מתוקה שלי

יפה

יצרתי במוחי

את החיבור .

נטשתי אדמה חרוכה

בשבילך,

שתוכלי להטביע את עצמך בכאביי.

ציירתי בדמיון

חתונה ,שמלה לבנה, פרחים

חולתה בשקיעה

בשבילך,

את

הכמהה לאהבה

מתנהגת כאילו  סוד בתוכך

אבל לא!

צחקי

רקדי

ידך הניפי

פתחי את ליבך הסגור

והניחי בכף ידך

הוא הולך להיפתח

כמו נועה של הים

את הולכת לזכות באושר גדול

מישהו סוף סוף

ישים עלייך ,יחשוק בך,ירצה אותך

ישכב איתך,ירק לך בפרצוף,ירמוס את כבודך

את הופכת לצל ומרגישה משהו לא ברור

ולא יודעת מה בדיוק

אבל משהו לא נראה  לך כמו בהתחלה.

את הופכת לשפחה

אשה מוכה

מכים בך ואת לא מכה מספיק בחזרה.

מתוקה שלי,

הדרך סלולה.

אני שומעת את השיר של החתונה

ואת יפה כ"כ יפה.

לא האמנת שזה יקרה לך

והנה זה בא.

ואת לא מבינה למה את מרגישה כ"כ רע?

ולא מבינה למה את כבר לא יפה

שואלת שאלות,

מחפשת פתרונות

מחפשת תשובה במקום הלא נכון

האמת בפרצוף

מכה

ואח"כ מחבקת

מרעיפה חום ואהבה.

מתוקה שלי

את הולכת ללמוד סדרי עולם חדשים

תהיי חזקה

את נכנסת למיטה חולה.

הטבע יהיה האג'נדה

,הסיבה,התירוץ,ההסבר

הטבע יהפוך להלכתך

אותו תשאלי שאלות

כי הכל מותר שם בסבאנה של סדרי העולם.

מתוקה,נשמתך רכה

את הולכת להיפצע

תקחי איתך ממחטה

ויוד למרוח על הפצעים.

אבל שום דבר לא בכוונה רעה

אז אל תאשימי בחזרה