גלה יא אלה
פוסטים אחרונים
- חוסכת לפסיכולוג 30/11/14
- הכי אידיוט בעולם. 29/7/14
- לאדון ערומכו-לו 24/7/14
- גם לכתוב לך את העסק וגם ליצור לך וידאו מושך לקוחות 24/7/14
- תגיד, מה שלום ה.... 5/7/14
- סרט שלא מביא לקוחות, סרט רע! 1/7/14
ארכיון
טחול ומוסר כליות
שיט שיט שיט לא איכפת לי שיכאיבו לי עד מחר, עם זה אוכל לחיות היטב.
מקסימום לא אחיה בשלום ונורא אפגע, סו וואט, כבר עברתי בחיי אי אילו דברים, שקצת שינו פרופורציות.
כן מן באג כזה גורם לי שלא להפגע כלל מדברים שאחרים נופלים מהם אפיים ארצה ומאחרים שאחרים מחליקים, אני נכנסת לסרטים באורך הגירסה הלא מצונזרת של חלף עם הרוח.
אבל....אבל....ושוב אבל, אם מישהו יפגע או משהו יפגע ביקרים לי, הופה, אז אני נכנסת למצב קטטוני כמעט הכולל עוויתות נשמה, מעיכות לב וטחול ואם אני היא האחראית למחדל אני גם מקבלת מוסר כליות קשה.
וכך החל היום.
מה היא לעזאזל אשמה המתוקה הקטנה שלי, שיש לה ספירת זמן אחרת, היא בעצם חיה בסוג של "סלאו מושן" תמידי, היא כמובן מתכחשת לעובדה שלוקח לה המון זמן להתנהל, היא מבחינתה יסודית.
היא אכן יסודית... בבקרים בעיקר, היא מתעוררת לה המתוקה בעצלתיים, גורבת גרביים בסימטריה מופלאה ומתעקשת שיש גרביים שונות לשתי הרגליים וכדאי לדקדק, היא ממשיכה בזה שהבגדים חייבים להיות מדוגמים, דבר שמקשה עלי בימים בהם אני שוכחת למתן מעט את הר הכביסה הגועש הפעיל ולא מכבסת, כי לא עם הכל היא תלך לבושה, זה ממשיך בזה שהיא בדיוק אז חייבת לסדר את הבובות ששכחה לסדר בליל אמש וזה חייב להיות בסדר מופתי של טירונות חי"ר: הבובה סוזי קטועת הרגל בצד ימין בפינת החדר, בפינה השמאלית יושב בוב הבנאי (עוד נצר לשושלת הבנאים המיתולוגית), במרכז מפוזרות להן הבראציות בעלות שפתיי הבוטוקס האימתניות ולצידן ברביות, שמחלפות ראשיהן הגולשות בנונשלנטיות ידעו ימים יפים מאלו ועתה מסתפקות הן בסגנון האפרו ראסטות.
כל זה בבוקר, כן. אך היום זה נגמר בעצבים, אני הייתי חייבת לטוס לפגישה והיא היתה כמובן באמצע עשייה יסודית במיוחד ואפילו אחיה כבר יצא לכיוון ההסעות, והיא....שום דבר, דיבור שקט הכולל בעיקר משפטים כ: "שנייה..." ו"אני רק הולכת ל...." או "החלטתי לקחת היום את שמלת המלמלה..." שגם על ברבי איננה עולה (זו תוספת שלי כמובן) ו....התפרצות....ו.....הקטנה יוצאת עם דמעות מהבית ו....אני מאבדת כל רצון לצאת לפגישה משלי....כי, כשפוגעים ביקר לי מכל, אני פגועה וכשאני פוגעת ביקר לי מכל, אני ממש קרועה.
ומה נשאר? ספל תה ירוק קר שמחכה מהבוקר לשובה של הילדה שלא הספיקה לשתות אותו.
מוסר כליות מזופת אני רק בן אדם קיבינימט
(כן כן גלה יא אללה, מאוד מאוד חשוב היה לסיים עם שיר יפה ומלא רגש, נירגעת?). |
תגובות (20)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תראי
הייתי כותבת לך תגובה מנומקת
אבל בא לי לכתוב רק זאת: מתה עליך שאת כל כך אני לפעמים....נכון תאומתי היפה?
עד לכאן הרגשתי את הכאב שלך. בגלל שאני מכירה את הכאב הזה כל כך טוב. בכל פעם שאני מתעצבנת על הילדים ורק אח"כ תופסת את עצמי בהבנה שהם בעצם לא היו כ"כ אשמים וזה רק אני שממהרת/חסרת סבלנות/מעוצבנת מחק את המיותר.
כבר היו בקרים ששלחתי את הגדולה לבית ספר עם דמעות ואחר כך ישבתי ואכלתי את עצמי כל הבוקר.
הכי חשוב- שהכל יכול להסתדר עם חיבוק אחד חם ואוהב.
נשיקות!
יאירה
עלית כאן על גלעין הגלעינים, אכן אני אדם של דרך, לגבי המטרה היא בדרך כלל לא מפוספסת כשנהנים בדרך אליה, לא שהכל חלק ונעים, אבל מאתגר לבטח
תודה לך.
תודה ששיתפת אותנו והיית כל כך אמיתית עם זה. אני מאמינה שעכשיו שהסתכלת על זה אולי תוכלי גם לשנות את זה. כי מה בעצם חשוב בחיים? להגיע לאיזה מקום או הדרך לשם?
יאירה
יעקב מתוק
כמה נעים לפתוח איתך יום שעוד שניה אקטע במנוחה פתאומית.
אמא רחם מאמצת
ובאשר לתה, הילדה חזרה מבית הספר, נתנה בי חיוך עם קראט דומה ל25 ומעלה ושתתה אותו כנסתי קרררר וצונן ומלא בסיפוק ושמחה...זה היה פתחו של עידן חדש ואופטימי יותר..
יום נפלא מלא זהב שחור ומלוטש והמון המון פחם רווי פוטנציאל יהלומי.
ממני חברתך
בוקר טוב
נאמנה עלי אבחנתו של מר גילאור בנושא 'אמא דיה' . אבל אולי 'אמא רחם' יתאים לא פחות ? גם מעיד על מקור האמהות וגם עוף יותר מיוחד , יותר מעניין ויותר נדיר .
ומה עלה בגורלו של אותו כוס תה גלמוד וערירי ? שמת בו זר פרחי בר ?
ובוקר פז 25 קראט כבר אמרתי ?
(קראט אחד נוסף אקסטרה ממני )
Vיעקב
נכון מוזית :))))
נרגעתי ולקחתי איזי, או כמו שאני נוטה לומר, נרגעתי ולקחתי תיזי.
תודה לך.
תודה פרפרונ י גם על האמפטיה הנפלאה וגם על מאיר אריאל, כנראה שגם אני קצת לא בן אדם:)
אנחנו רק בני אדם..
יהיה בסדר..
רוב הבקרים שלנו דווקא טובים..
תמיד יש יוצאי דופן... אז ~~רילקס... טייק איט איזייייי!!
"בתור בן תמותה אני עלול להיות
קצת לא בן אדם כדיי להמשיך
עוד קצת לחיות" (מאיר הריאל ז"ל)
הרבעה ילדים לי ומאות בקרים מאחורי
מכיר טוב מאוד את הכזריות הזמן .
קם מוקדם בהרבה כדיי להספיק
במהלך היכרות של ילדינו אותנו יש גם דמעות
מכול הסוגים
מתוק אמיתי אתה שלומי, ועל דבריך רק אוסיף, אמן כן יהי רצון
מוכר מאוד יקירתי
לפעמים אנחנו כועסים בצדק
רק שאחרי הסיטואציה באים יסורי המצפון
שאומרים לנו אולי יכולנו לעשות את זה בדרך אחרת
אבל בסופו של דבר כולנו בני אדם
ואלה תכונות אנושיות
אני בטוח שאת התה של מחר היא לא תפספס
אוהב
שלומי*
אוי אוי אוי גילאורי כמה שהצחקת אותי, ישבתי כאן בסלון עם עצמי והמסך ומיררתי מבכי מרוב צחוק.
טוב מסכן בעלי אילו היה יודע בשם מי נושק, ....חחחח.
אוי
בשל החוסר של 24 שעות אתן כוכבית מאוחר יותר
גלי אהובה
את לא רק שאמא טובה דיה (באמת את לפעמים כמו ציפור טרף), את אמא מקסימה.
חברה טובה, ובאמת כמו שאמרו קודם יש גם ימים כאלה, ואני בטוח שהמתוקה שלך אפילו שכחה את מה שקרה בבוקר, ואת יודעת מה כשאני חושב על זה ואת חייבת להודות שהיא קצת ואני עדין מאוד דומה לך.
כל שנשאר לחבקה ולצחוק מהדבר הזה. כי אותי וסליחה זה שיעשע. במיוחד שגם אני נזכר איך הקטנה הזו עקשנית ואיך היא כעסה עלי שרקדתי על השטיח המנגן ועשיתי עם הידיים ובמיוחד עם כיווץ המצח והעיניים החודרות .חחחחח תני לה בשמי המון נשיקות ושהבן לא יקנא גם לו. מה? גם בעלך רוצה? טוב נו גם לו
אוהב גילאור
כל כך חיממת לי את הלב עם הקרירות שחלפה, עם החמימות ובעיקר עם הזרקור שכיוונת לי לצהריים, שהיו נפלאים ומלאי סלחנות וחום... שחלף הרבה פחות מהר מהקור של הבוקר....ולקנח עם דנה ברגר בכלל עשה לי את היומית, שיר נפלא.
תודה על התגובות המושקעות שלך, תודה.
כן את כל כך צודקת
היום לא התעוררתי היטב וככה זה בדיוק נראה.
אבל את יודעת מה? לא נשכח, אנחנו רק בני אדם
מבינה אותך לגמרי...
קמה מוקדם הרבה יותר בשביל למנוע מהיום להתחיל ככה..
אבל לפעמים... יש גם כאלה...
מבאס...
*
אוי אוי אוי יעקב אם תמשיך בתגובות בנוסח זה, אתמכר סופית, שום פוסט לא יהיה שלם ללא.
מעולה גזרתי קופון על הקופון המשתין והמסר עבר גם עבר ומלאכים ליוו את שיירת חלומותיי, כן כן יעקב, אין ספק שעמדת בראש הסולם:)
יא אללה, גלה. מזל שיש את 'חלף עם הרוח' אחרת היית מעלה על נס את 'עשרת הדיברות ' ממטירה ברד ותובעת בקול גדול 'שלח את עמי' . בחיי , סרט קלאסי כל כך יפה . קלארק גייבל החתיך וויוואן לי האלמונית והנאווה , האחוזה , העלילה, הבימוי הצבעים ... טוב הצבעים לא ... דווקא לאורך הסרט את מתייחסת, ועוד לגרסה הלא מצונזרת . דונלד ויניקוט, הפסיכואנליטיקאי ופסיכיאטר הילדים , צרב את המושג , 'אמא טובה דיה' . לא 'אמא מושלמת' אפילו לא 'אמר טובה' אלא 'אמא טובה דייה' . הואיל ותורתו נלמדת פה ושם באיזה אוניסרסיטה הייתי מתייחס אליו . ואכשהוא לא נראה לי שכוס תה ירוק וגלמוד יהיה ההבדל בין 'טובה דייה' לבין 'לא טובה דייה'. אז בפעם הבאה , עם לאחר מעשה , תגיעי שוב לשלב בו הכבד והלבלב יותקפו על ידי חיידק המצפון, תחליפי סרט . לא עוד חלף עם הרוח . אלא משהוא קצר יותר . קליק יותר ורצוי שיהיה בו מסר שיתאים למצב . מה דעתך, להבא ולאחר מעשה , לאמץ את המקביל הרוחני של הסרטון הזה ? http://video.google.com/videoplay?docid=5546711455430788372 Vיעקב