ביום רביעי האחרון נפגשתי עם עידו, בחור ישראלי צעיר שהגיע לעבוד בברלין. הוא הגיע אליי דרך חבר שלו ששירת בנח"ל עם חבר של חבר של אחי, או משהו כזה. מאחר שכל ישראל אחים, והחוליה האחרונה בשרשרת הרופפת הזאת היא אכן אחי, זה היה רק טבעי שניפגש על מנת שאחלוק עימו את מיטב העצות הבסיסיות שלי לברלינאי המתחיל.

אחרי שנפרדנו לשלום, חשבתי על כמה זה קשה להיות חדש בעיר הגדולה הזאת כשהבדידות הצוננת חודרת לעצמותיך ללא רחמים. נזכרתי במזל שהיה לי כשהגעתי לעיר וחיכתה לי כבר דירה ומישהי שריככה את הנחיתה שלי כמו מעיל פרווה מחמם של נשות צפון הקו-דאם העשירות. 

הפעם הראשונה שהתוודעתי לקיומם של עוד ישראלים בחלל החיצון לדירתנו היתה שקיבלתי את הניוז-לטר של אילן וייס. אם יש איזה מכנה משותף כמעט לכל נפולת הנמושות הזאת ע"ש רבין היושבת בברלין,זה אותו ניוזלטר מפורסם שמגיע למפתן תיבת האימייל פעם בחודש.הניוז-לטר שתמיד ייפתח במשל, פנינת חוכמה רומנית או סתם בדיחת קרש של מר וייס, הוא לא פחות ממדורת השבט המקומית שמקבצת אליה את כל הזרמים הישראלים השונים בברלין. מהחב"דניקים  בשרלוטנבורג ועד הרווקות מפרנצלאוואר ברג.

כולם קוראים אותו, או יותר נכון מרפרפים עליו במהרה בתקווה למצוא דירה, עבודה או אירוע מעניין. אני מסתכן כאן אולי בתביעת נזיקין או דיבה (אילן ווייס במקצועו הוא סוכן ביטוח ועו"ד) אבל הניוזלטר שלו בעיקר מעלה ריח עסקני-פיינשמייקערי של קהילה יהודית מיושנת שנמצאת פה משנות ה-70 שלא כלכך יודעת מה לעשות עם כל הישראלים החדשים ששוטפים את העיר בשנים האחרונות. ואכן במחווה יפה של רצון טוב ביקש לאחרונה מר וייס רעיונות והצעות כיצד לשלב את הקבוצה ההולכת וגדלה של הישראלים בברלין, בחיי הקהילה היהודית. למרות הרצון הטוב אני לא בטוח כמה הסימביוזה הזאת אפשרית בכלל. רוב הקהילה היהודית בברלין מנותקת מההוויה הישראלית כבר שנים ושכחה ממזמן מאיזה צד מנגבים את החומוס, ורוב הישראלים החדשים לא ממש הגיעו עד לעיר הקודש ברלין כדי להתחבר למסורת היהודית, ושכחו מזמן כבר מאיזה צד קוראים את ההגדה בפסח.

אבל כאן אני בא לעזרתכם.

תקראו לי שוורץ. שטפן שוורץ. מזנק אליכם כמו סופר-מן שחור מהשמיים ומציע לכם את הצד המעניין והאפל  של אותו ניוזלטר לבן וחיוור.   למרות שתוך כדי כתיבת שורות אלו, אני לא יכול שלא לתהות, משל אני  קארי ברדשאו עם מקינטוש מופנה לחלון, למי אני פונה בכלל? האם העובדה שגרים בעיר הזאת  כ-3,000 ישראלים הופכת אותנו לאיזה סוג של קהילה? ניסיתי להיזכר איזה ישראלים יצא לי להכיר עד היום בעיר והאם יש משהו המשותף לכולם.

בהתחלה פגשתי את הנדל"ניסטים בבארים בורגניים במערב ברלין, שכמו ישראלים טובים חולמים להביא את המכה בשוק הנדל"ן המקומי. במערב גם אפשר למצוא את עובדי השגרירות הישראלית בגרונוואלד, שכמו פקידי ציבור נאמנים מתחברים בעיקר אחד עם השני.

היו גם את היהודים הרוסים שפגשתי במסעדת "קדימה" שהגיעו לגרמניה בתחילת שנות ה-90 במקום לעלות ישראל, והייסורי מצפון על כך כנראה דואגים לפמפם את הזיקה שלהם לישראל בכל הזדמנות אפשרית עם חולצות של "תגלית" ודגלי ישראל בהפגנות. 

בקרויצרג היו את שלושת הסטודנטים הישראלים שעובדים במסעדה  הוויאטנמית קטנה ומעדיפים להתבולל בהוויה הגרמנית הסטודנטיאלית שלהם  ועל כן מעורים ושולטים היטב בשפה ובתרבות המקומית באופן שמטשטש את מוצאם. וכמו בכל מקום בעולם יש את החבד"ניקים, שכמו תמנון חובש כיפה שידו בכל ויד כל בו, דואגים  לעצור את ההתבוללות זאת ונמצאים תמיד בכל מקום  שהרב הרועש שלהם והאוטו של  ביאת המשיח יכול להגיע אליו. עוד תמנון שידו בכל ויד כל בו, אך ממניעים אחרים, הם ההומואים והלסביות שמפוזרים ברחבי ברלין. חלקם אמנים, סטודנטים או חב"דניקים (?), שביקרו בבירתם העולמית יותר מפעם אחת לפני  שהתאהבו בה והחליטו להעתיק את עצמם לכאן לתמיד כדי להיות קל"ב (קרובים  ל"ברגהיין").

אני בטוח שיש כאלו שעוד לא הכרתי ומדובר במיפוי די מהיר ושטחי, אבל מגוון הטיפוסים שיצא לי להכיר עד היום כבר גרם לי להבין שחוץ מתעודת זהות כחולה, הדבר היחיד שמשותף לכולנו הוא שאין לנו שום דבר משותף. הקהילה הישראלית בברלין היא כמו פסיפס קיר צבעוני ואוריינטלי במסעדה טורקית, שיותר מכל מזכירה מקום אחר, ארבע וחצי שעות טיסה מפה.  

הבלוג הזה, חוץ מלשמש במה רעועה להגיגיי וחוויותי בעיר, נוצר כדי שאני (ואתם!) נוכל לשתף ולהמליץ על כל דבר ישראלי או גרמני חדש ומעניין, גבוה או נמוך שקורה בעיר הזאת באופן שיפיל את החומות ויאחד את שורות הקהילה הישראלית בברלין. ככה, אולי אנשים חדשים בעיר ירגישו קצת פחות אבודים עם הגעתם ו"כל ישראל אחים" לא תהיה עוד סיסמה ריקה מתוכן על גבי סטיקר של חב"ד.

שלכם

שטפן שוורץ  

 ***************************************************************

עושים משהו מעניין בעיר? יודעים על משהו ורוצים לשתף? להמליץ? להזהיר? אל תהיו סנובים,שלחו,שלחו. ותעבירו הלאה למען עתיד טוב יותר לילדינו ולקהילה הישראלית בברלין.  

אפשר גם במייל : schwarzberliner@gmail.com    

 מכיוון שפוסט ההיכרות שלנו יצא קצת ארוך נסתפק רק ב2 המלצות קצרות להפעם:

 % כמו בכל חודש, יתקיים מחר מפגש ישראלים בקפה BALTAS  בGoltz strasse בשוננברג. מעולה לאנשים חדשים בעיר,כמו עידו. להשלמת החוויה אפשר אח"כ לקנח בפלאפל "חביבי" המעולה שנמצא לא רחוק משם.פרטים נוספים בקבוצת berlin-tlv בפייסבוק

% ואחרי הפלאפל קצת אומנות לעם: למי שמאס ב MITTE  וכבר מכיר את הגלריות של Neukolln, רחוב Heide strasse  ליד הHauptBahnhof ,מעוורר את סצינת האמנות עם תערוכות חדשות ומעניינות. לפרטים: ,http://heidestrasse.com/.  

-----------------------------------------------------------------------