אחרי 9 שנים משיחרורי, קפיצות לכאן או לכאן, והחלטה לא ללכת ללמוד עד ש...(כאן נכנסו הרבה מאוד! תירוצים) החלטתי ללמוד... ובניגוד למה שחשבתי, לא לקח לי כ"כ הרבה זמן לבחור מה.

למען האמת? זה קפץ לי לעין, ואז גם החלטתי והייתי כ"כ סגורה עם ההחלטה הזו...

והתחלתי דרך חדשה, שבה אני... סטודנטית. נו, אני לא יתחיל לספר לכם כמה קשה, מתיש, מעצבן, מדכא להיות סטודנט במדינה שאתה צריך גם ללמוד(ולעמוד בדרישות המערכת) גם לעבוד, או לנסות לעבוד, וגם להתחיל להתארגן לקראת עיסוק חדש ומרגש!

מה שכן הייתי רוצה לספר לכם, זה כמה אני שמחה שבחרתי את התחום שבחרתי, יש כאלו שכבר היום אומרות לי שהן לא מקנאות בי שאני הולכת להתעסק בתחום הזה, אבל אני? אני כ"כ אוהבת אותו שממש ממש לא איכפת לי, זה כמו ילד, אמא לא בוחרת רק את הדברים הטובים בילדים שלה, היא יודעת שיש גם דברים פחות טובים, ותאמינו לי אני כבר מכירה מכאן ומכאן את היתרונות והחסרונות...

אז למי שלא הספיק לקרוא בכרטיס שלי, אני אוטוטו מסיימת את לימודי כתומכת לידה ומדריכת הכנה ללידה ויוצאת לדרך שככככככולה שלי! ואין מישהו שמתרגש כמוני, אני מרגישה כמו ילדה בחנות ממתקים שמותר לה לבחור בההההההההההההההההכל! (רק למות כמה הרופא שיניים יגבה על זה אח"כ לא?)

מעולם לא הייתי עצמאית, תמיד הייתי שכירה, מעצץ לי בקצות האצבעות להיות משהו חדש...

יש!

(אוי אני נירוטית היום....)