שיר השבירה

בחמש,

אני שובר. 

לא יכול יותר.

בחמש,

אני הולך,

כי הזמן מתארך.

די,

נגמר הכל

ולא נותר עוד דבר

פרט לזמן,

שהולך,

ומתמשך,

ומתארך,

כמו שעון חול

שגרגיריו לא נוגעים בקרקעית

אז אני אומר  בשנית

שבחמש

אני שובר...

(וחוזר חלילה)