0
| חייה שמנה של אור כוכבים נשברת לעופות דורסי לילה על פני פגרי חיות מקורננות המים שוצפים במסך. רקמות שומן עודף בוהקות למגע קרני האור הינה החדר סוגר על חושיי הכול כאן סובב הכרה. תינוקות רדומים בטביעת כפות הרגליים מישורים של ארץ חרבה סולמות בלים לשמים אני רגום בשברי חלומותי. טבעות רפאים עוגנות בבוקר צליל אהבה זכה מתום שביל החלב על צל השפתיים מערך של סדר חסר משמעות. |