תחת שמי אומנות הקודש
אני הוא עץ מאוד זקן ושבע ימים
ראיתי כבר רוחות עזות ורעמים
אתה עלה קטן מתנועע
בטוח בעצמו, הכל יודע
קח איתך צידה לדרך, את נסיוני
אל תזלזל, אולי זה כל מה שיש לי
כי יש ימים יפים הכל פורח
ויש שעות קשות הכל בורח
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
ולא תמיד הכל נכון הכל מובן
חיים זה לא שיעור חשבון זה גם מבחן
עכשיו עלה קטן הכל רגוע
אך מרחוק אולי ענן מגיע
קח איתך צידה לדרך את ברכתי
חצי הכוס היא מלאה תזכור תמיד
וכשהשמש אל הים שוקעת
אל תדאג מחר היא שוב זורחת!
תחזיק חזק עלה קטן שלי
כי לא תמיד הכל בחוץ בהיר
ורוח סער וסופה קרה
תזכור ותתחזק אני איתך!
תחזיק חזק עלה קטן שלי.
פוסטים פופולאריים
-
החלק הטוב בפוסט ההוא
11/1/11 | 3001 צפיות
-
עשיתי זאת במשך 20 שנים וזו התוצאה
16/12/09 | 1435 צפיות
-
הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים
1/5/11 | 1165 צפיות
-
כל אחד צריך ...
25/3/09 | 942 צפיות
-
מירוץ נגד הזמן
15/3/09 | 633 צפיות
-
פותחת בפניכם את ביתי
3/2/11 | 989 צפיות
פוסטים אחרונים
- יצירות חדשות 12/11/19
- יצירות חדשות 12/11/19
- מבחר יצירות (ניתן ללחוץ על כל תמונה ולהגדילה למי שסופר לי רימונים) 1/11/11
- יצירות חדשות על קלף 4/5/11
- הכסאות בשורות הראשונות נותרו ריקים 1/5/11
- פותחת בפניכם את ביתי 3/2/11
אשת חיל מי ימצא מול "אמא עשי טובה תביאי עוד קציצה...
"אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מכרה" יום שישי בערב הגברים במשפחה חוזרים מבית הכנסת, מנשקים את ידי האם והאישה ומתכנסים מסביב לארוחת שבת. אשת חיל מי ימצא, מדקלמים בנגינה עדינה לכבוד מי שעומדת במרכז, מי אשר במשך שישה ימים טורחת ועמלה בבית ומחוץ, מסיעה לחוגים, מנקה , מבשלת, משכיבה לישון ושרה שיר ערש, עושה קניות ועוד. באותו רגע הכל נעצר, הזמן כאילו נעצר מלכת, כולם מכבדים את מי שמנהל ודואג לתפקוד תקין של הבית.
לא, זה לא קורה אצלי בבית, ממש לא, אפילו לא מתקרב לכך... אצלי בבית חוזרים הגברים ממשחק כדורסל או כדורגל, מזיעים ומריחים זיעה חמוצה, משתרעים על הספות מניפים את הרגלים באויר ומנחיתים על זכוכית השולחן שזה לא מזמן הוברקה. מזפזפים מערוץ אוכל לאחר, תעביר ל2 עשה טובה ... לא רגע יש משחק טניס בספורט... נו עזבו אתכם, תשימו חדשות כבר... ואני במטבח, עורכת שולחן, מטבלת את הסלט ומגישה לקערות הגשה.
אמא, מתי אוכלים אני הרוג, מת לישון... אמא מה יש לאכול, מה הכנת היום... ונמרחים בכל פוזה אפשרית על הספה הנקייה שאינה מכוסה. קדימה לשולחן דוהרת חבורת הגברים ופוצחת במסע אכילה מכל הבא ליד. שיחקת אותה הערב הם אומרים, הצליח לך הניסיונות... אחלה ארוחה, מסתלבטים עלי... תטעמו מהכל אני מצווה, הפעלתי את מיטב חוש היצירתיות שלי היום ואני מבקשת דוח על כל תבשיל ובנפרד. את מלכה, כך מגדיר אותי האמצעי... לא שרים לי "אשת חיל מי ימצא"אבל אני האישה,האמא האולטימטיבית בשבילם, כל עוד יש אוכל על השולחן. ולי לא אכפת בכלל, העיקר שביום שישי השולחן יהיה מלא בגברים רעבים ומזיעים וכמה שיותר וכשהם גם עייפים, אז יוצאים להם פנינים מהפה.
|
פרופיל
ארכיון
תגיות
תגובות אחרונות
-
צחיתוש
בתגובה על כרטיס ברכה לחתונה ולכל אירוע
-
rinat*
בתגובה על אשת חיל
-
צחיתוש
בתגובה על ראיון עם חגית רימון
-
צחיתוש
בתגובה על הדלקת נרות שבת
-
יעל חיון
בתגובה על השם שפתי תפתח
-
יחדיו נמתיק סוד
בתגובה על שמע ישראל
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ובכל זאת אני שומע געגוע לשיר
*
נשמה, קצת קשה להביט עלי בוקר צהריים וערב
אחרי שאני אספר לך איך אני קמה, אולי תוותרי לאיריס על התענוג
אם יש דבר שאני מכורה לו, זה לקום בבוקר לבד לשקט של החיים
אני אגלה את מיקומי, אני קיבוצניקית כבר יותר מ 30 שנים, אני יודעת לא רואים עלי ואף אחד לא מאמין לי
אני לא לובשת דגמ"ח ונעלי פלדיום
קמה בלי טלוויזיה או רדיו, מדליקה הדוד, מכינה קפהמצרפת סיגריה ויושבת בשקט, בוהה מול העשבים השוטים שחושבים שנולדתי לעבוד בשבילם כל החיים.
לא צריכה לחייך לאיש, לא צריכה להלביש איש, לא מתבקשת להיות נחמדה לאף אחד, רק אני עצמי והקפה שלי...
גברים זה טוב בשביל הלילה וכדאי שייצאו מוקדם בבוקר לפני שאני מתעוררת ליום חדש, מתוך שינה אני עלולה להיות יותר נעימה מאשר כשאני מתעוררת ומגלה את המציאות שקמה איתי בבוקר... :)
אחרי שעה כשאני כבר אחרי מקלחת חמה, עם מגבת מסובבת על ראשי וחלוק חם, מאתרת איזו חציאת וחולצה, לא מידי חשופה, בכל זאת העובדים צעירים ממני מעל 10 ועשרים שנים...
עדיין אני לא מחייכת...
רק כשאני מורידה את המגבת מייבשת השיער ומסתרקת, עומדת מול המראה ואז אני מחייכת... וואלה לא רע בכלל מה שמתגלה מול עיני...
משם והלאה אני מוכנה לפגוש כל דמות שתופיע לפני , לחייך ולהנעים את השעה...
אז בואי נסכם שמהשעה תשע ואילך, כדאי לפגוש אותי
פשוט אין טעם קודם יקירה...
אז קבענו לתשע? כל בוקר באותה שעה... ואם יש לך זמן, הקפה עלי ....
איריס יקרה לי מכל,
אני ממליצה לך להביט בוקר, צהריים וערב בלילוש המקסימה. אומרים שלהביט באשה חייכנית מקסימה, זה מדבק!
התגובה שלך מזכירה לי את חמותי הפולניה (בת 86 ועדיין קודחת). אני זוכרת שכשהוריו של גרושי הפגר, היו בין החיים, היינו הולכים לבקרם בכל יום שישי. הם היו פולנים ואצל פולנים חייבים להתאחד בכל ארוחת שישי, אחרת הפרצופים של האמא יהיו יותר חמוצים מלימון ששהה חודש בבית שחי של אמא של בנצי מאסקימו לימון.היינו אוכלים שם טוב, שומעים כמה שבעלי היה ילד יפה ומוכשר כשהיה ילד, ומדליקים נרות שבת. אח... נוסטאלגיה...
באהבה, לורי, אלופת בני ברק בקונג-פו, בעברה שוחטת בבד"צ.
מה זה חשוב העיקר ההנאה, צוחקות, ציניות, מפרגנות
תצטרפי לחגיגה
להזיק זה לא יכול, אבל כמה רגעים של חיוך נשי ורק של נשים
מי יכול עלינו
כל כותבי השירים והסיפורים לא יוכלו על הציניות והפירגון שלנו
יאללה בואי, אולי נצא לשתות משהו מכאן, אז מה אכפת לך להצטרף...
חגיגה ... בלי גברים... יש זמן גם לזה
מה זה כאן? פרגון נשי אמיתי או מועקת הציניות?
אין אין עליך
את מצחיקה אותי
אני יושבת במשרד, כן שעות מטורפות, זה חלק מהשלמות שלי ...
צוחקת לעצמי
מי שעובר על פני דלת הזכוכית של משרדי רואה אותי צוחקת וחושב שאיבדתי את השפיות, מה שקל שיקרה לי בשעות האלו
שירים כבר כותבים עלי כאן, דוקא לא רעים
אגב שירים עלי, איך קורה שגברים בשעת משבר (וחלילה אני לא מתבדחת על זה) הופכים למשוררים
פתאום כל הניבים שרציתי לשמוע כשאהבתי, יוצאים להם מהפה בכזה שטף ובכזאת טבעיות, כאילו נולדו משוררים...
אבל זה לא קשור לעניין
אני מחכה לספר השירים שייצא על שמי, סיפורים עלי יש מלא, רק מהמכתבים ששלחו לי אני יכולה לבד להוציא ספר...
אגב המחמאות, פצצה וכאלה... אוייש יקירתי, אני כבר רואה את עוויתות הקנאה מבעד למסכי המחשב...
תודה נשמה, את מופלאה
נראה לי עליך כתבה עלמה זוהר את השיר - המופלאה בנשים...
מה קורה לכן נשים יקרות?
לילוש היא לא רק האישה המושלמת, היא גם האמא המושלמת!!! איפה עוד אפשר למצוא אמא פצצה כזאת, שנראית מדהים, ומצליחה לרצות את כל הגברים מסביבה? איפה? אצלכן??? חה חה.
לילוש, את האישה האולטימטיבית. אני חושבת שראוי לכתוב עלייך ספר שירים (וגם להוציא לכבודך תקליט), וללא ספק אשת חיל מי ימצא, זה לכבודך.
יש לך כשרון לכתוב בצורה משעשעת ונוגעת ללב.
בהערכה רבה,
לורי
כותבת רב המכר: "אחרי כל תקופת נידה - מגיעה אלי החסידה", אלופת בני ברק בהטלת כידון, מתאבקת בבוץ, ונשיאת ארגון "סבתות מניקות".
אין שלמות בכלום, בכל דבר גם אם הוא נראה שלם, יש מה להוסיף ולשפר.
אבל, אני האשה הראשונה בחיים שלהם ובשבילם אני המושלמת בנשים...
לא שווה?
לא יודעת האם זאת שלומות.
אבל כיך לקרוא
עם היד על הלב, אני לא חושבת שאני האישה והאמא המושלמת, אבל יש לי את זה.
כל יום ובמשך היום אני מחליפה כמה חליפות.
פושטת פיז'מה של אישה (לפעמים גם אין צורך, כחלק מהנשיות) ואז לובשת חליפה של מנהלת, בדרך מריצה כמה ריקודים על הרחבה ואז לובשת שמלה, חוזרת בלילה הביתה, שמה עלי איזו חולצה פשוטה, אחרי הקפה וכמה פוסטים, שוב לובשת פיז'מה ושוב אישה... וביום שישי אני מהבוקר עם איזו חולצה ומכנסיים מסמורטטים ובהינף מקל הקסם, אני מבשלת, מנקה, מכבסת, מסדרת, מנקה אבק, מגישה לשולחן, מדיחה כלים ו.. מתמוטטת על הספה עד שנרדמת...
אמא או לא אמא... אישה או לא אישה... :)
אז יש שלמות?
יפה יצא לך, נעים וטעים, אני עוד אתחיל להאמין שאת שלמה עם הנשיות-אמהות שלך. :))