מקודם, אך היו שם גם המון דברים טובים וכולםםם קשורים למוסיקה.
בכלל החיים נחוו מנקודת ראות כל כך מוסיקלית מבחינתי. המון המון תקליטים נפלאים בעיקר של פרינס, אלנס פרסונס פרוג'קטס, התקליט השחור של קווין, סימפלי רד וביניהם לא מעט עשבים שוטים שאיש לא מתהדר בהם כהגועל נפש הזה שנקרא פעם יורופופ, סוג של איחסה פופ שהיה בעצם שיר ברצף שאיזה סינטיסייטזר החליף בו לעיתים אקורד אחד או שניים וכבר נעשו על כך מיליון פרודיות בעיקר על הזוג הגרמני השמאלצי מודרן טוקינג שהשבח להם סטופ טו טוק לונג לונג אגו.
וגם מוסיקה ישראלית לא רעה בכלל: המון פורטיס וסחרוב, מתי כספי וריקי גל, כרמלה גרוס ואגנר וערן צור, טאטו ואלונה דניאל ו... ואי שם בקריות הכל כך קרובות לליבי גדלו להם באותה תקופה גם כמה מטאורים ענקיים, ביניהם החברים של נטאשה שחיממו את ימי ולילותי ובעבורכם קיבצתי לכאן את השיר שהזניק אותם מעלה, השיר שדרך את כוכבם לעולמי עד בשמי המוסיקה הישראלית המיינסטרים והרבה מעבר לממוצע.
הנה בעבורכם והמון הנאה, אחחח הקצב הזה יאמי: http://cafe.themarker.com/view.php?t=901781
|
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עוידד לא יכולת להעניק לי מחמאה נהדרת מזו
התודה לך
מכל ליבי
חוש ההומור שלך - משהו
גילאורי
תהנה תהנה תהנה
רואה? מי אמר שבשנות השמונים היתה רק חרא של אופנה
לא
היו גם דברים נעימים ומשובחים
כמה את צודקת גלגל ועדין מקשיב לשירים הטובים של פורטיס כול החברה הטובים
נחמד מאוד שהחזרת לי קצת מזה
תודה
וכוכבית
יו , איזה קבלת פנים .
כן , כבר אמרת . אלא שתמיד שמח לשמוע עוד פעם
ברוכים הנמצאים וברוכה בעלת הבית .
Vיעקב
בוודאי יעקב
אבקש ממך חברות ואתה תאשר כמובן:)))
ברוך בואך חברי היקר.
כיף לראותך כאן, כבר אמרתי?
הפדלפון זה לא משנות השישים ?
לא קשור לפוסט זה דווקא , אבל , דפדפתי אחורה תחילה פוסט אחד ואחריו השני והשלישי עד לפוסט האחרון שהוא הראשון . הבלוג מ.ר.ת.ק.
אם אין התנגדות מצרף את עצמי לרשימת הקוראים הקבועים .
יש איזה שרות אוטומתי ששולח אימל כשנוספת רשומה ? ליתר בטחון ?
Vיעקב
תודה? משמע נהנית? יופייייייייייייי
קובייייי שוב הביתה....
מה מה מה חזרת לשם מבלי שוב
חזור מהר וגלח את פיאות הלחיים.
בחיי
תודה :)
ועל זה נאמר
איפה מכנסי הפדלפון
איפה קלטות של קוליסאום
ועוד ועוד דברים
גם היום תמצאי אצלי בתיבת הנגינה ברכב מוזיקה מאז
רובים ושושנים , כווין , הנשרים ,ג'נסיס , פינק פלויד ועוד רבים וטובים
אחחחח לאן החזרת אותי ברגע
תודה
אהלן אורן, נעים מאוד:))
כן אותו האלבום, מלנכולי והירקון זורם יחד עם הזונות....כן זה היה זה.
באמת הכל נאמר עליהן, אבל מי שגם חווה בהן תקופה "מזהירה" לא דוחה שום הזדמנות לדשדש שם...או שכן.
מה לא נאמר ונכתב על שנות השמונים?
עם זאת, נעים להיזכר בהן בכל עת מחדש.
ואגב "החברים של נטאשה", כמדומני היה זה "מלנכולי" שהקפיץ אותם, אי-שם בשלהי שנת 88.