* אהבתי, כיכבתי,

וכל עת הקריאה

בראשונה

בשנית

ושוב

- השיר

מזכיר

לי משהו

עמום, לא זוכרת מה...

:))

נקודה נועלת דברים...ואתה משאיר שערים פתוחים

לזמנים של מעברים בחיים....אופטימיות..!?

נהדר...כל כך מחיבוטי הלב

יפה מאד, עוידד, תיאור מחשבות על החיים ומעבריהם, באמצעות סימני פיסוק.

טרם אמרת נקודה , אבל אני סימנתי לך סימן קריאה (!) על ידי כוכב *.

יָכֹלְתִּי לוֹמַר: עַד כָּאן.

הָיָה כָּךְ וְכָךְ.

קָרָה. לֹא קָרָה.

אֲבָל פְּסִיק בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אוּלַי

נְקֻדָּה-פְּסִיק. אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

אַף פַּעַם לֹא נְקֻדָּה.

אַף פַּעַם לֹא אָמַרְתִּי.

*!!!

היה או לא היה... כך או כך...

אהבתי את אי ההחלטיות וההתלבטויות המאד אנושיות. 

תודה עוידד... השיר הזה עושה לי מחשבות....

ובאמת יש את ים האפשרויות ואנו בוחרים...[

מצאתי את עצמי כל כך הרבה פעמים כמעט שמה נקודה

עם המון צידוקים וכוונות ... לא רואה חלונות... לא שומעת רכבות

ותמיד יש את המשהו הזה שלפעמים מחליט עבורי... פסיק יקירה , פסיק,,,,,

"כְּמוֹ חַיִּים בְּמַעֲבָרָם מִצֹּהַר לְצֹהַר"

 שלב ביניים, משהו עומד להסתיים

ויש כבר משהו בפתח ובין לבין עוברים

בדרך, קצת מבולבלים, לפעמים מתוסכלים

חוששים, מודאגים כל אלה מסמני המעבר.

מקסים!

רואה תמונה בשירך אוירה- גבר הצופה בגבר הרכון מעל שולחן הכתיבה

הגבר מתלבט מחפש עדיין, לא רוצה עוד להחליט דבר

רוצה עוד לאפשר

 "יוצא בלילה -עוד לא נסיעה

אולי

פסיק -נקודה ?

מעבר

גבר עוד מעט 40  

עוד הרבה סימני שאלה

שירך מקורי ללא ספק . 

חַלּוֹן אֶחָד סָגוּר. שֵׁנִי פָּתוּחַ.

כְּמוֹ חַיִּים בְּמַעֲבָרָם מִצֹּהַר לְצֹהַר.

עודד יקר,

אני אוהבת את שירך . התבוננות שאינה מסתיימת.

ליאורה

מדהים ברגישותו

רק כמו שגבר

מקשיש אשר קושש את החיים

מרגיש.

שאפו עוידד.

שוקי

ספק וארעיות... זו התחושה שעולה בי...

חוסר רצון לקבע מסמרות.. לסיים או להסתיים.

ואין לי מושג אפילו אם לזה כיוונת.. זה גם לא ממש חשוב...

כי זו התחושה שלי, עם המילים שלך.

עודד,

אהבתי את ההתחבטות הזו, שלמרות שעלולה להסתיים בסוג של הרמת ידיים - בחיים, בכתיבה -  היא בכל זאת מסתיימת בבחירה להמשיך. לא לשים נקודה. יפה שחשבון הנפש הזה מאופיין על ידי סימני הפיסוק, וכך יש דגש רב יותר למשמעות של הכתיבה. טוב... החיים והכתיבה הם לפעמים היינו הך.

יפים מאוד החלון הסגור והפתוח, והחיים כמעבר בין לבין.

הסיום אף פעם לא אמרתי הוא יפה מאוד בעיניי, כי הוא מעין אוקסימורון. אפשר היה להשאירו בלי נקודה. והנה שמת. נקודה.

תודה! וגם כוכב.

נ.ב. השיר הזה מהדהד בי את חשבון הנפש שלי, הגם שאני אשה והגם שכבר עברתי את ה-40:)

 זה יפה! נקודה בלי פסיק :)

כְּמוֹ חַיִּים בְּמַעֲבָרָם מִצֹּהַר לְצֹהַר.

מייחלים לימים של אור וטוהר.

תודה לך עודד איש יקר