כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בלוג אישי

    ארכיון

    0

    חוויה אמיתית - סיפור מהחיים

    64 תגובות   יום שני, 23/2/09, 23:14

    הורי חוגגים יומולדת בהפרש של שבועיים
    לפני 6 שנים בדיוק, ולרגל יום הולדת ה-70 שלהם,

    התאספנו כולנו
    הורי ושלושת ילדיהם
    בני הזוג שלנו (באותם ימים הייתה לי בת זוג) והמון נכדים
    ויצאנו למעיין טיול שורשים - אחורה בזמן.

    יום שבת, שלוש מכוניות נוסעות בזו אחר זו בשיירה.
    נסענו לדירה האחרונה שבה גרו, ומשם לזו שלפניה וכך הלאה.
    המון זכרונות וחוויות בכל מקום, אתם וודאי מתארים לעצמכם.

    הבית האחרון שהגענו אליו, הוא הבית הראשון בו גרו הורי כשעלו ארצה
    נמצא ביבנאל ליד טבריה.
    שם גדלתי אני בין התרנגולות עד גיל שש.
    כשהגענו, אמרה אמא שלי שהיא מזהה את הבית
    אבא שלי טען שזה לא זה, והבית שבו גרנו הוא הבית האחר
    ובכלל הכל כל כך השתנה כאן
    ארבעים שנה שהם לא היו בסביבה.
    זכרונות החלו לצוף על הפרה גילה והסוסה איתנה
    על המסתננים בלילות שחצו אז את הגבול מסוריה
    ובאו לגנוב פרות ועיזים
    על התרנגולות שחיו בחצר...

    עמדנו שם ליד הבית ושיחזרנו סיפורים
    לטובת בני הזוג והנכדים
    ואז, יוצאת לה אשה מבוגרת מהבית תוהה מי אנחנו ומה אנחנו עושים שם
    אבא שלי הציג עצמו וסיפר לה שכאן גרנו לפני ארבעים שנה
    והיא בשלוות נפש עונה לו בחיוך, כן אני יודעת ואני גם מכירה אותך
    ויותר מזה, היא מוסיפה ומספרת להורי
    ``אני לא יודעת אם אתם יודעים, אבל שכחתם כאן מזוודה כשעזבתם את הבית``
    אמרה ונבלעה בחזרה לתוך הבית...
    הורי הביטו האחד בשני המומים מהחדשה המפתיעה
    וכולנו דרוכים ומחכים עד שהאשה הזקנה שבה מתוך הבית
    ובידה היא אוחזת מזוודה ישנה

    אבא שלי בחיוך נבוך אומר לאימי
    הרי זו המזוודה שעליתי איתה ארצה, וודאי יש בה ספרים
    עמדנו כולנו נפעמים
    כל החמולה בחצר הבית הישן
    מחכים לראות מה קורה
    אבי פותח את המזוודה ובה הוא מוצא שתי קופסאות ארוזות
    שתי מתנות יום הולדת
    האחת לאמא והאחת לאבא
    מתנות לרגל חגיגת השיבעים שלהם
    ולכל אחת מצורפת ברכה מסוגננת מכל המשפחה הגדולה
    עד אחרון הנכדים
    .............


    טוב, המבצע הזה תוכנן די בקפידה
    את המזוודה הישנה מצאתי במחסן אצל אחותי
    והדיירים שבמקום, אנשים פשוטים וטובים
    על אף שהיו דתיים שומרי שבת
    הסכימו לשתף איתי פעולה
    כשביקרתי במקום.

     

    והצילום של החיפושית, צילמתי אמנם במקום אחר

    אבל הוא מאוד התאים לי לסיפור.

    דרג את התוכן:

      תגובות (64)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/7/09 11:50:

      צטט: גלי באטוס 2009-07-17 18:05:04

      צטט: www.apoletevents.com 2009-06-20 17:12:10

      חושבת איך להגיב. האם על הכתיבה המשובחת, על הרעיון המקורי

      או אולי על הביצוע המושלם. כבר אמרו לך כאן כל דבר.

      אז אומר בכל זאת משהו. נהניתי משלושתם . מאד. 

       

      סליחה שאני "מתלבשת" על התגובה שלך אבל לא יכלתי לנסח זאת טוב יותר....

      פשוט ככה. מילה במילה.

       

       תודה רבה לך גלי

      הנה את רואה, אצלי אפשר גם להתלבש...חיוך

       

      מאחל לך שבת נפלאה וטובה.

       

        18/7/09 11:47:

      צטט: www.apoletevents.com 2009-06-20 17:12:10

      חושבת איך להגיב. האם על הכתיבה המשובחת, על הרעיון המקורי

      או אולי על הביצוע המושלם. כבר אמרו לך כאן כל דבר.

      אז אומר בכל זאת משהו. נהניתי משלושתם . מאד. 

       רותתתתי המתוקה

      ואני נהנה, תמיד נהנה מהדברים שאת כותבת

      כאן, שם ובכל מקום

      את יודעת את זה, נכון?

      חיבוק גדול

        18/7/09 11:44:

      צטט: יפעת בן דרור 2009-06-08 20:35:03


      כל כך מקסים כתבת וכל כך מלא השראה*

       תודה לך יפעת על המילים והמחמאות

       

       

        17/7/09 18:05:

      צטט: www.apoletevents.com 2009-06-20 17:12:10

      חושבת איך להגיב. האם על הכתיבה המשובחת, על הרעיון המקורי

      או אולי על הביצוע המושלם. כבר אמרו לך כאן כל דבר.

      אז אומר בכל זאת משהו. נהניתי משלושתם . מאד. 

       

      סליחה שאני "מתלבשת" על התגובה שלך אבל לא יכלתי לנסח זאת טוב יותר....

      פשוט ככה. מילה במילה.

       

      חושבת איך להגיב. האם על הכתיבה המשובחת, על הרעיון המקורי

      או אולי על הביצוע המושלם. כבר אמרו לך כאן כל דבר.

      אז אומר בכל זאת משהו. נהניתי משלושתם . מאד. 

        8/6/09 20:35:

      כל כך מקסים כתבת וכל כך מלא השראה*
        8/6/09 11:33:

      צטט: רומפיפיה 2009-06-08 06:35:14


      כל כך מרגש

      סיפור מדהים

      אני ממש דומעת מאושר

      יש בסיפור כל כך הרבה קסם

      וכמה טורח כדי להחזיר להורים

       מבוגרים ולו מעט ממה שהשקיעו

       בכם כמשפחה חמה ואוהבת...

      ברור שכיכבתי ובענק*********

       אני חייב להודות

      שזה כייף גדול עבורי

      לחוות את ההתרגשות הזו של אנשים אחרים

      זרים לי לחלוטין

      שותפים לחוויה כל כך משפחתית ואישית

      תודה על התגובה החמה

      אני מרגיש עצמי עכשיו

      עטוף בחיוך אחד גדול

       

        8/6/09 11:25:

      צטט: עדנוש 2009-05-19 18:22:37

      מאוד אהבתי

      לכן כיכבתי

       

       תודה תודה לך עדנוש

        8/6/09 06:35:


      כל כך מרגש

      סיפור מדהים

      אני ממש דומעת מאושר

      יש בסיפור כל כך הרבה קסם

      וכמה טורח כדי להחזיר להורים

       מבוגרים ולו מעט ממה שהשקיעו

       בכם כמשפחה חמה ואוהבת...

      ברור שכיכבתי ובענק*********

        19/5/09 18:22:

      מאוד אהבתי

      לכן כיכבתי

        12/5/09 12:34:

      ככה זה עם הדברים הקטנים-קטנים ההם

      שהופכים את הרגע לענק

      ואת האירוע לנצחי

      תודה על המילים החמות

      איזה כייף להיות שותף לזכרונות החיפושית שלך


      סיפור נחמד ונוגע.

       

      אהבתי את "פרת משה רבנו" שלך

       

      זה הזכיר לי שפעם, בגיל 6 בערך, כשאישפזו חברה שלנו, אתיקה, הלכתי אליה עם חברות לבקרה.

      וכמתנה הבאנו לה... פרת משה רבנו, שתתעודד.

       

      מאז אתיקה גדלה מאד, למדה בסורבון, התחתנה - התגרשה שלוש או ארבע פעמים

       

      אבל את הפרת משה רבנו - לא שכחה.

       

      :))))

        20/4/09 09:25:

      צטט: daaaag 2009-04-16 17:10:48

      קודם כל.. ראיתי את ה..חיפושית 

      ..כבר עשה לי טוב בלב.

      ואתם.. מדהימים בהפתעה שאירגנתם.

      סיפור מקסים.

       

       החיפושית המנוקדת התעופפה התעופפה ובחרה להתיישב בחייקי

      כשפירסמתי את הצילום לראשונה בפורום צלמים

      קראתי לו - לכה חדשה לצפורניים...

      ותודה לך על התגובה החמה

      היא עושה לי טוב על הלב.

        20/4/09 09:16:

      צטט: עלמה555 2009-04-15 13:37:52

      ראשית, הרעיון לציין כך את ימי ההולדת של הוריכם מאוד מקורי,

      והמתנה- רעיון עוד יותר יצירתי,

      וכמובן הכתיבה והסיפור -

      בקיצור אחלה פוסט. מרגש. 

      בשמחות.

       

       תודה מקרב לך עלמה יקרה

      נחמד לארח אותך בסיפור אישי

      ולזכות בהתייחסותך

      יום נפלא לך

        20/4/09 09:12:

      צטט: שירי'ס 2009-03-27 08:50:10

      השארתי כוכב

      כי אהבתי הרעיון

      ואהבתי ההפתעה

      וכי יבניאל

      מזכירה לי ילדות, רועי צאן (כמו האמיתיים של פעם), שחר מפציע והרים ברקע.

       

      נתברכתם.

       

       את יבנאל עזבתי כשאני בן 6 בערך

      והמילים שלך זרקו אותי הרחק אל חוויה מאותם ימים

      ליד הבית שלנו עבר תמיד רועה צאן גדל מידות עב זקן עם העיזים שלו

      שאהב מאוד לנגן לי בחלילו, עמדתי מוקסם מביט בו

      יושב מתחת לעץ סמוך לבית ומנגן

      היו אלה החוויות המוסיקליות הראשונות שלי כילד...

      ואת?

      היית שכנה שלי?

        16/4/09 17:10:

      קודם כל.. ראיתי את ה..חיפושית 

      ..כבר עשה לי טוב בלב.

      ואתם.. מדהימים בהפתעה שאירגנתם.

      סיפור מקסים.

        15/4/09 13:37:

      ראשית, הרעיון לציין כך את ימי ההולדת של הוריכם מאוד מקורי,

      והמתנה- רעיון עוד יותר יצירתי,

      וכמובן הכתיבה והסיפור -

      בקיצור אחלה פוסט. מרגש. 

      בשמחות.

        27/3/09 08:50:

      השארתי כוכב

      כי אהבתי הרעיון

      ואהבתי ההפתעה

      וכי יבניאל

      מזכירה לי ילדות, רועי צאן (כמו האמיתיים של פעם), שחר מפציע והרים ברקע.

       

      נתברכתם.

        17/3/09 11:17:

      צטט: הדרור 2009-03-14 07:56:13

      מכירה את החוויה של משפחה מתארגנת, על כל "שלוחותיה"

      לטיול/ מסע אחורה בזמן.

      כמה אושר זה מסב לכולם: להורים המבוגרים,לילדים ולצאצאים הקטנים.

      וזה נפלא!

      ההורים מחובקים מרוגשים

      והעיקר

      הילדים גאים

      ועיקר העיקרים- מעשה אבות, סימן לבנים.

      ***

      הסיפור באמת מרגש

      והתמונה נפלאה, כמו פיוט.

      ותודה לך על השיתוף.

       תודה גם לך

      על התגובה המושקעת

      פיוט, מזמן לא שמעתי את המילה הזו...

      תודה תודה

       

       

      מכירה את החוויה של משפחה מתארגנת, על כל "שלוחותיה"

      לטיול/ מסע אחורה בזמן.

      כמה אושר זה מסב לכולם: להורים המבוגרים,לילדים ולצאצאים הקטנים.

      וזה נפלא!

      ההורים מחובקים מרוגשים

      והעיקר

      הילדים גאים

      ועיקר העיקרים- מעשה אבות, סימן לבנים.

      ***

      הסיפור באמת מרגש

      והתמונה נפלאה, כמו פיוט.

      ותודה לך על השיתוף.

        13/3/09 22:29:

      צטט: ארנה א 2009-03-13 19:32:17


      "זה" עושה, הסיפור שלך. ולא הצלחתי להגדיר עם חום או יופי יש בו. או אולי משהו אחר מקסים.

      עלי לציין, שכשראיתי את הפרת משה רבנו חשבתי שכך הדף נפתח כדי לבקש משאלה. אמרתי: אתאפק עד סיומו של הקטע ואדע קודם במה מדובר.

      מעניין - הגעתי אל הסוף (אולי - מרגש, זו המילה?!) והיא (הפרה) עדיין חכתה לי, שאתבשל במשאלתי.

      ***

      שבת שלום.

       

       אורנה יקירה

      ראשית, תודה שביקרת בסיפור המשפחתי שלי

      האמת שזה מאוד כייף לאסוף עוברי אורח אקראיים

      ו"להקריא" להם סיפור לפני השינה

      רעיון נפלא לפתוח כאן פינת משאלות

      מקווה ששלך הבשילה

      ויותר מזה, אני מאחל לך שהיא אכן תתגשם

      במהרה בימנו אמן.

       

        13/3/09 19:32:


      "זה" עושה, הסיפור שלך. ולא הצלחתי להגדיר עם חום או יופי יש בו. או אולי משהו אחר מקסים.

      עלי לציין, שכשראיתי את הפרת משה רבנו חשבתי שכך הדף נפתח כדי לבקש משאלה. אמרתי: אתאפק עד סיומו של הקטע ואדע קודם במה מדובר.

      מעניין - הגעתי אל הסוף (אולי - מרגש, זו המילה?!) והיא (הפרה) עדיין חכתה לי, שאתבשל במשאלתי.

      ***

      שבת שלום.

        27/2/09 19:14:

      צטט: shilaa 2009-02-27 17:45:33

      איש-בבחינת "דע מהיכן באת ולאן אתה הולך".

      אשריך שזכית,ואשרי הורים שזכו לילדים שכמוכם.

       

      תודה לך

      אכן זכות גדולה נפלה בחלקנו.

      שבת שלום

        27/2/09 17:45:

      איש-בבחינת "דע מהיכן באת ולאן אתה הולך".

      אשריך שזכית,ואשרי הורים שזכו לילדים שכמוכם.

        26/2/09 21:42:

      צטט: צילי וגילי 2009-02-25 20:26:55

      פעם ראשונה אצלך, מפעים ומרגש ולפרקים אף מותח.

      חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו במזוודה שנשכחה, כביכול, היו מיני פריטים מביכים,

      אבל זה רק אני והראש הקרימינלי שלי. עזוב...

      סיפור יפה וכתוב היטב. כוכב. 

       

      הי לצילי ושלום גם לגילי

      תודה שביקרת אצלי

      זה מאוד נחמד לארח ככה עוברים ושבים

      אני מניח שאילו היה מישהו מוצא מזוודה שלי

      היו מתגלים שם פריטים מביכים...

      הם היו מן הסתם מביכים את המוצא

      כנראה שגם בדור התמים ההוא היו כל מיני שכאלה

      מעניין היה להציץ בכמה מהם.

        26/2/09 21:37:

      צטט: רוניאלי 2009-02-25 16:08:34


      מרגש!!! ...:-)

       

       

      רונית יקירה

      המילה "מרגש" אומרת הכל

      ותודה גם על החייכן שהוספת לי...

        26/2/09 21:34:

      צטט: ron294 2009-02-24 21:07:27

      איש יקר , הצלחת לרגש אותי עד מאוד , יש בנינו מאפייני ילדות כמעט זהים ואני אהבתי את כתיבתך המרגשת .

      תודה

      רון

       

       

      תודה רון

      שמחתי לקרוא שנהנית והתרגשת מהדברים

      אשמח אם תשתף אותי

      במאפייני הילדות הדומים שלנו.

        26/2/09 21:32:

      צטט: ליבלוב 2009-02-24 12:44:19


      החים בנויים מזכרונות

      לעיתים הם נמוגים עם השנים...

      כמה יפה הרעיון לחזור אחורה ולהחיות את הזכרונות.

      רעיון מקורי ויפה. שפו על הביצוע.

       

      זה מזכיר לי שבשיחות אישיות שלי עם עצמי

      (כן, יש אצלי דברים כאלה)

      אני מפציר בי לכתוב מדי יום סיכום יומי

      מעיין יומן אירועים, משום שמסתבר

      שעברתי אין ספור חוויות בחיי

      ואילו היה מישהו מלקט אחרי את הדברים

      וכותב אותם ברצף

      אין לי ספק שאנשים רבים היו צמאים לקרוא אותם.

      תודה

        26/2/09 21:27:

      צטט: loveboat 2009-02-24 12:38:35

      סיפור מרגש מאוד

      מצפה לעוד מכיתוביך אחרי שהתרשמתי מכישרונך האדיר 

       

      חני חני

      תודה על העידודים החמים

      גם אני מחכה לעוד דברים שאכתוב

      מקווה שבקרוב

        26/2/09 21:25:

      צטט: בלרינה 2009-02-24 10:03:23


      אני תמיד אומרת שכל יום שמופיע

      הוא סיבה מספיק טובה

      להזכיר לאמא ואבא שלנו

      (וכל יקירנו בכללותם)

      שאנחנו אוהבים אותם

      השיתוף שלך ממחיש את זה בעוצמה

      שאפו!

      יום המשפחה שמח לך ולמשפחתך

      ולכולנו.

      נשיקות.

      תודה לך תמרה

      על הברכות לרגל יום המשפחה.

      ואת בהחלט צודקת

      אין בכלל צורך בסיבה מיוחדת

      כדי להזכיר לאנשים הקרובים

      את אהבתנו

       

        25/2/09 20:26:

      פעם ראשונה אצלך, מפעים ומרגש ולפרקים אף מותח.

      חשבתי לעצמי מה היה קורה אילו במזוודה שנשכחה, כביכול, היו מיני פריטים מביכים,

      אבל זה רק אני והראש הקרימינלי שלי. עזוב...

      סיפור יפה וכתוב היטב. כוכב. 

        25/2/09 16:46:

      צטט: the_one1211 2009-02-24 09:57:33

      שבוע טוב

       יופי של סיפור

       

       תודה שאול

      שמח שנהנית מהסיפור.

        25/2/09 16:45:

      צטט: shirlyd 2009-02-24 09:30:52

      איש יקר,

      איש של מילים. נצל את המתנה הזאת קצת יותר?

      ואכן סיפור מרגש ונוגע

      הופך את הבוקר למשהו של כיף.

       

       שירלי שירלי

      תודה על התגובה המפרגנת

      שמח לדעת שהסיפור נגע בך ועשה לך כייף.

        25/2/09 16:43:

      צטט: מודית 2009-02-24 08:43:08


      איזה רעיון מקורי ויפה

      כל הכבוד

       

       תודה לך סמדר

      על ביקור הפתע

      ועל התגובות,

      פה ושם...

        25/2/09 16:42:

      צטט: ziala 2009-02-24 08:25:57


      מרגש.מקסים.

      איחולי לפוסט מס' 1.

      תודה לך יקירה

      האמת שאני אפילו אוהב לכתוב

      פעם רציתי לכתוב רומן

      אחר כך חשבתי שאולי יותר מתאים לי לכתוב קובץ סיפורים

      בינתיים, עברתי את טבילת האש הראשונה

      עם הפוסט הראשון הזה.

        25/2/09 16:36:

      צטט: רותישקה 2009-02-24 08:23:19


      אם אותנו זה מרגש,

      אותכם זה ריגש פי מאה בטח,

      מה שנקרא טיול שורשים,

      גם אני עשיתי זאת אבל מעבר לים כמובן.

       

       המשפחה דיברה על זה שבועות אחר כך

      והסיפור עבר מפה לאוזן אצל כל המכרים והידידים

      בהחלט היה מרגש מאוד

        25/2/09 16:34:

      צטט: נ.ב.א. 2009-02-24 08:16:27

      איששש

      ריגשת אותי על הבוקר,

      ראשית הסיפור המופלא,

      הרעיון המקורי, לחזור לשורשים

      המסע עם הילדים והנכדים,

      זה ממש מקורי,

      ואני שמודעת היטב לקישורייך הרבים

      מוקסמת מהצילום המדהים שלך.

      אתה כותב נפלא איש רב גוני שכמוך!

      חיבוק יקר!

       

       תודה לך נורית

      את מחממת את ליבי

      עם המחמאות הרבות

      שאת מרעיפה עלי....

        25/2/09 16:33:

      צטט: tsunami. 2009-02-24 06:25:58


      איזה יופי של טיול והפתעה מחממת לב שכזו בסופו

      בכלל, מאד מצא חן בעיניי "טיול שורשים " מהסוג הזה

      לא כולנו חייבים דדוקא לסוע לפולין או השד יודע לאן , אה?

      תודה לך טליה

      אילו הייתי עושה את המבצע הזה בשיתוף איתך

      הייתי אולי מחביא את הברכות בתוך ככר לחם

      או משהו דומה... 

      בערך כמו שעושים בעוגיות מזל.

       

       

        25/2/09 16:23:

      צטט: חבצלת בעיר 2009-02-24 01:40:40

      איש

      איזה סיפור מרגש.

      ממש סיפור מתח,

      האמנתי שהיא באמת מצאה את המזוודה.

      הפתעת אותי,

      מקורי מאוד .

      אין כמו רגעים של איכות עם המשפחה.

      כן ירבו.

       גם אני כמעט האמנתי

      היא שיחקה אותה נהדר האשה ההיא

      תודה לך

       

        25/2/09 16:22:

      צטט: שוש 10 2009-02-24 01:00:06

      סיפור נחמד וכתוב יפה

      למה חיכית שש שנים?

      הא לך כוכב מנצנץ.

      שוש

       

       שוש יקירה

      לפעמים לוקח לסיפור זמן להבשיל

      לפעמים לוקח לו זמן לצאת לאור.

      תודה על הכוכב המנצנץ ששלחת לי.

       

      אגב, אתמול בלילה ישבתי

      והתמוגגתי על קטעי עיתונים ישנים

      עם המדור ההוא שערכתי בעיתון

      את וודאי זוכרת את זיוה זנטוטה, יהושוע,

      עדינה ורוברטו ג'י מ"טרמינל"...

        25/2/09 16:15:

      צטט: yoaview 2009-02-23 23:54:35

       

       

       

      איש

       

      אנשים לא תמיד משאירים סימנים

      להראות את הדרך אל תוך ומתוך

      העבר הנודע והעתיד הלא נודע

       

      זאת הדרך שלך

      רק אתה לבדך

      הולך שם

      לפעמים מסתכל

      לאחור

      במבט של זיכרון

      שמאפשר לחזור

       

      היכולת לחוות ריגושית שיכלית

      ארועים אנושיים

      ביחד עם היקרים

      היא מתנה

      היכולת לחלוק עם אחרים

      היא עוד מתנה

      היכולת להבעה

      גם היא מתנה

       

      תבורך

       

      תודה על השיתוף

       

      יואב

       

       

       

       תודה לך יואב

      על התגובה המרגשת 

      חלק גדול מהברכה שיש לי 

      היא בהחלט היכולת לחלוק עם חברים

      גם אם הם וירטואלים

      את הרגעים היקרים והמרגשים בחיי.

      תודה שוב

        25/2/09 16:12:

      צטט: manhigut 2009-02-23 23:31:41

      מרגש ומלהיב. רעיון מבריק, שיתוף פעולה מדהים, ביצוע מדוייק, תוצאות מפתיעות.

      סיפור נפלא ונוגע ללב ביותר!

       

       מיכל יקרה

      תודה על הקומפלימנטים החמים

      רציתי לכתוב פה עוד דברים הנוגעים לדברים שציינת

      על רקע העיסוק שלך במנהיגות, תכנון והנעת מהלכים

      אבל אשאיר את זה לעת אחרת - בפוסטים שלך.

       

        25/2/09 16:08:

      מרגש!!! ...:-)
        25/2/09 15:53:

      צטט: *אילת* 2009-02-23 23:31:11

      אתה צריך לכתוב לעיתים יותר קרובות יקירי :)

       

      יופי של מחווה,

      יופי של תמונה

      כיף של פוסט.

       

      רק שמחות, אמן!

       

      *

       הי אילת

      אני יודע שיצאת לחופשה קצרה

      אז את תוגובתי המאוחרת תקראי אולי רק בעוד מספר ימים

      וחוצמיזה, תודה על העידוד

      אני יודע שאת מעריכה את הכתיבה שלי

       

        25/2/09 15:51:

      צטט: halinka 2009-02-23 23:29:15

      איש יקר, מה אומר ומה אדבר? סיפור מרגש כל כך הבאת לנו. איזה יומהולדת מקסים להחזיר את ההורים אך העבר בדרך כל כך יפה ומרגשת! יופי של משפחה ויופי של ילדים!!!

      תודה ו*

      לאה HALINKA

       

       תודה לך לאה על התגובה וההתייחסות

      אכן נהניתי לספר

      נהניתי לשתף 

      זה מחזיר אותי לחוויה מחדש

        25/2/09 15:49:

      צטט: אלת האש 2009-02-23 23:28:16


      איזה מרגש..

      באמת.

      בכלל זוגות שנמצאים כלכך הרבה שנים יחד זה מפעים אותי כל פעם מחדש.

       

      ובכלל שמחה עוד יותר שהייתי מקור להשראה...

        כן ולרי

      בזמנים של פעם,

      זוגות החזיקו הרבה יותר מעמד

      הרבה יותר מאיתנו

      תודה לך

       

       

        24/2/09 21:07:

      איש יקר , הצלחת לרגש אותי עד מאוד , יש בנינו מאפייני ילדות כמעט זהים ואני אהבתי את כתיבתך המרגשת .

      תודה

      רון

        24/2/09 12:44:


      החים בנויים מזכרונות

      לעיתים הם נמוגים עם השנים...

      כמה יפה הרעיון לחזור אחורה ולהחיות את הזכרונות.

      רעיון מקורי ויפה. שפו על הביצוע.

        24/2/09 12:38:

      סיפור מרגש מאוד

      מצפה לעוד מכיתוביך אחרי שהתרשמתי מכישרונך האדיר 

        24/2/09 10:03:


      אני תמיד אומרת שכל יום שמופיע

      הוא סיבה מספיק טובה

      להזכיר לאמא ואבא שלנו

      (וכל יקירנו בכללותם)

      שאנחנו אוהבים אותם

      השיתוף שלך ממחיש את זה בעוצמה

      שאפו!

      יום המשפחה שמח לך ולמשפחתך

      ולכולנו.

      נשיקות.

        24/2/09 09:57:

      שבוע טוב

       יופי של סיפור

        24/2/09 09:30:

      איש יקר,

      איש של מילים. נצל את המתנה הזאת קצת יותר?

      ואכן סיפור מרגש ונוגע

      הופך את הבוקר למשהו של כיף.

        24/2/09 08:43:


      איזה רעיון מקורי ויפה

      כל הכבוד

        24/2/09 08:25:


      מרגש.מקסים.

      איחולי לפוסט מס' 1.

        24/2/09 08:23:


      אם אותנו זה מרגש,

      אותכם זה ריגש פי מאה בטח,

      מה שנקרא טיול שורשים,

      גם אני עשיתי זאת אבל מעבר לים כמובן.

        24/2/09 08:16:

      איששש

      ריגשת אותי על הבוקר,

      ראשית הסיפור המופלא,

      הרעיון המקורי, לחזור לשורשים

      המסע עם הילדים והנכדים,

      זה ממש מקורי,

      ואני שמודעת היטב לקישורייך הרבים

      מוקסמת מהצילום המדהים שלך.

      אתה כותב נפלא איש רב גוני שכמוך!

      חיבוק יקר!

        24/2/09 06:25:


      איזה יופי של טיול והפתעה מחממת לב שכזו בסופו

      בכלל, מאד מצא חן בעיניי "טיול שורשים " מהסוג הזה

      לא כולנו חייבים דדוקא לסוע לפולין או השד יודע לאן , אה?

        24/2/09 01:40:

      איש

      איזה סיפור מרגש.

      ממש סיפור מתח,

      האמנתי שהיא באמת מצאה את המזוודה.

      הפתעת אותי,

      מקורי מאוד .

      אין כמו רגעים של איכות עם המשפחה.

      כן ירבו.

        24/2/09 01:00:

      סיפור נחמד וכתוב יפה

      למה חיכית שש שנים?

      הא לך כוכב מנצנץ.

      שוש

        23/2/09 23:54:

       

       

       

      איש

       

      אנשים לא תמיד משאירים סימנים

      להראות את הדרך אל תוך ומתוך

      העבר הנודע והעתיד הלא נודע

       

      זאת הדרך שלך

      רק אתה לבדך

      הולך שם

      לפעמים מסתכל

      לאחור

      במבט של זיכרון

      שמאפשר לחזור

       

      היכולת לחוות ריגושית שיכלית

      ארועים אנושיים

      ביחד עם היקרים

      היא מתנה

      היכולת לחלוק עם אחרים

      היא עוד מתנה

      היכולת להבעה

      גם היא מתנה

       

      תבורך

       

      תודה על השיתוף

       

      יואב

       

       

        23/2/09 23:31:

      מרגש ומלהיב. רעיון מבריק, שיתוף פעולה מדהים, ביצוע מדוייק, תוצאות מפתיעות.

      סיפור נפלא ונוגע ללב ביותר!

        23/2/09 23:31:

      אתה צריך לכתוב לעיתים יותר קרובות יקירי :)

       

      יופי של מחווה,

      יופי של תמונה

      כיף של פוסט.

       

      רק שמחות, אמן!

       

      *

        23/2/09 23:29:

      איש יקר, מה אומר ומה אדבר? סיפור מרגש כל כך הבאת לנו. איזה יומהולדת מקסים להחזיר את ההורים אך העבר בדרך כל כך יפה ומרגשת! יופי של משפחה ויופי של ילדים!!!

      תודה ו*

      לאה HALINKA

        23/2/09 23:28:


      איזה מרגש..

      באמת.

      בכלל זוגות שנמצאים כלכך הרבה שנים יחד זה מפעים אותי כל פעם מחדש.

       

      ובכלל שמחה עוד יותר שהייתי מקור להשראה...