כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אינסטנט דיסיפלינה

    ארכיון

    למה קוראים לי קוברלה, חלק 13 (או: תאור מצב)

    11 תגובות   יום שני, 23/2/09, 10:52


    חמש בבוקר. אחרון אנשי המסיבה (שמו בישראל סקוזי) מנסה לעזוב את בית המלוכה בהרצליה, בקושי רב הוא אוחז בידית ופותח את הדלת. להפתעתו הוא מגלה שזו דלת המקרר, ובאנחת שיכרות מבדחת מנסה לכוון פעמיו אל עבר הדלת.

    בית המלוכה מעולם לא נראה טוב יותר. בקבוקים מנופצים קישטו את הרצפות המבהיקות בנוזלים בצבעים שונים, אוסף הכבשים של קדישמן בסלון עוטר בחתיכות סושי בתפזורת אקראית. אוליינפט תפס את הספה התלת מושבית, ראשו מוטל מחוץ לספה ומאפו בצבצו חתיכות פופקורן רטוב. הבחור החביב נשפך על אחד הכסאות הנוחים שעל הדשא, גופו מכווץ מקור ועוויתות קיא.

    סקוזי עוד מנסה לפתוח את דלת הכניסה ללא הצלחה יתרה, ורק הטייל, שאמנם היה מסטול כמו שאר חלקי החבורה, אך ממש לא מג'ויף כמוהם, היה אחרי מקלחת, מתחת לשלוש שמיכות פוך במיטתו הנוחה, מתכונן לשינה נעימה ורכה.לבסוף הצליח סקוזי לפתוח את הדלת, וחריקה עייפה נשמעה ברחבי הבית.

     

    -          "עצור! שלא תחשוב שלא ראיתי אותך לוקח את הוודקה!" צעק אליו אוליינפט, בעודו מנסה להעיף את חתיכות הפופקורן שדבקו לו לאף.

    -          "מה אתה דפוק? אני בקושי זז! מי בכלל רוצה את הוודקה המסריחה שלך? משהו לא בסדר איתי... אני לא מרגיש טוב... יאללה חברה, להתראות, הייתי פה"

    -          "אאההההחחח" ענו לו שניהם ביחד, אם אפשר לקרוא לזה תשובה בכלל.

    -          "אהה סקוזי? מה השעה?" במאמצי על אוליינפט הצליח להרים את ראשו הדואב אל אחת מכריות הספה, ואז שם לב שהשחר כבר כמעט הפציע.

    -          "חמש ורבע. למה? אתה ממהר לאנשהו? כי כמו שאתה נראה לא הייתי ממליץ לך לאחר לתור לניתוח פלסטי"

    -          "מצחיק מאוד, סקוזי. יש לנו טיסה לבורלנד היום. הקוברלה נעלמה. אנחנו הולכים לחפש אותה"

    -          "אה. עכשיו אני מבין את המסיבה. באמת הדבר הראשון שכל בן אדם נורמאלי עושה כשמישהו יקר לו נעלם, זה מסיבה. בוא נא, אתם אין לכם גבולות, אתם"

    -          "לפחות אני יכול להבדיל בין הדלת של המקרר לדלת הכניסה"

    -          "לא טעיתי. ניסיתי למצוא קצת מים קרים"

    -          "סקוזי, אתה לא עובד על אף אחד"

    -          "לפחות לא תקוע לי פופרוקן באף"

    -          "לפחות לא קוראים לי סקוזי. איזה מן שם זה בכלל?"

    -          "אוליינפט סתום כבר יאללה שלך כואב לי הראש" הבחור החביב התעורר. וכמו שאנחנו יודעים אסור בשום פנים ואופן להעיר את הבחור החביב בדרכים לא קונבנציונאליות

    -          "או. בחורצ'יק, טוב שהתעוררת. אני בדיוק מנסה להיזכר אם אני יודע באיזו שעה הטיסה לבורלנד יוצאת, אבל סקוזי הנחמד מפריע לי להתאושש. וזה הוא התחיל."

    -          "אה. סקוזי! מה המצב גבר? כבר ארזת? אוליינפט, אני אשבור לך את הצורה יא קדחן"

    -          "לא הזמנתם אותי. ולא אני התחלתי"

    -          "אופס, מה, לא אמרנו שקוראים גם לסקוזי? מי הזמין כרטיסים לטיסה?" שאל הבחור החביב

    -          "הטייל" ענה אוליינפט.

    -          "וכמה כרטיסים הוא הזמין?"

    -          "השאלה היא למתי הוא הזמין את הטיסה."

    -          "איפה הוא בכלל החורפן הסיבירי הזה?" שאל סקוזי במרירות, שהתעייף מחילופי הדברים חסרי התועלת, והתישב בפתח הבית, אינו מסוגל להחליט אם להישאר או לעזוב.

    -          "בטח הוא ישן למעלה. אולי תלך להעיר אותו, סקוזי? אתה יותר קרוב"

    -          סקוזי הרים את עצמו מהרצפה ודידה לכוון המדרגות, ובמאמצים רבים טיפס לאט, מדרגה מדרגה, לכוון חדרו של הטייל. לאחר כרבע שעה הגיע סוף סוף לקומה השניה, ודפק בדלת. ואז דפק בדלת שוב, ושוב, ויותר חזק.

    -          "ממממ"

    -          "טייל, אפשר להיכנס?"

    -          "אוווהה"

    -          "אני מניח שזה כן" אמר סקוזי ופתח את הדלת. ארבע רגליים בצבצו מתחת לערימה של שלוש שמיכות פוך.

    -          "אה, אחי, סקוזי. מה המצב? וואו בוא נא אל תפתח את הדלת עד הסוף, רק חריץ, בן אדם, זה מסנוור"

    -          "תגיד לאיזו שעה הזמנת את הכרטיסים לבורלנד?"

    -          "שמונה בבוקר. אתמול השעה הזו נראתה לי הרבה יותר הגיונית."

    -          "וכמה כרטיסים הזמנת?"

    -          "שלושה. וואו בוא נא אחי שכחתי אותך. למה לא התקשרת?"

    -          "למה לא התקשרתי ארבע פעמים במקום שלוש אתה מתכוון?"

    -          "למה מה השעה עכשיו?"

    -          "חמש וחצי"

    -          "ואו אחי אני לא מסוגל לזוז. אין מצב שאני מתעורר"

    -          "אבל אתה כבר ער..."

    -          "אשלייה אופטית. אני אתפוס את הטיסה הבאה ואפגוש אתכם כבר שם"

    -          "בוא נא אתה דפוק, באמת אתם חבורה של דפוקים"

    -          "דפוקים אבל אופטימים, סקוזי. סגור סגור את הדלת, אני רוצה לעשות את עצמי ישן כשהיא תתעורר ותלך. לא נעים" ואז הוסיף בלחש "תגיד בשדה שקוראים לך מירי, ותיקח את הכרטיס שלה. אתמול אמרתי לה בטעות שאני רוצה לטוס איתה לבורלנד, ולא נראה לי שזה יעבוד"

    סקוזי גילגל את עיניו וסגר את הדלת.  הוא ירד לאיטו במדרגות. וכשהגיע למטה הסלון כבר היה מואר באורה החיוור של השמש המפציעה."הטיסה יוצאת בשמונה בבוקר. ואם עכשיו כבר רבע לשש, ואתם עוד לא ערים, ואני בכלל לא ארזתי כי שוב שכחתם להודיע לי, ואתם נראים כמו חבורה של דפוקים שבחיים לא יעלו אותם למטוס גם אם כן תגיעו לשם בזמן, מה שבכלל לא בטוח שיקרה, אז בהתחשב בכל העובדות שלהל"ן הייתי מציע לכם להזיז את עצמכם מהמרבצים שלכם ולהתחיל להראות כמו בני אדם כי לפי החישוב שלי צריך להיות שעתיים לפני הטיסה בשדה התעופה שזה בערך עכשיו "

    - "תמיד אהבתי את החיוביות שלך, סקוזי. היא ממש מעוררת השראה על הבוקר" סינן לעברו אוליינפט והתרומם בקושי למצב ישיבה על הספה. "אני מוכן. רק לנעול נעליים" הוא שיפשף את עיניו באגרופיו, ניגב את שאריות הריר מסנטרו עם השרוול של החולצה, השתחל לתוך כפכפים והתרומם באיטיות.

    באורח פלא שכזה, בשעה 7:30 בבוקר, ניגשו לדלפק הצ'ק אין של בורלנד איירליינס בחור חביב, אולייינפט ומירי, והעלו את מזוודותיהם על המסוע החשמלי. לאחר טיסה רצופת תקלות שנמשכה לא פחות מעשר שעות של סבל ומרמור, במטוס משא נטול חלונות ומקומות ישיבה נורמאליים, ויש הטוענים שהיה גם נטול טייס, עם האנג אובר שלא עבר מהלילה הקודם, ושאר תחלואים נלווים, הגיעה רוב החבורה לשדה התעופה המט ליפול של בורלנד.

    עם הירידה מהמטוס, חילקה הדיילת המבוהלת וחסרת האדיבות לתיירים החביבים מסכות אב"כ, והמליצה להם באנגלית קלוקלת לא להסיר את המסכות במשך שהותם בבורלנד הקסומה. סקוזי, שיצא אחרון, היה יכול להישבע שהדיילת ממש דחפה אותו כדי שתוכל לסגור שוב את דלת המטוס, וזה המריא מיד ונעלם מאחורי העננים השחורים והעכורים שכיסו את כיפת השמים עד האופק. מיותר לציין שאף אחד לא בדק לחבורתנו את המזוודות, או ביקש אשרת כניסה. הם חצו את שדה התעופה הנטוש, דלתות הכניסה המנופצות נפתחו מעצמן בחריקה מנסרת, חושפות עוד שיממון מאיים מאחוריהן.

     

    -          "לפחות הדלתות החשמליות עובדות" אמר הבחור החביב

    -          "כן. אבל איך יוצאים מהחור הזה? האמת היא שאני בכלל לא רוצה לצאת מהחור הזה.  משהו אומר לי שהנוף הזה לא ישתנה לטובה" אוליינפט הוציא חתיכת זכוכית מבין אצבעות כפכפיו.

    -          "תראו! יש באופק איזו נקודה אדומה. נראה לי שזו מכונית"

    השלושה החלו לנופף בידיהם ומזוודותיהם אל עבר הנקודה האדומה, שהלכה והתקרבה לה לעברם. לאחר מספר דקות עצרה מולם למבורגיני אדומה בחריקת בלמים מסובבת,  ומתוכה יצא לא אחר מלבד הטייל. חמוש במשקפי שמש צהובות שכיסו לו כמעט את כל הפרצוף.

     

    -          "איך הגעת לפה?" שאל אוליינפט, המום.

    -          "וואו מאיפה הבאת את זה?!?" סקוזי שפשף את עיניו, ספק בגלל ענני האבק שעלו מחריקת הבלמים, ספק מהפליאה.

    -          "שיו אתם לא מאמינים. סקוזי ניסה להעיר אותי, וממש לא היה מצב שהייתי קם בשש בבוקר, וגם ככה רציתי שמירי תלך בלי שאני אשים לב, אז המשכתי לישון קצת, הגעתי בערך בשתיים בצהריים לשדה התעופה, וגיליתי להפתעתי שיש טיסה של קונטיננטל לבורלנד בשלוש, אז עליתי למטוס ואז גיליתי שהדיילת החמודה שמה אותי בטעות במחלקת עסקים. תוך שלוש שעות כבר נחתתי בשדה התעופה של צפון  - דרום בורלנד, ואז גם הבנתי שאתם בשדה הדרומי יותר, ואז אמרתי טוב נו, אם כבר נסיעה ארוכה, אז למה לא בלמבורגיני!"

    -          "יא חרא איך תמיד זה קורה רק לך?!?! ואותנו דפקת במטוס משא מחורבן! כל הטיסה היתה לי הרגשה שאנחנו טסים במעגלים ואוליינפט אמר לי שאני סתם מרגיש ככה בגלל ההאנג אובר. זוז! אני נוהג!" הבחור החביב השליך את התרמיל שלו אל המושב האחורי, וחגר את עצמו בחגורת הבטיחות, כאילו לאבטח יותר את תפקידו בתור נהג, מאשר לאבטח כל דבר אחר.

    -          "אני לא מרגיש טוב" אמר סקוזי וזרק את עצמו על המושב ליד הנהג. תוך חמש דקות הוא כבר היה בחלום השני שלו.

    -          "וואו. מזל שהגעת. ואני חשבתי שנצטרך למצוא פה אלפקות לרכב עליהן, בחיי" אוליינפט דחף את התרמיל האחרון לתא המטען והתיישב במושב האחורי. "יאללה. יש לנו קוברלה למצוא"

    -          "וואו כבר כמעט שכחתי למה אנחנו פה"

    -          "זה שאתה טייל זה אומר שגם המוח שלך מטייל?" נחר לעברו סקוזי.

    -          "סקוזי, די, אתה צריך ללכת לישון" אמר הבחור החביב ולחץ על דוושת הגז.

    גלגלי הלמבורגיני השאירו סימני צמיגים שחורים וענני אבק, ותוך שניות ספורות שדה התעופה הזנוח היה מאחוריהם, והרפתקאות אינספור מלפניהם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/2/09 14:38:

      צטט: א.נפט 2009-02-24 23:44:56


      לא מחפש אותך יותר וזה סופי.

      נראה את הגופה והטייל מוצאים אותך לבד!!!

      ווואאאאההההההייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

       

      זה לא יפה לחשוף את השמות הפרטיים של המשתתפים. סקוזי. לא הגופה.

        24/2/09 23:44:


      לא מחפש אותך יותר וזה סופי.

      נראה את הגופה והטייל מוצאים אותך לבד!!!

      ווואאאאההההההייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי

        24/2/09 17:20:

      צטט: א.נפט 2009-02-24 11:54:47

      לא לגלות את הסוף!!!!

      באמת קופלצת את משתפרת,

      או שאולי זה בגלל שזה הפרק הראשון שאת לא נמצאת בו...

      משהו בריחוק האובייקטיבי משפיע לחיוב.

       

       


      נפט, נראה לי שאתה סתם רומז שאתה רוצה יותר זמן מסך...
        24/2/09 17:19:

      צטט: שירק'ס 2009-02-24 10:12:27


      ענק!!!!!!!!

      you're getting better and better...

       *

      (רק שאפ'חד לא ישכח להעיר את סקוזי בורונה!)

       

       


      אף אחד לא ישכח להעיר אותו בורונה. כולם ישכחו.
        24/2/09 17:18:

      צטט: גלעד 2009-02-24 00:02:31


      נהניתי לקרוא.

       

       

       


      אני לא מאמינה! יש פה קורא חדש חבר'ה!!! יוהו!!!

      תודה

        24/2/09 11:54:

      לא לגלות את הסוף!!!!

      באמת קופלצת את משתפרת,

      או שאולי זה בגלל שזה הפרק הראשון שאת לא נמצאת בו...

      משהו בריחוק האובייקטיבי משפיע לחיוב.

        24/2/09 10:12:


      ענק!!!!!!!!

      you're getting better and better...

       *

      (רק שאפ'חד לא ישכח להעיר את סקוזי בורונה!)

        24/2/09 00:02:


      נהניתי לקרוא.

       

        23/2/09 22:26:

      צטט: קוברלה 2009-02-23 19:20:06

      צטט: דניאל - 2009-02-23 11:06:41

      עונג!!!!!

       

       

       

      אויש תודה!

       

       

      מה תודה?

      תתעטשי.

       

        23/2/09 19:20:

      צטט: דניאל - 2009-02-23 11:06:41

      עונג!!!!!

       

       

       

      אויש תודה!

        23/2/09 11:06:

      עונג!!!!!

       

       

      פרופיל

      קוברלה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות