חבר רחוק אבל קרוב.
הוא מעולם לא ראה אותה אבל תמיד חש דמותה לא פעם היה שואל לשלומה. האם היא בריאה? האם היא בטוחה?
היה חולם עליה בלילות קורא את שמה בקולי קולות נושא את דמותה הזהובה עוצם עיניו, חושק רק בה.
כבר ידע שהיא טהורה, חזקה, יפייפיה ואמיצה.
חיכה, ציפה וקווה רק לנשוק לרגלה.
והנה הרגע הולך ומתקרב, כולו פועם מפרפר ומשתומם.
נשא פעמיו מזרחה, אל עבר הלב. כל כך קרובה, כן רק עוד טיפה. מאמץ אחרון אל ירושלים הבנויה.
הוא שמע עליה מחבר רחוק, חבר רחוק אבל קרוב. |