יום המשפחה מחר,

יום שתמיד מרגש אותי.

במשפחה שבה אני גם האמא וגם האבא,

זה מרגש כפליים.

לראות אותו, איך גדל להיות

האיש שהינו ולדעת שהערכים של הבית 

הם המתווים לו את הדרך.

מה עושה גננת שרוצה להחזיר

את הרומנטיקה לחייה,

ביום המשפחה היא מחליטה על נושא:

כשאבא פגש את אמא...

ההורים התבקשו לשלוח תמונה מהחתונה שלהם + ספור ההכרות.

במכתב כתבתי להם שאנחנו רוצים את כל הרומנטיקה,

השמאלץ והקיטש גם כן....

ההורים המתוקים והצעירים של גן אלון שיתפו פעולה.

הם נהנו מאד להזכר ברגעים של ההתאהבות ומייד התחלתי לקבל

תמונות וסיפורים, על איך הם הכירו, מתי הם ידעו שזה רציני,

איך אבא הציע לאמא נשואין,

את הספורים סיפרתי לילדים במפגשי הבוקר.

כמה מרגש,

לבבות עפו באויר... צבועים באדום זוהר,

דברנו על רומנטיקה, מה זה אומר,

על אהבה ממבט ראשון.

הילדים התלהבו מהחתן והכלה היפה,

מההינומה והחופה,

מהטקס בו שוברים את הכוס,

מרימים את ההינומה ונותנים לכלה לשתות מהיין...

כשההורים כתבו על חיבוקים ונשיקות

עשינו כמיטב המסורת של ילדים בני 4-6

"איכסססססססססס..."

והמשכנו לספר איך נולדה לה משפחה חדשה.

גלית ישבה איתנו מתמוגגת

מההתרגשות שאחזה את הגננת

שנכנסה לכל סיפור וסיפור

כאילו היה הסיפור שלה.

למסקנות:

זה יכול לקרות כל רגע נתון...

זה יכול לקרות בכל מקום פוטנציאלי....

זה יכול להיות בסופר,

זה יכול להיות החבר הטוב שנמצא לידי כבר שנים,

זה יכול להיות

בחתונה של חברה,

בטיסה לחו"ל, בהכרות דרך חבר משותף,

בפגישה עיוורת....

המשפט כשהתלמיד מוכן - המורה מופיע

תקף גם פה...

ורק אם נשים את המשקפיים הנכונות נוכל לראות אותו,

כי הוא נמצא, פה שם ובכל מקום...

תמיד אומרים, שמשפחה לא בוחרים ואני אומרת יותר מזה

משפחה בוחרת אותך.

כל אחד נולד למשפחה בה היה צריך ללמוד את השיעורים שלו,

ואז הוא בוחר במי שאיתו הוא יתחיל את המשפחה החדשה.

חג משפחה שמח. 

אני מוכנה.