
* במדינה הזו כל יום כמעט נופלת רקטה בדרום * במדינה הזו כל שני וחמישי יוצאים למלחמה שלא מביאה לשיפור * במדינה הזו יש מליון חיילים שמפוזרים לאורך הגבולות ושומרים עלינו * במדינה הזו כל הקופה הולכת לשמירה על הביטחון * במדינה הזו מתנהל משא ומתן קואליציוני על: כן לשבת עם ערבי או לא לשבת עם ערבי, יהיו קצבאות ילדים או לא יהיו, אני רוצה כסא כזה ולא אחר. * במדינה הזו היו בחירות ואף מפלגה (חוץ מאחת), לא התייחסה לחינוך ולילדים שלנו * במדחנה הזו שחכו מי הולך להמשיך אותה ומי הולך לחיות בה בעתיד * במדינה הזו אנשים נורא אוהבים לצקצק בלשונם ולומר: "הולך ופוחת הדור" ו"הנוער של היום....." * במדינה הזו נורא אוהבים לדבר, אבל לא ממש נוטים לעשות.
הילדה שלי אמורה ללכת לבית ספר בעוד כמה שנים, ואני נורא פוחדת. כן. אני פשוט פוחדת. |
תגובות (13)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אני לא חושבת שזה קשור בכלל לבחירות. אף אחד לא מתייחס לזה נקודה.
מה שמצחיק הוא, שכמה ימים לפני הבחירות נכנסתי לפורום בתפוז של הורים לפעוטות וניסיתי להעלות את הנושא לדיון - זה לא צלח. עד איפה הגענו, שאפילו להורים זה כבר לא ממש איכפת ולא עומד בכלל על סדר היום? זה הכי הפתיע אותי. הייתי בטוחה שנפצח על כך בדיון סוער.
אתה צודק במליון אחוז. אבל כרגע מה שהכי קרוב אלי זה החינוך, ולכן על זה דיברתי. החינוך זה גם העתיד. אל תשכח שאותם ילדים שאנחנו מזניחים עכשיו אמורים לנהל את המדינה אח"כ.
את צודקת בכל מילה .
ועדיין אנחנו כאן, ולא במקרה, ונעשה הכל כדי שיהיה יותר טוב.
אולי כשיגיע היום ונצביע בבחירות בעד משהו ולא נגד משהו או מישהו- אז יתחילו לקרות דברים טובים.
אף מפלגה לא התיחסה לביטחון האישי.
אף מפלגה (כמעט) לא התייחסה לקשישים.
אף מפלגה לא התייחסה לפערים החברתיים.
אף מפלגה לא התייחסה ל....
בואי נלך הפוך, תגובתי תתקצר כך:
כל המפלגות היו עסוקות בהפחדה.
תזהרו ממלחמה. תזהרו מביבי. תזהרו מליברמן, תזהרו מש"ס.
ככה גם המדינה שלנו נקרת.
העיקר שיש אופטימיות
דניאל
גם אני הצבעתי למפלגה הקטנה שאפילו לא עברה את אחוז החסימה. עד כדי כך אכפת לנו מהחינוך........
עצוב מאוד.
אתה מוזמן לכתוב אלי באופן פרטי אם אתה רוצה שלנס מותניים יחדיו בנושא
הילדים שלי ב "מערכת החינוך"
ולא, אני לא מרוצה מאיך שהדברים מתנהלים וכן הצבעתי למי שאני חושב שמדגיש את החינוך (כן אני במיעוט הקטן)
שינוי חברתי יגיע מלמטה - אנחנו צריכים לחנך את הילדים, ללמד אותם להיות אנשים טובים, ללמד אותם ללמוד ולדרוש יותר ממערכת החינוך - החל מהמורה בכיתה, דרך המנהל/ת בבית הספר ודרך נציגינו בכנסת - איך ? לשלוח להם מכתבים שיתחילו להתייחס ברצינות לחינוך כי הם עובדים שם בשבילנו, לא להיפך.
אין לך ילדים, הא?
לא מתוך זלזול חס וחלילה. פשוט, כשיש לך ילדים אתה מתחיל יותר לחשוב עליהם ועל העתיד שלהם והרבה פחות על עצמך והסובב אותך
חש כמוך
אבל כול בוקר בודק אצילי בתחלס
מה קורה במעגל הקטן שלי
מסנן את התחושה הכולקטיבית.
כדיי להיות יותר חיי ופחות שורד
וואלה, אחותי, בזמנו תכננתי לעזוב, אבל מה לעשות שהתחתנתי עם ישראלי עיקש. הוא לא מוכן וצריך להתחשב גם בו.............
יש לי רעיון יותר טוב, תצביעו לי לכנסת, אני אעשה שינוי (אה, רגע, אני צריכה להיכנס לשם קודם כל.)
האמת היא שאני כרגע מנסה לראות מאיפה אני יכולה לעזור לעשות את השינוי. יש לי תחושה שאני הולכת להילחם בקירות......
ותחזור כל יום עם איזה פנס בעין או לא תחזור בכלל
ובכל זאת אנחנו אוהבים את הבאסה שלנו
ויודעים ללגלג על האמריקאים למשל שבקושי מעניין להם בחיים
אבל לכל מכונית יש שם שתי משפחות ויותר - לפחות
אז הבת שלך עוד תגיע לבית הספר
ותגדלהיות צברית מחוספסת וחזקה
חלומו של כל בחור אמריקאי מנומש...
ב ה צ ל ח ה
את צודקת בהחלט, תמצאי עבודה ותארזי אותך ואת הילדה אל מחוץ לבית קברות הישראלי הזה, מהר לפני שתצטערי.
הפחד שלך מובן. גם אני מלא חששות לקראת היום שבו ילדיי יעברו לראשונה את שער בית הספר.