בשנת 2003, בביקור בארצות הברית, נחרדנו לראות כי לא משנה באיזו שעה פותחים את הטלוויזיה, לפחות שניים מהערוצים המרכזיים משדרים תוכניות ריאליטי (עם Fox כמובילה בתחום). אז עוד לא הכרנו את התופעה, כי לנו היה כאן רק כוכב נולד. היום, יש ריאליטי לפחות 3 פעמים בשבוע ובמגוון הערוצים, כולל בכבלים ובלוויין. למה? כי זה זול וכי ההמונים אוהבים את הרכילות והתככים של "האנשים האמיתיים" (למרות שאין בזה שום דבר אמיתי, מרגע שנכנסת לתוך הריאליטי). מצחיק שהתוכנית שהוגדרה באחרונה כמשנה את חוקי הריאליטי, "האח הגדול", נושאת בשמה את הרעיון המהפכני של אורוול בדבר המעקב השלטוני אחר כולנו. אולי זו דרך בידורית להעלים רעיון כה מפחיד שהולך ומתגבש בכל העולם (ראו התממשות המאגר הביומטרי הלאומי).

ולעניין השבוע - הריאליטי הוא הגורם העיקרי בכרסום המתמיד ביצירה איכותית מקורית. הזכייניות מתרצות כי הן מסחריות וצריכות להשיג רייטינג, אבל מי אמר שאי אפשר להשיג רייטינג גם עם סדרת דרמה איכותית או איזה סיטקום ממחוזותינו. נכון, זה לא יעמוד מול הריאליטי של המתחרה, אבל אם כולם יורידו מעט פרופיל, אולי הדבר באמת יתאפשר. מחקרים מראים שצופים דווקא מתחברים לתכנים מקוריים בשפתם ועל תרבותם. חבל שערוצים 2 ו-10 לא ממלאים את תנאי הזיכיונות שלהם ומאפשרים לנו, ובעיקר ליוצרים המוחים, לקבל טלוויזיה ישראלית אמיתית ולא מיחזור של ריאליטי גלובאלי. במדינה שהמציאות עולה על כל ריאליטי, דווקא לא יזיק לנו קצת אסקפיזם טלוויזיוני.