כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    יש שירים שנוגעים במקומות רגישים - זמר שלוש התשובות

    49 תגובות   יום שלישי, 24/7/07, 21:46

    עם החבר הראשון שלי הייתי מגיל 15 עד 18, האהבה הראשונה הגדולה שלי, אהבה ענקית באמת, גיליתי איתו יחד מהי אהבה ועוד כל מיני דברים יפים של גיל נעורים. בערך שנתיים וחצי היינו יחד והכל התנהל על מי מנוחות סוערים, אבל כשהייתי בת 17 וחצי בערך הוא פגע בי מאוד במשך תקופה, ואני אהבתי אותו כל כך ורציתי לסלוח, ניסיתי לדבר על ליבו, ניסיתי לשכנע, חיכיתי לו שעות בחלון כי אולי הוא יבוא, כאבתי נורא ורק רציתי שישוב למרות הפגיעה הכואבת בי, לא חשבתי אפילו שאולי עדיף לפרק ולסגור את העניין סופית, להעיף אותו לכל הרוחות כמו שהגיע לו. הוא חזר בסוף, ותקופה קצרה היה לנו שוב טוב יחד, אחר-כך לי זה כבר לא התאים לא הצלחתי באמת למחוק את הכאב הרדום שנותר שם אף על פי שנחלש וקהה, ובסוף נפרדנו ביוזמתי כשהלכתי לקורס הטרום-צבאי (ודווקא אז הוא זה שלקח את זה נורא קשה).

      

    בשנת 1998, כשהייתי בצבא, יצא האוסף "עבודה עברית" שכלל בתוכו את "זמר שלוש התשובות". זו פעם ראשונה ששמעתי את השיר הזה, שביצעה שם זהבה בן בקולה מלא הבכי (ואז גם גיליתי שאין לה ריש בכלל והיא אומרת למשל "צאיך" במקום "צריך" (אבל זה לא קשור בכלל, ואני גם בטוחה שכולכם תלכו לבדוק ובצדק וגם תקרעו מצחוק (יש קטע פה, שימו לב ל"צריך" אבל גם ל"אמר" ו"מבריקה"))). שיר כואב שמצליח לגעת ובעיקר לעורר את חמתם של רוב האנשים וגם זה בצדק:

     

    זמר שלוש התשובות

    מילים: נתן אלתרמן
    לחן: אריה לבנון

    הוא אמר: "אם תלכי אחרי
    לא קטיפה תלבשי ולא משי
    יהיה מר עד בלי כח אולי"
    אז אמרה היא: "לאט, כח יש לי
    אם צריך אתהלך בסחבות
    כלובשת קטיפה מבריקה
    אם צריך אקרצף מרצפות
    ואהיה בעיני כמלכה.

    כל אשר תבקש ותשאל
    אעשה ואוסיף לשמוח
    יהיהי טוב, אהובי, יהיה קל
    לעולם לא יחסר לי כח"

    אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד
    ואותך אעזוב מיותרת
    בלילות ארוכים מחכות
    עד שובי מזרועות האחרת?"
    "אם צריך לחכות אחכה"
    כך אמרה ופניה באור.
    "אם צריך לבכות לא אבכה
    העיקר שאדע כי תחזור
    כל אשר תבקש ותשאל
    אעשה ואוסיף לשמוח
    כי את זאת אהובי יהי קל
    לעולם לא יחסר לי כח"

    אז אמר: "מה יהיה אם אגיד
    כי עליך לקום וללכת
    ולשכוח אותי ושנית
    לא לחזור כי לרחוב את מושלכת?"
    היא רק רגע שתקה ותחייך
    אז דברה ופניה ככפור
    "אם תאמר לי ללכת, אלך,
    אם תאמר לא לחזור, לא אחזור,

    אך דבר רק אחד אל תשאל
    אל תאמר לי אותך לשכוח
    כי את זאת אהובי לא אוכל
    בשביל זה לא יהיה לי כח

     

     

    נמלאתי כעס בכל פעם ששמעתי את השיר הזה, וברור היה לי גם אז שזה בעיקר כעס על עצמי, על שהייתי נערה טיפשה לא הרבה זמן לפני כן. הרגשתי כמו ההיא בשיר הזה שסובלת יחס-לא יחס מצד ה"אהוב" לכאורה. מילא הבית הראשון, אבל אחרי הבית השני אין ספק שהיא היתה צריכה לשלוח אותו לאלף עזאזל, ואחרי הבית השלישי - אני באמת לא רואה שום סיבה סבירה להמשיך לדבר עם היצור הזה שהיא קוראת לו "אהובי".

    התחשק לי להגיד לה לזהבה: תזרקי אותו, תבעטי בו, את לא חייבת לשאת יחס כזה, את שווה יותר, הרבה יותר.

    איזו השפלה, בחורה שמבטלת את עצמה, ומוכנה לעשות הכל בשביל האהבה כשהצד השני בעצם לא מראה בחזרה את אותה האהבה ואפילו לא חלקיק ממנה, מזלזל בה ברמות וממש דורך עליה. אהבה היא לא סתם מילה, היא נמדדת במעשים, ומי שמעיז לפגוע בך לא באמת אוהב אותך.

     

    הטריד אותי למה אנחנו לפעמים לא יודעים להרפות, ולא יודעים להיפטר ממישהו שעושה לנו רע, למה אנחנו ממשיכים לחפש את קרבתו של מי שמצליח לפגוע בנו במקום להתרחק ולהבין שזו לא באמת אהבה. למה אנחנו מוכנים למחול על כבודנו ולחפש את קרבתו של זה שלא יודע להעריך אותה בכלל.

     

    סלחתי לעצמי על הטעות ההיא, כי זו אהבה ראשונה, כי זו היתה אהבה גדולה, כי הייתי צעירה מאוד וטיפשה, ולמדתי ממנה והפקתי לקחים - שיש דברים שלא סולחים עליהם, שצריך לדעת מתי לחתוך הכל למרות הכאב שבזה, שעדיף להיות לבד ולא עם מישהו שלא יודע להתייחס אלייך, שאנחנו שוות יותר מזה - הרבה יותר מזה.

     

    ונזכרתי בכל זה בגלל חברה שסיפרה על מישהי שעדיין מחפשת קרבתו של בחור שיצא איתה ועבר לו הלאה וכבר יוצא עם אחרות (וגם יותר מזה מן הסתם), והיא עדיין מנסה להבין מה קרה כי הוא לא אמר כלום, עדיין רוצה אותו ולא יכולה לקלוט מה הלך שם בעצם. והרי זה לא משנה מה קרה בכלל - כי כשמישהו לא מעוניין מספיק בחזרה, אז לא צריך, שלום וביי. ותעזבי, תעברי הלאה בעצמך, את שווה יותר מזה, תמיד.

     

    (כל הנ"ל מיועד גם לבנים, פשוט יותר קל לי לכתוב לבנות)

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (49)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/7/07 23:19:

       

      צטט: הברמנית 2007-07-28 22:53:34

      ואללה, פעם דיברנו על זה - על השיר ועל התופעה כולה.

      טוב שכתבת כפי שתיכננת. יצא פוסט מעולה.  

      יש לי עוד פוסט או שניים בנושא שירים כאובים, מתישהו זה בתכנון.

      אין ספק שהשירים האלה הם תופעה ומעוררים רגשות אצל כולנו.

      ותודה.

        28/7/07 22:53:

      ואללה, פעם דיברנו על זה - על השיר ועל התופעה כולה.

      טוב שכתבת כפי שתיכננת. יצא פוסט מעולה.  

        26/7/07 16:03:

       

      צטט: מביטה 2007-07-26 08:34:13

      לפעמים קשה לנו להרפות, גם אם ההגיון צועק אחרת.

       

      אבל מה שחשוב במקרה שלך הוא שסלחת לעצמך.

       

      זה הכי חשוב. :-)

      צודקת ושוב צודקת. לפעמים ההגיון איננו בראש מעייננו, אני מכל פעם כזאת שקרתה לי (ודווקא לא היו לי הרבה) לומדת המון לפעם הבאה (שלא תהיה כזו).

      וצריך לדעת לסלוח לעצמנו, אנחנו אנושיים אחרי הכל.

      ותודה.

        26/7/07 08:34:

      לפעמים קשה לנו להרפות, גם אם ההגיון צועק אחרת.

       

      אבל מה שחשוב במקרה שלך הוא שסלחת לעצמך.

       

      זה הכי חשוב. :-)

        26/7/07 00:47:

       

      צטט: לנינה 2007-07-25 15:25:41

      השיר הזה כואב ונוראי בעיניי..הייתי שנה מתחתייך כשהוא יצא.

      עבדתי בלחם ארז וקרעתי את התחת בשביל גרושים.

      ויום אחד, כשניקיתי שולחנות והשמש היכתה בי עם קרניה,

      שמעתי את המנגינה והמילים וצחקתי שישנן נשים כאלה פאתטיות.

      לו רק יכולתי לחזות שאני עתידה לפגוש 3 שנים אח"כ, בחור שיגרום לי להתנהג בדיוק כמותן..

      למה אנחנו עושות זאת? (ולא רק אנחנו אלא גם הגברים), כי בני אדם חייבים סגירות..

      (CLOSER)

      אם היא חד צדדית, אנו לא נפסיק לחפש אותה...ונשלם כל מחיר. ככה עובד המוח הגאוני שלנו. 

      אחחח... אפילו שחשבת על זה מראש לא הצלחת מלהימנע ממערכת יחסים כזו, מתברר שיש דברים שצריך ללמוד על בשרנו. טוב שיוצאים מזה אחר-כך.

      צטט: נעם שבת 2007-07-25 20:17:56

      יש דברים בגו,

      אך עם זאת, יש לי קושי עם חלק מהדברים שאת אומרת.

      אמנם פנית בהשראת השיר לקהל הנשי, אך גם נשים יכולות להתייחס

      בצורה נוראית לבני הזוג שלהם - בעוד הם מכרכרים מסביבן.

      מנסיון אישי שהיה לי, לא הייתי מסוגל להגיד לעצמי שהבחורה שאני כל כך אוהב

      לא 'שווה' אותי. לא באמת האמנתי בזה. אם כבר, חשבתי בזמנו שאולי אני לא שווה אותה, אבל

      זה כבר תסביך אחר לגמרי.

      תכלס יש פעמים שבהם אחד מבני הזוג הוא באמת מניאק\ית חסר רגשות שנוח לו\לה 

      עם המצב הקיים, תוך ניצול של האהבה הגדולה של הצד השני.

      אבל לדעתי ברוב המקרים זה פשוט צורות שונות של אהבה. ומכיוון שאין הגדרה ל'מה זאת אהבה', אי אפשר באמת להאשים אף אחד. כל אחד חי לפי תפיסתו - בלית ברירה לפעמים.

      בסופו של דבר קשר טוב ו'הוגן' מתקיים כאשר תפיסת הזוגיות והאהבה של כל אחד מהצדדים מספקת את הצד השני... 

      כתבתי שם בקטן בסוף שזה מופנה גם לגברים, ולי פשוט יותר נוח לכתוב את זה כמו אל עצמי ולכן זה מופנה לנשים, אין לי שום ספק שיש נשים שמתייחסות נורא אל בן הזוג שלהן, בדיוק המקרה ההפוך מזה המתואר פה, וזה נורא בעיניי באותה מידה.

      אני לא מסכימה שזה תמיד צורות שונות של אהבה, לפעמים פשוט יש פה אהבה רק מצד אחד. וגם אם אלו צורות שונות של אהבה וצד אחד נפגע באמת אזי זה לא מקום שנכון לו להיות בו. וזה אפילו חשוב יותר מאשר התפלמסות מה זה בדיוק. פשוט - כשרע לך אז אל תסכים שזה יישאר ככה, זו בעצם הנקודה החשובה.

      צטט: אביב מצא 2007-07-25 22:13:25

      לגמרי :)

      מחייך

      צטט: mi amiga 2007-07-25 23:06:34

      לדעתי רוב המקרים האלו נובעים מאי סגירת מעגל...

      זה משהו שעוד הרבה זמן אחרי יכול להציק....

      וזה פשוט תענוג לקרוא את כתיבתך

      תודה רבה מחייך

      דברים כאלה מציקים לא מעט זמן אחרי, לפעמים לוקח לנו זמן להתגבר.

        26/7/07 00:41:

       

      צטט: manobela 2007-07-25 10:47:52

      שיר מצמרר בכל פעם שאני שומע אותו

      זו אהבה טהורה, נקייה, מהממת

      ולפני שקופצים עליי כאן...

      נכון, היא מבטלת את עצמה, נכון היא לא רוצה כלום בחזרה וגם יחס רע מספיק לה.

      זוהי אהבה אמיתית, אהבה שאינה תלויה בדבר, וכו' וכו'

      אז מהמקום השיפוטי של כולנו, מהמקום של האגו, אנחנו נחרדים

      כי מה פתאום שככה? מה אני פרייאר?

       

      וכתבת באחת התגובות "שהשיר הזה הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לאיך צריכה להיראות אהבה"

      האמת היא שזה העציב אותי לקרוא

      אהבה לא צריכה להיות כמו כלום, היא פשוט אהבה, אין לה חוקים...

      מה שאת מדברת עליו הוא מערכת יחסים,

      קשר בין שני אנשים שמבוסס על הדדיות, מערכת של תן וקח,

      הרי מה עולה כאן מתוך התגובות?

      אני אוהב אותך כל זמן שתספק את צרכיי ואם תחדול, גם אהבתי תחדול

      ואת זה אומר מי שלא ידע אהבה, מי שחושב שאוהב, שמבולבל

      יש בנו מלא רגשות לאחר, וקשה להפריד אחד מאחר

      אהבה אינה תלות, אינה תשוקה וסיפוק, באהבה אין כבוד

      אתה צודק - לאהבה אין צורה ברורה או חוקים, אבל אהבה כזו בהחלט עשויה להזיק לבעליה. לדעתי שום אדם לא צריך לבטל ולהשפיל את עצמו בשביל אדם אחר, ומצד שני בעיקר כשאתה צעיר מאוד אז זה מאוד קשה להוציא את עצמך מהמצב הזה, שאתה לא באמת רוצה להיות בו אבל שבוי בו בשל אהבה עזה למישהו שפוגע בך.

      צטט: מירב שובל 2007-07-25 11:03:03

      אחלה פוסט. בהסתכלות לאחור לצערי גם מבינה... אני הייתי עם מישהו שעשה לי רע ובכל זאת נשארתי וקיבלתי הכל. אבל לבסוף הצלחתי להשתחרר... כנראה שמגיע שלב שבו המוח גובר על הלב...

      העיקר שהצלחת, למוח יש מקום חשוב בחיינו ובצדק, עם כל הכבוד ללב ולאהבה, אני לא מאמינה שצריך להישאר במקום שרע לך בו.

      צטט: עדנה ויסלר 2007-07-25 11:35:05

      ליזה, פוסט נהדר ומעניין

      כרגע זה פוסט שלושת הכוכבים

      אבל, מקווה שאוכל לתקן את זה:)

      גם אני הייתי צאיכה לצאת (או לברוח, או לעזוב) הרבה יותר קודם.

      מה לעשות, לפעמים, צאיך לעבור את כל הדרך הזאת.... :)

      תודה עדנתי.

      והעיקר שיצאת למרות שעברת את כל הדרך, ושלמדת מזה, כי אין כמו ללמוד מטעויות ומנסיון.

      צטט: ויק. 2007-07-25 12:42:51

      ליז המהממת

      יפה שלי כל כך נכון וחיובי

      הכי טוב להמשיך הלאה כמו שכבר כתבו

      ולא פעם ...

      אני מקסימה

      ואמיתית

      אוהבת המון המון

      שלך

      ויק.

      מי כמוך מבינה אותי - ויק יקירתי.

      אנחנו ממשיכות הלאה כשצריך, ועוד נמצא את הטוב ביותר.

      צטט: olikerd 2007-07-25 13:23:42

      לא אוהב את השיר - אל תקחי את זה אישי - חוויותייך אותנטיות  ולא  אומר עליהן מילה

       אבל זה אחד משירי האהבה הטוטאליים עד כדיי עוורון של אלתרמן השני הידוע לא פחות זה נגון עתיק - שנגמר ברשרוף את ביתך עלייך .

       לא יודע לא אוהב את הרטוריקה הזאת ואת השירים אבל יש לאלתרמן הגאון דברים נפלאים כמובן כמו

       

       הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה

       הדממה הזאת היא שלך

       

      כשחיפשתי את מילות השיר הזה מצאתי גם את השיר ניגון עתיק ודווקא עליו יש מין ויכוח כי שם כתוב משהו כמו שהקנאה תשרוף את ביתך עלייך ולכן יש ויכוח אם זה באמת או מטאפורה. בכל מקרה די נורא.

      ואין ספק שהוא גאון וגם השיר הזה למרות מילותיו מצליח לעורר רגשות חזקים ולכן השיג את מטרתו.

      צטט: בובההה 2007-07-25 15:21:19

      השיר בביצועה של רבקה זוהר, הרבה הרבה יותר מוצלח.

      אלתרמן הוא משורר גאון, ככל הנראה הגאון ביותר שהיה לנו.

       

      אני משערת שכולנו התנסינו באהבה מהסוג שהשיר מדבר עליה, ולכן כל כך מזדהים ונחרדים מתוכנו.

       אף פעם לא שמעתי בביצוע של רבקה זוהר, אנסה להשיג ולשמוע.

      מה שאנחנו מזדהים איתו תמיד יהיה מה שייגע בנו הכי עמוק ומה שהכי יפחיד אותנו, בגלל זה השיר הזה עורר אצלי אז רגשות כל כך עזים ואפילו כעס.

        26/7/07 00:40:
      יאללה סגור!!!
        26/7/07 00:32:

       

      צטט: עידן צמרת 2007-07-25 09:33:50

      צעיר????

      חוצפנית!!! אל תשכחי שאני מגיע בקרוב לארץ

      ודרך אגב, מה שאני עשיתי ברוורס בדרכים צדדיות לך לא יצא לעשות על הכביש המהיר עדיין, אז שה!!!

      :)

      בטח צעיר צוחק

      ומאיפה הידע שאני לא עשיתי מה שאתה עשית ואולי גם יותר? אנחנו לא נפצח פה בתחרות כי זה פשוט לא מכובד (וגם לא בטוח שזה יאה לעשות תחרות כזו על גבי דפי האינטרנט הפומביים), תגיע לארץ ונראה איך סוגרים חשבון, הקפה עליי!

      צטט: בתיה בכר 2007-07-25 09:46:40

      זמר שלוש המשאלות נורא. בכל פעם שאני שומעת אותו אני מקווה שבעצם הכוונה צינית ולא מתאר אהבה ללא כל תמורה, אם כי יש כאן משהו מאוד רומנטי. אולי כל רומנטיקה היא קצת טרגדיה. פוסט יפה ליזה, יפה מאוד.

      תודה בתיה.

      הוא רומנטי, זו אהבה ללא כל תמורה, אבל הדבר העיקרי שמתחשק לי הוא שהבחורה תתעורר מהחלום (הרע) הזה שהיא נמצאת בו.

      צטט: rina ray 2007-07-25 09:54:19

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-25 09:29:45

       

      אבל כמובן שגם בכיוון הזה אני לא מסכימה כלל וכלל - פשוט לכי, אל תאיימי, הוא באמת לא שווה את הזה ויש חיים טובים יותר בחוץ בלי אנשים כאלה.

      ברור, ברור, ברור. השיר בא רק כפרודיה. חס וחלילה מלהכנס למעגל איומים. מסכימה עם כל מילה ליזה.

       

      ותודה, כמה נעים להגיב לך :-)

      תודה רינה, אחת המחמאות הכי טובות שקיבלתי.

      ונראה לי שיש בינינו הסכמה בהרבה מאוד תחומים, אני נהנית שאת פה ונהנית מאוד מתגובותייך.

      צטט: liran denesh 2007-07-25 09:56:40

      אני אומנם מסכימה איתך באשר לחולשה ולביטול העצמי של הבחורה בשיר שלעיתים מקוממים. מצד שני, לא צריך לוותר על אהבה אמיתית שעלולה אף להביא לכאב - אך הוא ההוכחה כי מדובר ברגשות באמת אמיתיים.

       

      חוצמזה, כל אחד צריך לעבור כנראה את התהליך הכואב הזה שתיארת כדי להתחזק מבחינה אישית.

      אהבה יכולה להיות מהולה בכאב, לא בכאב טמונה הבעייה שלי, אלא בעיוורון הזה שמוביל אותה להשפלה ולביטול עצמי בפניו.

      ואין ספק שזה מחזק בצורה יוצאת דופן, מכל רע  יוצא לפחות קצת טוב (אם אנחנו נותנים לעצמנו ללמוד משהו מזה).

        26/7/07 00:26:

       

      צטט: l_oren 2007-07-25 07:41:34

      שיר מגעיל שהופך לי את הבטן כל פעם שאני שומע אותו.

      בתור אחד שקורא פה בשקט את הפוסטים שלך, אני לא יכול לחשוב על שיר שיותר רחוק ממך.

      את חזקה , אמיצה וישרה, וזה בדיוק מה שמדליק בך.

      אז קודם כל - נבוךצוחק

      היום הוא רחוק ממני שנות אור, אבל פעם הוא בהחלט היה מזכיר לי את מערכת היחסים ההיא. מתחזקים עם הזמן, לומדים מנסיון ואז חיים טוב יותר.

      ותודה ענקית מחייך

      צטט: ניצה צמרת 2007-07-25 08:56:15

      ליזונת, אני לא יודעת, משום מה הפוסט הזה קצת משרה בי אי- נוחות, אלתרמן? החברה שלך? ללכת הלאה? ויותר מכל את.  מה קשור חכמה בדיעבד לטפשה בזמן האהבה כשמדובר באהבה? והלא אהבה יכולה להיות גם חד צדדית ועד כדי טירוף ועד כדי רצח, כי "על כל פשעים תכפר אהבה" .

      ואלתרמן ? שבבית חיכתה לו רחל שאהבה אותו ובחוץ יחד עם הכוכבים חיכתה לו צילה...שאהבה אותו. כשחקרתי לעצמי אותו ואת אלכסנדר פן ( ואני מעריצה את שניהם), הבנתי שחלק ניכר מההשראה שלהם נבעה מהפילגש....

      ניצה יקרה - אני באופן כללי נגד בגידות ופילגשים, וגם נגד חד-צדדיות, ולא לדעת מתי זה רע ולחתוך בהחלט גורם לנו כאב מיותר, כי אין סיבה אמיתית לסבול יחס כזה, כי מגיע לנו יותר, והוא עוד יגיע!

      צטט: אולגריה 2007-07-25 08:58:35

      זה שיר שאני מאוד אוהבת. עם הקושי שלי להתחבר לשירה ולשירה ישראלית בפרט, אפילו למדתי אותו בעל פה ושרתי תקופה מה כשיר ערש לבני.

       

      בנעורי, הייתי בדיוק כמו גיבורת השיר. מוכנה לסלוח הכל העיקר לא להרפות וכמובן שילמתי על זה ביוקר ובלילות לבנים.

       

      מי אמר שכיף להיות צעירים?

      העיקר שאחרי הנעורים למדנו את הלקח והבנו שמגיע לנו משהו אחר, טוב יותר, שוויוני יותר, מישהו שאוהב באמת ולא כזה שיודע רק להכאיב, ושלא צריך לסלוח על הכל ושחשוב לדעת מתי להרפות ומתי כדאי ללכת הלאה.

      צטט: מלכת השלג 2007-07-25 08:59:55

      לדעתי השיר נכון. כולנו בסופו של דבר "הולכים", ממשיכים הלאה. אבל לשכוח? לא, לא שוכחים, אף פעם, לא משנה באיזה גיל.

      אנחנו בסה"כ מורכבים מהזכרונות שלנו, אי אפשר לעשות Delete (לא לגמרי מדויק) ועם השנים גם הם משתנים איתנו.

      ליזה, אם היית נזכרת בזה לפני 8 שנים בטוח שזה היה נשמע אחרת...

      אני לא שוכחת כלום גם ככה, וזוכרת גם את מה שקרה אז, אבל היום לא הייתי מוכנה לסבול את היחס הזה, כי באמת שמי שמסוגל לתת יחס כזה עדיף לי יהיה מקורב אליי, אז למדתי לחתוך ולעצור ולמחוק מחיי (למרות שלא מזכרוני), ומי שלא מתאים לא יהיה פה.

      יש לי זכרון גם לתחושות ולפני 8 שנים זה היה נשמע מאוד מאוד דומה, בגיל 21 כבר הייתי בקטע הזה מה שאני היום, וכל התחושות לגבי זמר שלוש התשובות הן מאז, היום השיר כבר פחות מפריע לי.

        25/7/07 23:06:

      לדעתי רוב המקרים האלו נובעים מאי סגירת מעגל...

      זה משהו שעוד הרבה זמן אחרי יכול להציק....

      וזה פשוט תענוג לקרוא את כתיבתך

        25/7/07 22:13:
      לגמרי :)
        25/7/07 20:32:

       

      צטט: בציה 2007-07-25 00:09:16

      כן, זה נכון לחלוטין.

       

      מעניין מתי יהיה הרגע שבו אצליח להפנים את זה רגשית, לא רק שכלית.

      אני לשמחתי מצליחה להעביר את ההבנות שלי מהשכל גם למעשה ולרגש. מאחלת לך שתצליחי, זה באמת אפשרי.

       

      צטט: muli_ari 2007-07-25 00:11:21

       

      על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון

       

      1. אנשים שאין להם אותיות, פעם מזמן היה לי עובד שעסק בשליחויות, אלוהים יסלח לי אני לא זוכר את השם שלו, אבל, מה שאני זוכר בוודאות זה שלא היה לו "ל" והביטוי החביב עליו היה חבך עא הזמאן (חבל לך על הזמן)

       

      2. אלכסנדר פן כתב פה על עליבות של גבר

      איפה אתן גרות, האיש שיכור מושפל על ידי אחרים ובאופן כללי מרוט כמו חתיכת מאמא עוף במחסני אוסם

      והיא שיודעת את כל זה עוד מוכנה לסבול אותו

      הנשים בחייו של אחד כזה הן לרוב סוג של תזכורת לעליבות זו הסיבה שהם בוחרים לברוח לא פרס בטח לא ניחומים

       

      זהו דיברתי מלא

      מ

      די משעשע העניין עם המחסור באותיות - ההיגוי שנשמע כך שונה. אבל בעיקר כשזו זמרת מוכרת עם שירים מוכרים ועדיין הרבה אנשים בכלל לא שמים לב לעניין.

       

      ולגבי אלכסנדר פן והעליבות של הגבר בשיר ההוא - התייחסתי בעיקר לאישה, כי לא משנה מי הגבר ולא משנה מה הסיבה אישה לא צריכה לסבול יחס כזה מאף אחד בעולם.

      צטט: ענת רגב 2007-07-25 02:26:35

      אני חושבת שלכולם יש את האחד/אחת (לפחות) שתמיד חושבים עליהם כ"אם רק...." וינסו לחזור אליהם, או לפחות יחשבו על לחזור אליהם.

      קשה להתנתק ממשהו משמעותי, לא משנה כמה מים זרמו מתחת לגשר מאז...

      האמת שיש לי פוסט אחר לגמרי בראש על זה. תני לי כמה ימים והוא יגיע. לא מסכימה לגמרי, אבל יש צדק בדברייך.

      צטט: oscarlet 2007-07-25 07:13:19

      ליזה, השירים האלה הם לא דוגמא לאיך צריכה להראות אהבה. הם דוגמא לרגש קיצוני, לסערה מטורפת, לנרקומניות של רגש. והם מצויינים ככאלה. יש גם שירים שמדברים על בינוניות, כמו "הוא אוהב אותה והיא אותו. זה נחמד..." וכו', אבל אין מה לעשות, אנחנו מחפשים שורות שידגישו לנו מה אנחנו מרגישים, שיגרו אותנו, שיסקרנו אותנו, שיזעזעו אותנו, שיגרמו לנו לחשוב. בשביל זה יש אמנות.

       

      ואגב, יש גם שירים שנכתבו והושרו על ידי גברים, שמדברים גם הם על אהבה מטורפת ושעבוד טוטאלי של הרצון לטובת מושא האהבה (הנשי במקרה זה). "אל תעזבי אותי" של ז'אק ברל, למשל. אם תרצי אני יכולה לתת לך עוד.

      קודם כל - תתחדשי על התמונה.

       

      מסכימה איתך לגמרי - והשיר מאוד מצליח לזעזע ולרגש - בהחלט משיג את מטרתו. בהחלט לא דוגמא לאיך צריכה להיראות אהבה בעיניי, אני לא מחפשת אהבה מהסוג הזה ובחיים לא אסכים לסבול יחס כזה (לומדים מטעויות או לא?).

       

      וגם לגבי גברים אני חושבת בדיוק אותו דבר, אהבה (ומערכת יחסים) לא צריכה להיות  דבר חד-צדדי, ובטח ובטח שלא שעבוד טוטאלי או ביטול עצמי.

       

        25/7/07 20:17:

      יש דברים בגו,

      אך עם זאת, יש לי קושי עם חלק מהדברים שאת אומרת.

      אמנם פנית בהשראת השיר לקהל הנשי, אך גם נשים יכולות להתייחס

      בצורה נוראית לבני הזוג שלהם - בעוד הם מכרכרים מסביבן.

      מנסיון אישי שהיה לי, לא הייתי מסוגל להגיד לעצמי שהבחורה שאני כל כך אוהב

      לא 'שווה' אותי. לא באמת האמנתי בזה. אם כבר, חשבתי בזמנו שאולי אני לא שווה אותה, אבל

      זה כבר תסביך אחר לגמרי.

      תכלס יש פעמים שבהם אחד מבני הזוג הוא באמת מניאק\\ית חסר רגשות שנוח לו\\לה 

      עם המצב הקיים, תוך ניצול של האהבה הגדולה של הצד השני.

      אבל לדעתי ברוב המקרים זה פשוט צורות שונות של אהבה. ומכיוון שאין הגדרה ל'מה זאת אהבה', אי אפשר באמת להאשים אף אחד. כל אחד חי לפי תפיסתו - בלית ברירה לפעמים.

      בסופו של דבר קשר טוב ו'הוגן' מתקיים כאשר תפיסת הזוגיות והאהבה של כל אחד מהצדדים מספקת את הצד השני... 

        25/7/07 15:25:

      השיר הזה כואב ונוראי בעיניי..הייתי שנה מתחתייך כשהוא יצא.

      עבדתי בלחם ארז וקרעתי את התחת בשביל גרושים.

      ויום אחד, כשניקיתי שולחנות והשמש היכתה בי עם קרניה,

      שמעתי את המנגינה והמילים וצחקתי שישנן נשים כאלה פאתטיות.

      לו רק יכולתי לחזות שאני עתידה לפגוש 3 שנים אח"כ, בחור שיגרום לי להתנהג בדיוק כמותן..

      למה אנחנו עושות זאת? (ולא רק אנחנו אלא גם הגברים), כי בני אדם חייבים סגירות..

      (CLOSER)

      אם היא חד צדדית, אנו לא נפסיק לחפש אותה...ונשלם כל מחיר. ככה עובד המוח הגאוני שלנו. 

        25/7/07 15:21:

      השיר בביצועה של רבקה זוהר, הרבה הרבה יותר מוצלח.

      אלתרמן הוא משורר גאון, ככל הנראה הגאון ביותר שהיה לנו.

       

      אני משערת שכולנו התנסינו באהבה מהסוג שהשיר מדבר עליה, ולכן כל כך מזדהים ונחרדים מתוכנו.

        25/7/07 13:23:

      לא אוהב את השיר - אל תקחי את זה אישי - חוויותייך אותנטיות  ולא  אומר עליהן מילה

       אבל זה אחד משירי האהבה הטוטאליים עד כדיי עוורון של אלתרמן השני הידוע לא פחות זה נגון עתיק - שנגמר ברשרוף את ביתך עלייך .

       לא יודע לא אוהב את הרטוריקה הזאת ואת השירים אבל יש לאלתרמן הגאון דברים נפלאים כמובן כמו

       

       הדממה שבלב בין דפיקה לדפיקה

       הדממה הזאת היא שלך

       

        25/7/07 12:42:

      ליז המהממת

      יפה שלי כל כך נכון וחיובי

      הכי טוב להמשיך הלאה כמו שכבר כתבו

      ולא פעם ...

      אני מקסימה

      ואמיתית

      אוהבת המון המון

      שלך

      ויק.

        25/7/07 11:35:

      ליזה, פוסט נהדר ומעניין

      כרגע זה פוסט שלושת הכוכבים

      אבל, מקווה שאוכל לתקן את זה:)

      גם אני הייתי צאיכה לצאת (או לברוח, או לעזוב) הרבה יותר קודם.

      מה לעשות, לפעמים, צאיך לעבור את כל הדרך הזאת.... :)

        25/7/07 11:03:
      אחלה פוסט. בהסתכלות לאחור לצערי גם מבינה... אני הייתי עם מישהו שעשה לי רע ובכל זאת נשארתי וקיבלתי הכל. אבל לבסוף הצלחתי להשתחרר... כנראה שמגיע שלב שבו המוח גובר על הלב...
        25/7/07 10:47:

      שיר מצמרר בכל פעם שאני שומע אותו

      זו אהבה טהורה, נקייה, מהממת

      ולפני שקופצים עליי כאן...

      נכון, היא מבטלת את עצמה, נכון היא לא רוצה כלום בחזרה וגם יחס רע מספיק לה.

      זוהי אהבה אמיתית, אהבה שאינה תלויה בדבר, וכו' וכו'

      אז מהמקום השיפוטי של כולנו, מהמקום של האגו, אנחנו נחרדים

      כי מה פתאום שככה? מה אני פרייאר?

       

      וכתבת באחת התגובות "שהשיר הזה הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לאיך צריכה להיראות אהבה"

      האמת היא שזה העציב אותי לקרוא

      אהבה לא צריכה להיות כמו כלום, היא פשוט אהבה, אין לה חוקים...

      מה שאת מדברת עליו הוא מערכת יחסים,

      קשר בין שני אנשים שמבוסס על הדדיות, מערכת של תן וקח,

      הרי מה עולה כאן מתוך התגובות?

      אני אוהב אותך כל זמן שתספק את צרכיי ואם תחדול, גם אהבתי תחדול

      ואת זה אומר מי שלא ידע אהבה, מי שחושב שאוהב, שמבולבל

      יש בנו מלא רגשות לאחר, וקשה להפריד אחד מאחר

      אהבה אינה תלות, אינה תשוקה וסיפוק, באהבה אין כבוד

       

        25/7/07 09:56:

      אני אומנם מסכימה איתך באשר לחולשה ולביטול העצמי של הבחורה בשיר שלעיתים מקוממים. מצד שני, לא צריך לוותר על אהבה אמיתית שעלולה אף להביא לכאב - אך הוא ההוכחה כי מדובר ברגשות באמת אמיתיים.

       

      חוצמזה, כל אחד צריך לעבור כנראה את התהליך הכואב הזה שתיארת כדי להתחזק מבחינה אישית.

        25/7/07 09:54:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-25 09:29:45

       

      אבל כמובן שגם בכיוון הזה אני לא מסכימה כלל וכלל - פשוט לכי, אל תאיימי, הוא באמת לא שווה את הזה ויש חיים טובים יותר בחוץ בלי אנשים כאלה.

      ברור, ברור, ברור. השיר בא רק כפרודיה. חס וחלילה מלהכנס למעגל איומים. מסכימה עם כל מילה ליזה.

       

      ותודה, כמה נעים להגיב לך :-)

        25/7/07 09:46:
      זמר שלוש המשאלות נורא. בכל פעם שאני שומעת אותו אני מקווה שבעצם הכוונה צינית ולא מתאר אהבה ללא כל תמורה, אם כי יש כאן משהו מאוד רומנטי. אולי כל רומנטיקה היא קצת טרגדיה. פוסט יפה ליזה, יפה מאוד.
        25/7/07 09:33:

      צעיר????

      חוצפנית!!! אל תשכחי שאני מגיע בקרוב לארץ

      ודרך אגב, מה שאני עשיתי ברוורס בדרכים צדדיות לך לא יצא לעשות על הכביש המהיר עדיין, אז שה!!!

      :)

        25/7/07 09:29:

       

      צטט: עידן צמרת 2007-07-24 23:02:51

      הכי טוב זה לעבור הלאה!!!

      נראה לי שמנביון חיים אני צריך להעביר סדנאות על איך עוברים הלאה!

      הכל מקרה אני שמח בשבילך שלמדת ושאת לא צריכה ליטול חלק בשיעור שלי

      עידן יא צעיר, נראה לי שאני יכולה להעביר לך כמה שיעורים קורץ

      אני גם שמחה שלמדתי, זו החוכמה בחיים - לדעת ללמוד.

      צטט: מזל דלי 2007-07-24 23:07:51

       

      ליזה את מאד רומנטית --רוב האהבות הגדולות הן בנות חלוף

       

      אני שובר את הראש מי שרה את השיר הזה חוץ מזהבה בן ?

       

      אולי את יודעת

       

      לדעתי אלטרמן היה צריך  להיות המשורר הלאומי ולא ביאליק המדכא בשיריו.

      אני אמשיך להיות רומנטית כנראה. טוב לי ככה להאמין באהבה ובאנשים.

      כתב ארז יעקבי - רבקה זוהר שרה את זה פעם, אבל האמת שאף פעם לא שמעתי את זה בביצוע שלה.

      צטט: מזל דלי 2007-07-24 23:12:18

       

      חכם אמר:המרחק בין האהבה לשנאה הוא קטן מאד

       

      ודעי לך שהאויב של האישה  הוא לא הגבר--אלא האישה

      היא זו שלקחה אותו ממך.

      האמת שלא מדובר פה בבגידה בכלל.

      והחכמות יודעות שהוא אשם יותר ממנה למרות שגם לה יש אשמה. זה ברור שהיא לא האשמה היחידה למרות שהיא רחוקה מלהיות בן אדם מוסרי ובסדר.

      צטט: levana feldman 2007-07-25 00:01:01

      ליזה,

      יחסים חייבים להיות הדדיים. אם לא, אז אין מערכת יחסים...

      אני איתך לבנה. מה שלא מגיע משני הצדדים אין בו טעם.

      צטט: rina ray 2007-07-25 00:07:03

      ליזה יקרה, את מעלה נושא שהוא רגיש וכואב, אז תסלחי לי שאני אבוא עם תשובה הומוריסטית. זה לא חלילה מחוסר רגישות לנושא. פשוט לפעמים גם הצחוק יכול לרפא מקומות כואבים.

       

      אז הנה גרסה מעודכנת של השיר שקראתי פעם בפורום גרושים גרושות בתפוז:


      הוא אמר: אם תלכי אחרי לא קטיפה תלבשי ולא משי
      יהיה מר עד בלי כח אולי" אז אמרה היא לאט: "כח יש לי
      אם צריך אז תלך בסחבות  ואני בקטיפה מבריקה
      אם צריך תקרצף מרצפות ואהיה אז לך  כמלקה.
      כל אשר אבקש ואשאל תעשה שאוסיף לשמוח
      כי את זאת אהובי יהיה קל
      וכדאי שיהיה לך כח"

      אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת
      בלילות ארוכים מחכות עד שובי מזרועות האחרת?"
      "אז אמצא אותך שם בביתה" כך אמרה בחיוך גלוי עיניים
      "אני לא אהיה זאת שתבכה - אל תשכח יש לי זוג מספריים!"

      אז אמר: "מה יהיה אם אגיד כי עליך לקום וללכת
      ולשכוח אותי ושנית לא לחזור כי לרחוב את מושלכת?"
      היא רק רגע שתקה ותחייך אז דברה ופניה ככפור
      "אם תאמר לי ללכת, אלך, ועדיף לך שלא אחזור,
      כי דבר רק אחד אנא זכור, והקפד נא שלא לשכוח
      ידידי עורך דין ממולח - עכוזך הוא יכול לפתוח!

       

      ובנימה קצת יותר רצינית - אז היית אחרת, היום את מודעת לערכך ולא תתני לאיש לפגוע בך בשם האהבה. ואולי חלק ממה שאת היום הוא גם בזכות אותו השיעור.

       

      רינה - תמיד אוהבת את התגובות שלך, ועוד תלמדי להכיר שאני לא לוקחת את החיים יותר מדי ברצינות (גם אם זה נראה ככה לפעמים), מותר לכתוב לי הכל, מותר להגיד לי הכל, מבטיחה להתמודד באומץ ולא להיעלב.

      אז בתור פרודיה - אהבתי מאוד, מחזיר לשיר המקורי לא רע בכלל.

      אבל כמובן שגם בכיוון הזה אני לא מסכימה כלל וכלל - פשוט לכי, אל תאיימי, הוא באמת לא שווה את הזה ויש חיים טובים יותר בחוץ בלי אנשים כאלה.

       

      וכמו שאמרת בנימה הרצינית - היום אני יודעת בהחלט יותר, ואין ספק שכל שיעור שחוויתי לימד אותי והפך אותי למה שאני היום, לא מצטערת על כלום בדיוק בגלל זה, ומשתדלת ללמוד מכל מה שנקרה לי בדרך - מטעויות, מנסיון, מהתבגרות - שלי ושל אחרים.

       

      ואת מקסימה. תודה.

        25/7/07 09:21:

       

      צטט: איירבוס-max 2007-07-24 22:11:13

      ליזהליזה אינסופית!

       

      ואנושית כל

      כך

      ומוכשרת תמיד

      ב"לשים את האצבע"

      על העיקר:

      "הטריד אותי למה אנחנו לפעמים לא יודעים להרפות,"

      גם אני עוד לא

      מצאתי

      פתרון לזאת

      השאלה.

       

      It must be love!

       

       

      (את רואה?

       ככה נראים כשהאהבה

       מנטרלת את

       הראש!).

      אולי אז הבנתי שעם כל הכבוד לאהבה, אסור לתת לה לנטרל את הראש לחלוטין. ולפחות בעצמי למדתי להרפות כשזה לא מתאים לי וכשמגיע לי יותר.

      צטט: טל אלכסנדרוביץ שגב 2007-07-24 22:12:43

      השיר הזה מאד מטריד את מנוחתי.

      מחד מרגש, מלהיב ובדיוק כזה שבא לך לשיר מאידך - רע. אכזרי. שובינסטי.

       

      כנראה שהשירים המרגשים והטובים ביותר מחייבים איזה בחורה נאכלת, נפגעת ומרוטשת. רק אז אנחנו נהנים.

      את כמוני בזה - בחורה של שירים (כנראה שיהיו עוד כמה פוסטים כאלה על שירים שנוגעים). ואת צודקת לגמרי - שירים נפלאים שמבוצעים היטב מחד, ועם מילים אכזריות ורעות מאידך.

      כשזה רחוק ממך אז קל לשמוע, כזה פתאום מתחבר לך למשהו אז קשה יותר.

      צטט: טלי ה 2007-07-24 22:31:41

      השיר באמת עושה רע, מעורר רחמים...

       

      נראה לי שרובינו עוברים בחיים שלב של לרצות דווקא את מי שלא רוצה אותנו או את מי שעושה לנו רע. יש בבלתי מושג משהו שהופך אותו למאוד נחשק ומאתגר.

      נראה לי שבאמת כמעט כולם עוברים שלב כזה, אני רק מקווה שלומדים מהשלב הזה שלא להסכים להיות כאלה הלאה. אני יודעת שאני למדתי.

      צטט: alon_vex 2007-07-24 22:35:00

      גם אני בדעה שלפעמים אין מקום לסליחה,וגם אני פשוט "מחקתי" אנשים מסויימים מחיי.

      וזה מעבר לכעס או נקמה,שהם דברים בריאים לדעתי במקרים מסויימים.

      זה גם קשור לכך שמי שפגע בי חי במערכת ערכים ומוסר אחרת ולכן אין ביננו בסיס משותף או שהוא רואה בי מישהו שלא חשוב מדיי לשמור עליו בתוך עולמו.

      לכן- Delete  (רק להיזהר לא לעשות CTRL A לפני כי אז יש סיכוי שנישאר בלי חברים בכלל)

      אנשים שלא עושים לי טוב אני מוציאה מחיי (לא רק בני זוג, אלא דווקא בעיקר אנשים פחות קרובים). מי שלא מתאים ומפריע לך לא צריך להיות שם. וזה בכלל לא קשור לכעס ובטח שלא לנקמה. בטח ובטח שמי שפגע באמון נמחק. (יש לי כמה פוסטים לקשר לשורה הזו אבל זה די הרבה אז נעזוב).

      בחיים לא עושה ctrl+A - מתה על החברים שלי, על כל המיליון.

       

        25/7/07 08:59:

      לדעתי השיר נכון. כולנו בסופו של דבר "הולכים", ממשיכים הלאה. אבל לשכוח? לא, לא שוכחים, אף פעם, לא משנה באיזה גיל.

      אנחנו בסה"כ מורכבים מהזכרונות שלנו, אי אפשר לעשות Delete (לא לגמרי מדויק) ועם השנים גם הם משתנים איתנו.

      ליזה, אם היית נזכרת בזה לפני 8 שנים בטוח שזה היה נשמע אחרת...

        25/7/07 08:58:

      זה שיר שאני מאוד אוהבת. עם הקושי שלי להתחבר לשירה ולשירה ישראלית בפרט, אפילו למדתי אותו בעל פה ושרתי תקופה מה כשיר ערש לבני.

       

      בנעורי, הייתי בדיוק כמו גיבורת השיר. מוכנה לסלוח הכל העיקר לא להרפות וכמובן שילמתי על זה ביוקר ובלילות לבנים.

       

      מי אמר שכיף להיות צעירים?

      ליזונת, אני לא יודעת, משום מה הפוסט הזה קצת משרה בי אי- נוחות, אלתרמן? החברה שלך? ללכת הלאה? ויותר מכל את.  מה קשור חכמה בדיעבד לטפשה בזמן האהבה כשמדובר באהבה? והלא אהבה יכולה להיות גם חד צדדית ועד כדי טירוף ועד כדי רצח, כי "על כל פשעים תכפר אהבה" .

      ואלתרמן ? שבבית חיכתה לו רחל שאהבה אותו ובחוץ יחד עם הכוכבים חיכתה לו צילה...שאהבה אותו. כשחקרתי לעצמי אותו ואת אלכסנדר פן ( ואני מעריצה את שניהם), הבנתי שחלק ניכר מההשראה שלהם נבעה מהפילגש....

       

        25/7/07 07:41:

      שיר מגעיל שהופך לי את הבטן כל פעם שאני שומע אותו.

      בתור אחד שקורא פה בשקט את הפוסטים שלך, אני לא יכול לחשוב על שיר שיותר רחוק ממך.

      את חזקה , אמיצה וישרה, וזה בדיוק מה שמדליק בך.

       

        25/7/07 07:13:

      ליזה, השירים האלה הם לא דוגמא לאיך צריכה להראות אהבה. הם דוגמא לרגש קיצוני, לסערה מטורפת, לנרקומניות של רגש. והם מצויינים ככאלה. יש גם שירים שמדברים על בינוניות, כמו "הוא אוהב אותה והיא אותו. זה נחמד..." וכו', אבל אין מה לעשות, אנחנו מחפשים שורות שידגישו לנו מה אנחנו מרגישים, שיגרו אותנו, שיסקרנו אותנו, שיזעזעו אותנו, שיגרמו לנו לחשוב. בשביל זה יש אמנות.

       

      ואגב, יש גם שירים שנכתבו והושרו על ידי גברים, שמדברים גם הם על אהבה מטורפת ושעבוד טוטאלי של הרצון לטובת מושא האהבה (הנשי במקרה זה). "אל תעזבי אותי" של ז'אק ברל, למשל. אם תרצי אני יכולה לתת לך עוד.

        25/7/07 06:54:

       

      צטט: ארז טביב 2007-07-24 21:52:37

      כל הכבוד לך ליזה.

      לשחרר, לעבור הלאה

      לא להישאר במקום שרע

      זה מסר חשוב ויפה

      זה אפילו מסר הגיוני, אבל לצערי יש פעמים שלא רואים את זה בעצמנו. אני את הלקח שלי למדתי מאז, טוב ללמוד את זה צעירים ולא לשכוח את זה לעולם אחר-כך.

      צטט: ארז יעקבי 2007-07-24 21:59:34

      לגבי זהבה בן זה גם מאד בולט בשיר אהבה אסורה או יותר נכון אהבה אסוה..

      לגבי זמר שלוש המשאלות רבקה זהר מי ששרה את השיר במקור לא מוכנה יותר לשיר את השיר הזה ( לא בגלל הסמים) מאותה סיבה שבדיוק את מעלה כאן. האישה הכנועה שמוכנה לבטל את עצמה למען האהבה שלה..

      ואם כבר הזכרת את האהבה עיברית אני מאד אוהב שם את הביצועים של ברי כמובן לעוד חוזר הניגון. אריק לביא עושה את עננה אביתר בנאי את ברוש ואת הזבובים למה לא אמרת לי...

      אני שמחה שיש עוד מישהו ששם לב לזה. כשאמרתי לפני שבועיים לשותף שלי במשרד הוא בכלל לא האמין לי עד שהוכחתי לו.

      יפה מצידה של רבקה זוהר שלר מוכנה לשיר שיר בגלל תוכנו, מדהים כמה שירים כאלה יש ואיך אנחנו לא שמים לב לפעמים אפילו.

      יש שם ביצועים נפלאים בעבודה עברית, אחד מהאוספים העבריים המוצלחים שיצאו לדעתי.

      צטט: process 2007-07-24 21:59:42

      ליזה, בתור חסיד מושבע של אלתרמן (נתן - וכן, גם של מיכאל... :) ), אני חייב להודות שהוא באמת פיספס בשיר הזה. אבל זה מה שקורה לגברים, שמנסים לכתוב כאילו מתוך נקודת המבט הנשית. כשאלתרמן כתב את הגבר המאוהב, הוא עשה את זה הכי טוב מכולם.

       

      לכן, אלתרמן עליך השלום, בוא נצא משיחת הבנות. בוא נסמוך עליהן שיהיו חכמות מספיק, ולא יבזבזו זמן ורגש על מי שפשוט לא מגיע לו.

       

      ובנוגע לכוכבים - כפי שאמר אלתרמן, "כוכבים בחוץ". בינתיים.

       

      אבנר

       אני אשמח אם תפנה אותי לשיריו על גברים מאוהבים, נשמע לי שווה לראות את המילים של אלה. אין ספק שהשיר הזה הוא לא בדיוק דוגמא ומופת לאיך צריכה להיראות אהבה.

      ולגבי כוכבים בחוץ, השתמשתי פעם בשם הזה לפוסט בשם "(אין) כוכבים בחוץ" כי כמעט תמיד

      אין פה כוכבים.

        25/7/07 02:26:

      אני חושבת שלכולם יש את האחד/אחת (לפחות) שתמיד חושבים עליהם כ"אם רק...." וינסו לחזור אליהם, או לפחות יחשבו על לחזור אליהם.

      קשה להתנתק ממשהו משמעותי, לא משנה כמה מים זרמו מתחת לגשר מאז...

        25/7/07 00:11:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-24 23:26:01

       

      צטט: שירי79 2007-07-24 23:17:45

      את יודעת יש המון שירים כאלו, מוזר שכמעט תמיד גברים כותבים אותם. לי זה קורה שאני שומעת את "וידוי" של אלכסנדר פן שיר יפיפה וחושבת איזו אהבה חזקה, מרגשת, היום אין דברים כאלו.

       ומנקודה אחרת: איזו חלשה הבחורה שם, איזה "מניאק" הבחור (סליחה לא מניאק בטח איזה אומן מיוסר).

       האמת שהתכוונתי להתייחס גם לשיר וידוי שהביצוע של יהודית רביץ יפיפה, והמילים מזעזעות. והקטעים הכי נוראים לדעתי בשיר:

       וקינאתי לך ובחושך ארבתי
      ושנאתי לך ועד דמע אהבתי
      וביתנו שמם מחיוך ומצחוק
      ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב
      עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף
      ואדע כי חשבת עלי מרחוק
      ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת
      והלכת לעד ואני נושאת ילד
      רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר
      כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
      שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים
      ואני בפניך אביט ואומר
      כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
      אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות
      אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
      רק אותה אהבה עניה וסוררת
      באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
      באותה השמלה הפשוטה משמלות
      אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
      יהיה כך, כך יהיה אות באות

       

      ועוד יותר גרוע שלבה לא נשבר בגלל שהיא יודעת שהוא יחזור, שאלוהים ישמור.

       

      וגם למוות היא מצפה מידיו:

       

      הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך
      וידעתי: המוות יבוא מידיך
      ואני מחכה ומצפה לזיוו
      הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער
      או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער
      אבל לא מידי זר - מידיך יבוא
      וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני
      בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני
      ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי
      כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
      שאבוא לביתך בעצמך עיניים
      עד אשר ישאוך בדרך אלי

      נגמרו המילים. פשוט נורא.

      על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון

       

      1. אנשים שאין להם אותיות, פעם מזמן היה לי עובד שעסק בשליחויות, אלוהים יסלח לי אני לא זוכר את השם שלו, אבל, מה שאני זוכר בוודאות זה שלא היה לו "ל" והביטוי החביב עליו היה חבך עא הזמאן (חבל לך על הזמן)

       

      2. אלכסנדר פן כתב פה על עליבות של גבר

      איפה אתן גרות, האיש שיכור מושפל על ידי אחרים ובאופן כללי מרוט כמו חתיכת מאמא עוף במחסני אוסם

      והיא שיודעת את כל זה עוד מוכנה לסבול אותו

      הנשים בחייו של אחד כזה הן לרוב סוג של תזכורת לעליבות זו הסיבה שהם בוחרים לברוח לא פרס בטח לא ניחומים

       

      זהו דיברתי מלא

      מ

        25/7/07 00:09:

      כן, זה נכון לחלוטין.

       

      מעניין מתי יהיה הרגע שבו אצליח להפנים את זה רגשית, לא רק שכלית.

        25/7/07 00:07:

      ליזה יקרה, את מעלה נושא שהוא רגיש וכואב, אז תסלחי לי שאני אבוא עם תשובה הומוריסטית. זה לא חלילה מחוסר רגישות לנושא. פשוט לפעמים גם הצחוק יכול לרפא מקומות כואבים.

       

      אז הנה גרסה מעודכנת של השיר שקראתי פעם בפורום גרושים גרושות בתפוז:


      הוא אמר: אם תלכי אחרי לא קטיפה תלבשי ולא משי
      יהיה מר עד בלי כח אולי" אז אמרה היא לאט: "כח יש לי
      אם צריך אז תלך בסחבות  ואני בקטיפה מבריקה
      אם צריך תקרצף מרצפות ואהיה אז לך  כמלקה.
      כל אשר אבקש ואשאל תעשה שאוסיף לשמוח
      כי את זאת אהובי יהיה קל
      וכדאי שיהיה לך כח"

      אז אמר: "מה יהיה אם אבגוד ואותך אעזוב מיותרת
      בלילות ארוכים מחכות עד שובי מזרועות האחרת?"
      "אז אמצא אותך שם בביתה" כך אמרה בחיוך גלוי עיניים
      "אני לא אהיה זאת שתבכה - אל תשכח יש לי זוג מספריים!"

      אז אמר: "מה יהיה אם אגיד כי עליך לקום וללכת
      ולשכוח אותי ושנית לא לחזור כי לרחוב את מושלכת?"
      היא רק רגע שתקה ותחייך אז דברה ופניה ככפור
      "אם תאמר לי ללכת, אלך, ועדיף לך שלא אחזור,
      כי דבר רק אחד אנא זכור, והקפד נא שלא לשכוח
      ידידי עורך דין ממולח - עכוזך הוא יכול לפתוח!

       

      ובנימה קצת יותר רצינית - אז היית אחרת, היום את מודעת לערכך ולא תתני לאיש לפגוע בך בשם האהבה. ואולי חלק ממה שאת היום הוא גם בזכות אותו השיעור.

       

        25/7/07 00:01:

      ליזה,

      יחסים חייבים להיות הדדיים. אם לא, אז אין מערכת יחסים...

       

        24/7/07 23:26:

       

      צטט: שירי79 2007-07-24 23:17:45

      את יודעת יש המון שירים כאלו, מוזר שכמעט תמיד גברים כותבים אותם. לי זה קורה שאני שומעת את "וידוי" של אלכסנדר פן שיר יפיפה וחושבת איזו אהבה חזקה, מרגשת, היום אין דברים כאלו.

       ומנקודה אחרת: איזו חלשה הבחורה שם, איזה "מניאק" הבחור (סליחה לא מניאק בטח איזה אומן מיוסר).

       האמת שהתכוונתי להתייחס גם לשיר וידוי שהביצוע של יהודית רביץ יפיפה, והמילים מזעזעות. והקטעים הכי נוראים לדעתי בשיר:

       וקינאתי לך ובחושך ארבתי
      ושנאתי לך ועד דמע אהבתי
      וביתנו שמם מחיוך ומצחוק
      ובשובך אל הבית, מרוד כמו כלב
      עלבונות של זרים בי נקמת פי אלף
      ואדע כי חשבת עלי מרחוק
      ובלילה ההוא, עת הטחת בדלת
      והלכת לעד ואני נושאת ילד
      רק חשך אור עיני אך לבי לא נשבר
      כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
      שתשוב עוד אלי ותיפול על ברכיים
      ואני בפניך אביט ואומר
      כן, היה זה לא טוב, היה רע לתפארת
      אבל טוב שנפגשנו בליל מלילות
      אם יהיה זה שנית - אל יהיה זה אחרת
      רק אותה אהבה עניה וסוררת
      באותו מעילון עם אותו ציץ הורד
      באותה השמלה הפשוטה משמלות
      אם יהיה זה שנית אל יהיה זה אחרת
      יהיה כך, כך יהיה אות באות

       

      ועוד יותר גרוע שלבה לא נשבר בגלל שהיא יודעת שהוא יחזור, שאלוהים ישמור.

       

      וגם למוות היא מצפה מידיו:

       

      הן ידעתי שאין לי אוהב מלבדך
      וידעתי: המוות יבוא מידיך
      ואני מחכה ומצפה לזיוו
      הוא יבוא פתאומי, כגרזן על עץ יער
      או יקרב לאיטו, בעינוי ובצער
      אבל לא מידי זר - מידיך יבוא
      וגם אז לביתך, בליל שכול וליל עוני
      בחלום עוד אשובה, כסילה שכמוני
      ואומר: הנה באתי מנדוד בשבילי
      כי היה לי ברור כמו שתיים ושתיים
      שאבוא לביתך בעצמך עיניים
      עד אשר ישאוך בדרך אלי

      נגמרו המילים. פשוט נורא.

        24/7/07 23:17:

      את יודעת יש המון שירים כאלו, מוזר שכמעט תמיד גברים כותבים אותם. לי זה קורה שאני שומעת את "וידוי" של אלכסנדר פן שיר יפיפה וחושבת איזו אהבה חזקה, מרגשת, היום אין דברים כאלו.

       ומנקודה אחרת: איזו חלשה הבחורה שם, איזה "מניאק" הבחור (סליחה לא מניאק בטח איזה אומן מיוסר).

        24/7/07 23:12:

       

      חכם אמר:המרחק בין האהבה לשנאה הוא קטן מאד

       

      ודעי לך שהאויב של האישה  הוא לא הגבר--אלא האישה

      היא זו שלקחה אותו ממך.

        24/7/07 23:07:

       

      ליזה את מאד רומנטית --רוב האהבות הגדולות הן בנות חלוף

       

      אני שובר את הראש מי שרה את השיר הזה חוץ מזהבה בן ?

       

      אולי את יודעת

       

      לדעתי אלטרמן היה צריך  להיות המשורר הלאומי ולא ביאליק המדכא בשיריו.

       

       

        24/7/07 23:02:

      הכי טוב זה לעבור הלאה!!!

      נראה לי שמנביון חיים אני צריך להעביר סדנאות על איך עוברים הלאה!

      הכל מקרה אני שמח בשבילך שלמדת ושאת לא צריכה ליטול חלק בשיעור שלי

        24/7/07 22:35:

      גם אני בדעה שלפעמים אין מקום לסליחה,וגם אני פשוט "מחקתי" אנשים מסויימים מחיי.

      וזה מעבר לכעס או נקמה,שהם דברים בריאים לדעתי במקרים מסויימים.

      זה גם קשור לכך שמי שפגע בי חי במערכת ערכים ומוסר אחרת ולכן אין ביננו בסיס משותף או שהוא רואה בי מישהו שלא חשוב מדיי לשמור עליו בתוך עולמו.

      לכן- Delete  (רק להיזהר לא לעשות CTRL A לפני כי אז יש סיכוי שנישאר בלי חברים בכלל)

        24/7/07 22:31:

      השיר באמת עושה רע, מעורר רחמים...

       

      נראה לי שרובינו עוברים בחיים שלב של לרצות דווקא את מי שלא רוצה אותנו או את מי שעושה לנו רע. יש בבלתי מושג משהו שהופך אותו למאוד נחשק ומאתגר.

      השיר הזה מאד מטריד את מנוחתי.

      מחד מרגש, מלהיב ובדיוק כזה שבא לך לשיר מאידך - רע. אכזרי. שובינסטי.

       

      כנראה שהשירים המרגשים והטובים ביותר מחייבים איזה בחורה נאכלת, נפגעת ומרוטשת. רק אז אנחנו נהנים.

        24/7/07 22:11:

      ליזהליזה אינסופית!

       

      ואנושית כל

      כך

      ומוכשרת תמיד

      ב"לשים את האצבע"

      על העיקר:

      "הטריד אותי למה אנחנו לפעמים לא יודעים להרפות,"

      גם אני עוד לא

      מצאתי

      פתרון לזאת

      השאלה.

       

      It must be love!

       

       

      (את רואה?

       ככה נראים כשהאהבה

       מנטרלת את

       הראש!).

        24/7/07 21:59:

      ליזה, בתור חסיד מושבע של אלתרמן (נתן - וכן, גם של מיכאל... :) ), אני חייב להודות שהוא באמת פיספס בשיר הזה. אבל זה מה שקורה לגברים, שמנסים לכתוב כאילו מתוך נקודת המבט הנשית. כשאלתרמן כתב את הגבר המאוהב, הוא עשה את זה הכי טוב מכולם.

       

      לכן, אלתרמן עליך השלום, בוא נצא משיחת הבנות. בוא נסמוך עליהן שיהיו חכמות מספיק, ולא יבזבזו זמן ורגש על מי שפשוט לא מגיע לו.

       

      ובנוגע לכוכבים - כפי שאמר אלתרמן, "כוכבים בחוץ". בינתיים.

       

      אבנר

        24/7/07 21:59:

      לגבי זהבה בן זה גם מאד בולט בשיר אהבה אסורה או יותר נכון אהבה אסוה..

      לגבי זמר שלוש המשאלות רבקה זהר מי ששרה את השיר במקור לא מוכנה יותר לשיר את השיר הזה ( לא בגלל הסמים) מאותה סיבה שבדיוק את מעלה כאן. האישה הכנועה שמוכנה לבטל את עצמה למען האהבה שלה..

      ואם כבר הזכרת את האהבה עיברית אני מאד אוהב שם את הביצועים של ברי כמובן לעוד חוזר הניגון. אריק לביא עושה את עננה אביתר בנאי את ברוש ואת הזבובים למה לא אמרת לי...

       

        24/7/07 21:52:

      כל הכבוד לך ליזה.

      לשחרר, לעבור הלאה

      לא להישאר במקום שרע

      זה מסר חשוב ויפה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין