אהוב יקר שלי,

האם אמרתי לך כבר שהרגעים שאני נוצרת הכי קרוב לליבי הם רגעי השתיקה שבינינו?

ברגעי החסד בהם אנו מדברים ללא מילים, בעיניים, במגע, במרחב הנעים שנוצר בינינו.

ובכל פעם מחדש אני מופתעת כמה נעים שם, בשקט הזה חסר המילים.

זה בא במפתיע בכל פעם, בלי הכנה, ההבנה שאנו חווים רגע שכזה.

ואני נוצרת אותו, את הרגע, לזמנים בהם אני רוצה לשוב ולהיזכר על מה ומדוע הלב שלי מלא בך.

תודה

תגובות שגרמו לי לחייך

זה הזכיר לי את השיר :

it's amazing how you speak right t my heart

without saying a work you can likght up my life

.....what u say when u dont say a thing...

you say it all, when u say nothing at all

אני בניו יורק ולא ממש זוכרת את המילים, אבל זה מהסרט של נוטינג היל, ושיר ממש מעניין, על הקשר בין שני אנשים ללא מילים...

חבל שזה לא עובד במציאות. (-:

בהתחלה, חשבתי לצרף את השיר הבא כתגובתי שלי למילותיך אתה. http://www.youtube.com/watch?v=YHDAbTpbDR0&feature=PlayList&p=64E9B0C6715D9629&playnext=1&index=89

ואחר כך החלטתי, להוסיף גם כמה מילים משלי (אבל רק קצת, כי עם כל אהבתי למילים, אני אוהבת גם לא מעט את השתיקות).

אז חשבתי לעצמי כמה מחשבות:

1.      את רגעי החסד האלו הייתי מקבילה למשפט 'שתיקה אחת שווה אלף מילים' (ממש על אותו משקל של 'תמונה אחת....'), ואני סמוכה ובטוחה כי באותם רגעים הלב מתמלא במילים שבהן פשוט לא מדברים.

2.      שאמנם יחסים מבוססי מילים מאפשרים תקשורת עם קשת רחבה של אנשים, אבל ביחסים מבוססי שתיקות, יש יותר אחד על אחת: יש בהם גם יותר סוג של בלעדיות.

3.      ששתיקות של מילים תמיד עטופות ציפייה מפוחדת קמעא, ציפייה שעוטה צורה של מחר שמתרחק מאתמול ומעכשיו, ציפייה שמתקרבת בצעד שהוא בין הבטוח למהוסס, ציפייה שלמרות היותה מכורבלת בתוך העצמי, יודעת תמיד את המינון הנכון של התנשפות איטית המתגברת בהדרגה לכדי דפיקות דופק ולב מיוחלות.

4.      שאוסקר וילד צדק במאת האחוזים כשאמר, ששתיקה היא סוג של רגע פסיכולוגי מדויק בו אין לומר דבר (למרות שהוא אמר את זה בהקשר אחר לגמרי מהסיטואציה המתוארת על ידך).

5.      שכשלא צריך הרבה להסביר ולהשתמש בדימויים, אז תמיד יש יותר שתיקות ופחות מילים, ואתה עשוי למצוא את עצמך כּמֵה להקשיב להן, לגלגל את הצליל שלהן על הלשון: ממש כמו יין שמתגלגל בפה ומשאיר אחריו עקבות של ארומה משכרת.

ובעיקר, שאמרת הרבה בכל כך מעט מילים; וזה שווה ערך בעיניי לרגע הזה, שבו אתה מבין שאפשר להגיע למקומות רגשיים עצומים בעומקם ולהעביר לא מעט תחושות היישר ללב שממול – בלי תיווך.

כמה עוצמה נדירה יש בפשטות של שתיקה.