מחזיקה את ראשי

שלא ייפול

יד קמוצה 

מתקשה להאמין

ומאמינה מאוד.

איפה את? איפה היית?

איך ברחת כל  - כך רחוק  

ים של מילים מתרוצצות על כל הגוף

אוקיינוס של זיונים

והבטן כואבת

בועטת את האמת

רוצה ללדת את התשובה

לשאלה .

עוד לילה של שקר

חיוך מזויף לכל הסביבה

את בורחת

לא עולה

רק יורדת במדרגות

אליך, מאורה.

ואת מתפוצצת

השתן דולף כואב

החלומות מעירים משינה

את עכשיו בהפרעה.

עוד מכה ועוד מכה

סימנים לתנועה .

צעקה של 9 ירחי לידה

הכעס מטפס על הפנים היפות

חניכיים נסוגות

לסתות נעולות

את דרוכה ,

רגע לפני המלחמה

נצרת את הנשק

ושיחררת מהלומה.

שקט עכשיו

פיסות של אירועים

גוף בגוף

ריח של טל הבוקר

דשא ירוק רטוב מהלילה

שמש נצחית