איך זה שלפעמים אנחנו מבינים בטעות משהו קצת שונה ולא בדיוק נכון. וזה נדבק. אינטרפרטציות של המוח.... 

היכרתי אותו לפני המון שנים.

הייתי צריך איזה שירות קטן בנושאי גלשנים. 

יצא לי לפגוש אותו באתרי הגלישה האולטימטיביים כאן בארץ. 

תמיד ממהר. אל "הילד שלי". 

באיזה יום באתי אליו הביתה.

בנושא השירות הזה שהייתי צריך.

בית קטן במושב. 

נכנסתי. מסודר.

"איפה הילד?" 

"אה, הילד?" , והוא נעלם.

מה אני עושה? הלכתי אחריו. 

שם היא ישבה לה. דיוה מושלמת. יפיפייה מהאגדות, מוקפת חתולים. 

"נעים מאוד", טוב יופי, מה קשורה הדיוה הזו לילד?

יצאנו למכונית. האסימון נפל.

תגיד אני אומר לו, "זאת לא ...?" 

"כן" הוא אמר, "זאת היא" 

"היא אשתי"