כל שעה משעות יום חול בשבת היתה אובססיבית להמונים קוסמת אוזנים ערלות שברי פנים מיוסרות גלגלי עולם חורקים בה קמ"ש עגול במחוזות האפשר נעים במתיחת קו נשמעים כל אימת נצבעים בסגול
בנתה ארמונות פרקה אהבות
וצרימת הכלים בחלל עוד נשמעת
מה היה אהובה אומר או רוצה לומר כאשר רטן ורטן ולא פסק ההיתה נפשו יודעת
את אקורד הפתיחה החמיץ
היא חפנה פניה בידיה עיניה דומעות בשאלה התלך ההלך
אשוב עם פריחת ההדר הוא אמר חסר לי עוד תו בלעדיו לא אוכל
הישאר יקירי תיכנע לעתיד אני עם ילדי נעזוב כבר מחר וכינור ועוגב ילוונו |